אברהם מרדכי אלתר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=19&hilite= מפי בנו הפני מנחם מגור]}}. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר.
-הורה לתלמידיו ללמוד תניא פרקים כ"ו -ח'
+הורה לתלמידיו ללמוד תניא פרקים כ"ו -כ"ח
 והתבטא שאינו יודע כיצד אפשר להיות עובד ה' בלעדיהם כפר חב"ד מס' 312 עמוד 18
-הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}},ראה לקמן.
+הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}}.
 בספר ראש גולת אריאל חלק א' עמוד שס"ב הערה 47 וכן בקובץ תגים תשכ"ט עמוד 95 ברשימת ר' צבי יצחק אברמוביץ' מובא שהתנגד לאמינות הגניזה החרסונית
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 == ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ ==
 אדמו"ר הריי"צ כתב אגרות לרבי אברהם מרדכי עוד בשנת [[תרפ"ב]]{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חי"ד - מילואים, עמ' קיד.}} והקשר ביניהם נמשך גם בשנים הבאות. אדמו"ר הריי"צ הזמין את רבי אברהם מרדכי ל[[חתונת הרבי והרבנית]] בשנת [[תרפ"ט]]{{הערה|ראה: אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חט"ז עמ' רפט.}} והתכתב עמו בענייני עסקנות הכלל{{הערה|ראה למשל באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' עט, אגרת ו'שלד.}}.
-הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: "סיפר לי הגאון רבי יצחק פלקסר זצ"ל ראב"ד אגודת ישראל ובעל שערי יצחק כי כשנודע בפולין על הושבתו של רבינו [הרבי הריי"צ] במאסר [בשנת תרפ"ז], הורה בעל ה"אמרי אמת מגור זי"ע שכל ילדי ישראל בפולין יתכנסו לתפילה מיוחדת" (כתר מלכות, עמ' קמב).
+הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] מספר ברשימותיו: "סיפר לי הגאון רבי [[יצחק פלקסר]] זצ"ל ראב"ד אגודת ישראל ובעל שערי יצחק כי כשנודע בפולין על הושבתו של רבינו [הרבי הריי"צ] במאסר [בשנת תרפ"ז], הורה בעל ה"אמרי אמת מגור זי"ע שכל ילדי ישראל בפולין יתכנסו לתפילה מיוחדת" (כתר מלכות, עמ' קמב).
 אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מ[[פולין]] הדוויה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראו בהרחבה בחב"ד אינפו]. וראה גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ז עמ' ריב.}}.
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 בשנת [[תש"ז]] כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת ברכה לרבי אברהם מרדכי לרגל חתונת נכדתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חי"ג עמ' תלז.}}.
-== עם הרבי ==
+==עם הרבי==
 בשנת [[תרצ"ה]] נסע הרבי בשליחות אדמו"ר הריי"צ כדי לנחם את האמרי אמת{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20)]}}.
@@ שורה 40: / שורה 39: @@
 על שמו הוקם היישוב '''בני ראם''' בדרומה של ארץ ישראל, "בני ראם" הוא ראשי תיבות של שמו ושם אביו, '''בנ''' '''י'''הודה '''ר'''בי '''א'''ברהם '''מ'''רדכי.
-==משפחתו==
+==חיים אישיים ומשפחה==
-את דרכו המשיך לאחר פטירתו בנו רבי [[ישראל אלתר]], הבית ישראל.
+* אחותו היא מרת אסתר בידרמן.
+* רבי אברהם מרדכי אלתר היו נשוי פעמיים.
+* זיווג ראשון, חיה ראדא בת רבי נח שחור מביאלה.
+* זיווג שני לאחייניתו פייגה מינטשע, בתו של הרב [[יעקב מאיר בידרמן]], שילדה לו את בן זקוניו רבי פנחס מנחם כשהוא בן 60. אשתו השנייה תוארה כבעלת נטייה [[ציונות|ציונית]], מודרנית חבשה [[פאה נוכרית]] במקום [[שביס]], משכילה ודוברת מספר שפות. יוחסו לה השפעה על בעלה בנושא [[ארץ ישראל]] ועל התארגנותה של הכשרה מקרב 'בנות אגודת ישראל' בוורשה.
+*בניו ובנותיו;
+חמישה בנים וארבע בנות. שלושה מבניו שימשו כאדמו"רים זה אחר זה.
+* הרב מאיר אלתר, נרצח בשואה ב[[טרבלינקה]] עם בני משפחתו.
+* פייגא, אשת הרב יצחק מאיר אלתר, בן רבי [[משה בצלאל אלתר]].
+* בריינדל, אשת הרב [[שלמה יוסקוביץ']]. נרצחה בשואה.
+* הרב יצחק אלתר.
+* אסתר היינה, אשת רבי יצחק פישל היינה, בן הרב שמואל שמריהו היינה. נרצחה בשואה.
+* דבורה מאטיל, אשת הרב [[יצחק מאיר לוין]], ממנהיגי [[אגודת ישראל]] ושר הסעד הראשון של [[מדינת ישראל]].
+* רבי [[ישראל אלתר]], בעל ה"בית ישראל".
+* רבי [[שמחה בונם אלתר]], בעל ה"לב שמחה", אביו של האדמו"ר הנוכחי רבי [[יעקב אריה אלתר|יעקב אריה אלתר]].
+* רבי [[פינחס מנחם אלתר]], בעל ה"פני מנחם".
-{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"י]]|הבא=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור}}
 ==לקריאה נוספת==
 *'''פעולותיו של הרבי הריי"צ להצלחת מסע ההצלה של אדמו"רי חסידות גור''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1290 ע' 28-34.
@@ שורה 50: / שורה 63: @@
 *'''[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_37.html ציונות וגאולה: התכתבות מרתקת בין הרבי הריי"צ לאדמו"ר מגור]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] - [[חג השבועות]] [[תש"י]]|הבא=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור}}
 {{הערות שוליים}}
-{{חצרות}}
+{{מיון רגיל:אלתר, אברהם מרדכי}}
 [[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ו]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ח]]