ברכת הגומל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==החיוב בברכה==
-ההגדרה הבסיסית של החייבים בברכה כפי שמופיע בגמרא היא: "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא"{{הערה|תלמוד בבלי מסכת ברכות נד, ב.}}, הנרמזים בראשי התיבות שבפסוק "וכל '''החיים''' יודוך סלה" - '''ח'''בוש, '''י'''סורים, '''י'''ם, '''מ'''דבר{{הערה|1=וראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/index.htm שיחת פרשת פנחס י"ב תמוז תשכ"ז סעיף כא] בביאור הצורך והדיוקים בסימן זה, ושינוי הסדר בסימן מהארבעה מקרים כפי שמופיעים בתהילים ק"ז.}}.
+ההגדרה הבסיסית של החייבים בברכה כפי שמופיע בגמרא היא: "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא"{{הערה|תלמוד בבלי מסכת ברכות נד, ב.}}, הנרמזים בראשי התיבות שבפסוק "וכל '''החיים''' יודוך סלה" - '''ח'''בוש, '''י'''סורים, '''י'''ם, '''מ'''דבר{{הערה|1=וראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/index.htm שיחת פרשת פנחס י"ב תמוז תשכ"ז סעיף כא] בביאור הצורך והדיוקים בסימן זה, ושינוי הסדר בסימן מהארבעה מקרים כפי שמופיעים בתהלים ק"ז.}}.
-ארבעה מקרים אלו מפורטים גם ב[[תהילים ק"ז|פרק ק"ז בתהילים]], כשלאחר כל אחד מהם מופיע הביטוי: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". גם ההלכה שיש לברך ברכה זו במניין עשרה מישראל רמוזה בפרק זה, בפסוק: "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|פסוק לב.}}.
+ארבעה מקרים אלו מפורטים גם ב[[תהלים ק"ז|פרק ק"ז בתהלים]], כשלאחר כל אחד מהם מופיע הביטוי: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". גם ההלכה שיש לברך ברכה זו במניין עשרה מישראל רמוזה בפרק זה, בפסוק: "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|פסוק לב.}}.
 אף שבמקור הדברים מופיעים רק ארבעה סוגי חיובים, ההלכה מכריעה שכל מי שהיה בסכנה משמעותית וניצול צריך לברך, אלא שלפי חלק מהדעות יברך בלא שם ומלכות{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים ריט, ט. ובט"ז או"ח רי"ט, ז', ובמשנה ברורה ריט, לב, ועוד כתבו שכן יברך בשם ומלכות.}}.
@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 ===בפני מי מברכים===
-יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין מבוגרים, כאשר לפחות שניים מהם הם תלמידים חכמים שעוסקים בלימוד ההלכה{{הערה|"ותרי מינייהו רבנן".}} על פי מה שנאמר: "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|תהילים קז, לב.}}. אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.
+יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין מבוגרים, כאשר לפחות שניים מהם הם תלמידים חכמים שעוסקים בלימוד ההלכה{{הערה|"ותרי מינייהו רבנן".}} על פי מה שנאמר: "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|תהלים קז, לב.}}. אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.
 יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה.
@@ שורה 60: / שורה 60: @@
 ==בתורת החסידות==
-במאמר שאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שהשתחרר מבית האסורים]], ביאר את ארבעת הסוגים שחייבים להודות בעבודה הרוחנית{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. תמצית התוכן נדפס באגרות קודש של הרבי [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9170.htm אגרת ט'קע].}}:
+במאמר שאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שהשתחרר מבית האסורים]], ביאר את ארבעת הסוגים שחייבים להודות בעבודה הרוחנית{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. תמצית התוכן נדפס באגרות קודש של הרבי [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9170.htm אגרת ט'קע]. ראו גם ביאור דומה בספר המאמרים אידיש בתרגום ללשון הקודש עמוד 96 מאמר ד"ה קרוב ה' לכל קוראיו סעיף ג'.}}:
 *'''חולה''' - יהודי שיש לו בעבודת השם [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]].
 *'''חבוש בבית האסורים''' - שהיצר הרע 'מכתר' את היצר הטוב ו'מושיב' אותו בבית האסורים.