תורת הקבלה – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=תורת הסוד|אחר=תורת ומצוות הנביאים|ראו=דברי קבלה}}

ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''. תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין [[הקב"ה]] לעולם, ב[[סדר השתלשלות]] ה[[עולמות]] הרוחניים, ה[[ספירות]] וה[[מלאכים]], וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל ה[[מצוות]]. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים. בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וכן על [[תנועת החסידות|תנועת]] ו[[תורת החסידות]], ספרות המוסר ועוד.

על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.

==לימוד הקבלה==

שונה הוא לימוד תורת הקבלה מלימוד [[תורת הנגלה]], שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם [[השגת המהות|מבין את מהותם]] של הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה הוא [[ידיעת המציאות|יודע רק על מציאותם]] של הענינים הנלמדים, אך אינו מבין את מהותם. מסיבה זו דומה לימוד הקבלה ללימוד [[מקרא]], שגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5a.htm לקוטי תורה ויקרא ה, א] ואילך.}}.

זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה|שם=רחו}}.

הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף הורה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית{{הערה|[https://www.igrot.com/answer/15/64 אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד].}}

== הקבלה והחסידות ==

במאמריו של ה[[בעש"ט]] מובא רבות מקבלה ובפרט מ[[כתבי האריז"ל]].

גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות.

כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}.

*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד

*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תורת הקבלה]]