דיני שומרים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דיני שומרים''':
+{{סוגיה|שם הסוגיה=ארבעה שומרים|מקרא=[[פרשת משפטים]]: '''שומר חינם''' - כב, ו-ח. '''שומר שכר''' - כב, ט-יב. '''שוכר''' -  כב, יד. '''שואל''' - כב, יג-יד.|תלמוד בבלי=בבא מציעא לג, ב. מד, א. צג, א. צט, ב.|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות להרמב"ם]] מצוות עשה מצוות רמב-רמד. [[ספר החינוך]] נז-ס, רכה-רכו.|שיחות=[[לקוטי שיחות]] חלק ל"א משפטים שיחה א'. לקו"ש חט"ז ע' 399.
+[https://drive.google.com/file/d/15XtxKcLUI56iSmHmuQEhplh_znaV3mFZ/view שיחות קודש תשל"ב שמיני אות ז].
+התוועדויות תשמ"ז ח"א ע' 598, ח"ב ע' 58.|שולחן ערוך='''שומר חינם''' ו'''שומר שכר''' - חושן משפט סימן רצא-שה.
+'''שוכר''' - חושן משפט סימן שז-שיט.
+'''שואל''' - חושן משפט סימן שלט-שמז.}}
-ישנם ארבעה סוגי שומרים כול אחד בהתחיבות שונה למפקיד:
+'''ארבעה שומרים''' הם ארבעה סוגי שומרים על חפץ חבירו, והם '''א'''. שומר חינם, '''ב'''. שומר שכר, '''ג'''. שוכר, ו'''ד'''. השוכר.
-)שומר חינם ענינו-עושה טובה למפקיד ושומר לו בחינם על פקדונו. פטור כמעט בכול מקרה של נזק לפקדון למעט פשיעה.
+ויש להם דינים שונים בהתחייבות שלהם על הפיקדון למפקיד במקרה שנגנב או נאנס וכיוצא בזה.
-)שומר שכר: שומר הגובה תשלום על שמירת הפיקדון ולכן לוקח אחריות במקרים של גניבה ואבידה אך פטור במקרה של אונס.
+'''שומר חינם''': הוא עושה טובה ושומר את הפיקדון למפקיד בחינם. דינו הוא שפטור כמעט בכול מקרה של נזק לפקדון, למעט פשיעה.
-)שוכר: משלם כסף לבעל הפקדון על מנת להשתמש בו - דיניו כדיני הש"ש אך מותר לו להשתמש בפקדון
+'''שומר שכר''': שומר הגובה תשלום על שמירת הפיקדון ולכן לוקח אחריות במקרים של גניבה ואבידה אך פטור במקרה של אונס.
-)שואל: חברו עושה לו טובה שמשאיל לו החפץ ולכן חייב בכול נזק למעט שהפקדון ניזוק מחמת המלאכה(כדרך השימוש בו) שטוען השואל גם אצלך בבית זה היה קורה וכאשר בעל הפיקדון עמו
+'''שוכר''': משלם כסף לבעל הפקדון על מנת להשתמש בו - אז מותר לו להשתמש בפקדון, ולגבי התחייבות תשלומיו ישנו מחלוקת אם דינו כשומר שכר או כשואל.
-'''קצת מסביב:''' כאשר ניזוק הפיקדון ויש לשומר את האופציה להיפטר הוא צריך להשבע קודם שהוא לא פשע ולא שלח יד בפיקדון (שאז הוא מתחייב בתשלום עליו שנעשה כגנב) אך אם הוא משלם על הפקדון-ונתפב הגנה הכפל למי שהפסיד מהגנבה ולכן רוה הפעמיםשומכ חינם לא יקבל את הכפל ושומר שכר כן (אא"כ השומר חינם לא רוצה להישבע ואז יצטרך לשלם)
+'''שואל''': חברו עושה לו טובה שמשאיל לו החפץ ולכן חייב להחזיר את הפיקדון בכל מרקרה אפילו אם מת. חוץ אם שהפקדון ניזוק מחמת המלאכה (כדרך השימוש בו) שפטור, כי גם בבית המשאיל היה זה קורה וגם אם השאיל את בעל הפיקדון יחד עם חפץ הפיקדון.
-'''מקורות:כִּֽי יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֽוֹ כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃'''
+בכל מקרה כאשר ניזוק הפיקדון, גם במקרה שהשומר פטור, השומר חייב [[שבועה|להשבע]] קודם שהוא לא פשע בפיקדון ושלא שלח יד בפיקדון (שאז הוא מתחייב בתשלום עליו שנעשה כגנב).
-עַֽל כׇּל דְּבַר פֶּ֡שַׁע עַל שׁ֡וֹר עַל חֲ֠מ֠וֹר עַל שֶׂ֨ה עַל שַׂלְמָ֜ה עַל כׇּל אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃
+== שמירת הפיקדון ==
+בפנימיות הענינים בנפש האדם, עניין שמירת הפיקדון הוא הצורך לשמור על ניצוץ האלוקי שבנפשו שנמסר לנו.
-ט) כִּֽי יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ שׁ֥וֹר אוֹ שֶׂ֛ה וְכׇל בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ נִשְׁבַּ֥ר אוֹ נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה<blockquote>'''מקור השואל''':<small>יג)</small> וְכִֽי יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין עִמּ֖וֹ שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃: <small>יד)</small> אִם בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃
+השמירה היא על ידי לימוד התורה. כמאמר רז"ל "שמור" זה משנה, כלומר, כשיש לאדם התעוררות אור אהבה לה', יש להזהר שלא תאבד, על ידי לימוד התורה (כי בתורה גנוז האור של יום הראשון, כמבואר בדברי חז"ל במדרש, "וירא אלקים כי טוב" והיכן גנזו, בתורה).
-רש"י
+כשהאדם לא שומר על הפיקדון הזה, הוא בעצם פושע בניצוץ האלוקי שמצוי בתוכו, ואז הניצוץ יכול להתפשט מהמקום שבו הוא אמור להיות, ולעבור למקום אחר.
-וכי ישאל. בָּא לְלַמֵּד עַל הַשּׁוֹאֵל שֶׁהוּא חַיָּב בָּאֳנָסִין: בעליו אין עמו. אִם בְּעָלָיו שֶׁל שׁוֹר אֵינוֹ עִם הַשּׁוֹאֵל בִּמְלַאכְתּוֹ (בבא מציעא צ"ה): אם בעליו עמו. בֵּין שֶׁהוּא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה בֵּין שֶׁהוּא בִמְלָאכָה אַחֶרֶת, הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבִירָה וּמִיתָה</blockquote>מקורות בגמרא: בבא מציאה דף ל"ג עמוד ב' דף מ"ד עמוד א' דף צ"ג עמוד א' דף צ"ט עמוד ב'
+הצעד לתיקון הפשיעה הוא מחילה, שהיא בעצם גילוי הרצון הפנימי של האדם כלפי חבירו. כמו שכאשר אדם נמצא ברוגז עם חבירו, הוא מסלק את רצונו ממנו, כלומר הוא מנתק את הקשר הפנימי. אך כשיש פשרה ופיוס, הרצון מתגלה מחדש. כך גם בהקשר של שמירת הפיקדון – כאשר הניצוץ האלוקי נשכח או מאבד, התיקון הוא בגילוי מחדש של הרצון הפנימי והתחברות מחודשת אל האור האלוקי שנמסר לנו.
-== ארבעה שומרים ==
-הדיון על ארבעה שומרים מקורו בגמרא בבבא מציעא (צג, א), שם נידונה המחלוקת בין התנאים האם ישנם ארבעה סוגי שומרים או רק שלושה. השומרים הנזכרים בגמרא הם: שומר חינם, שומר שכר, שואל ושוכר.
+שהוא על ידי [[אתערותא דלתתא]] ב[[תשובה]] מעומק הלב, שזה מגלה את העומק שלמעלה מ[[השתלשלות]]{{הערה|לקוטי תורה פ' האזינו עח, א.}}.
-=== המחלוקת בגמרא ===
+== החילוק בין הארבעה שומרים בעבודת ה' ==
+בעבודת ה', יש חילוקי דרגות במידה בה הוא פועל ולמה הוא פועל. כל אחד מארבעת השומרים מייצג סוג עבודה שונה, ובמהותם, הם משליכים על איך האדם מקיים את תפקידו בעשיית [[דירה בתחתונים|דירה לו יתברך בתחתונים]]. כל עבודה יכולה להיות מקוונת לשם מטרה מסוימת, ודרגת השלמות שלה תלויה בכוונה ובמניע מאחוריה.
+===== שומר חינם – עבודה מאהבה =====
+העבודה המושלמת ביותר היא של שומר חינם, כלומר, עבודה לשם שמיים בלבד, מתוך אהבה טהורה, ללא שום ציפייה לתמורה – לא שכר גשמי ולא שכר רוחני. זו עבודה של שלמות מוחלטת, שבה האדם קשור לאהבת ה' באופן תמידי, ושוקע בה בכל מעשיו. שומר חינם לא מתחשב בכלל בהנאה אישית או בתועלת כלשהי מעבר לעובדה שהוא מבצע את רצון ה' מתוך אהבה ותשוקה פנימית.
+===== שואל – עבודה לשם טובת הנאה =====
+שואל  כל הנאה שלו, ומסמל את האדם העובד את ה' למען תמורה מסוימת,  שכר רוחני או גשמי. כאן מדובר על עבודה שבה יש עניין במטרה הסופית, אך עם מניע של קבלת טובת הנאה כלשהי, לא בהכרח גשמית, אך בהחלט עם מידה של ציפייה לשכר. עבודה כזו היא לא לשם שמיים, אך יש בה רצון להשיג תוצאה חיובית שתתואם לערכים או לתועלת מסוימת.
+===== ביניהם – שומר שכר, ושוכר =====
+שוכר מציין עבודה שבה אדם מתמסר ומסכים לעבודה בתמורה לשכר, אך אין זה רק מתוך רצון לקבל את השכר. שוכר הוא אדם שמעוניין לשמור על שלמות העבודה מתוך תודעה של חובה – הוא עובד כדי לבצע את המשימה והמשמעות שלה, אך הוא גם מצפה שיתוגמל עבור מאמציו. העבודה במקרה זה לא בהכרח נעשית לשם שמיים, אלא יש בה גם אלמנט של תמורה שמובילה את האדם להתמסר למשימה מתוך מטרה אישית.
+והחילוק ביניהם היא, מהו העיקר הדבר הגשמי, אלא שיש גם שכר - שומר שכר. או שהעיקר היא המציאות שלו - שוכר.
+===== כל הסוגים הם על פי תורה =====
+החילוק בין הארבעה טמון בכוונה ובמהות של העבודה. שומר חינם מייצג את השאיפה המוחלטת לשלמות – עבודה מתוך אהבה טהורה, ללא כל ציפייה לתועלת אישית. זהו מודל העבודה לשם שמיים המושלם. כל אחד מהמדרגים הנמוכים יותר מבטא סוגים שונים של עבודה שבהן יש מידה של ציפייה או רצון לקבל תמורה – רוחנית או גשמית. כל אחד מארבעת סוגי השמירה מייצג אופן שונה על עבודת ה' על פי תורה, כי הרי לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה, רק שהאדם דרוש להשתדל לבוא לשלימות העבודה, שלא איכפת לו מהמציאות האישי שלו, ורק הממשלח, והתכלית לעשות לו יתברך דירה בתחתונים{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"א ע' 598, ח"ב ע' 58.}}.
+== השוכר ==
 בגמרא בבבא מציעא (צג, א) נאמר: "מאן תנא ארבעה שומרים? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה רבי מאיר היא". רב נחמן מציין כי רבי מאיר הוא התנא הסבור שישנם ארבעה שומרים, בעוד רבא שואל את רב נחמן אם יש מישהו שלדבריו אין ארבעה שומרים. הסברו של רב נחמן הוא כי המחלוקת נוגעת להבחנה בין שוכר כנושא שכר לבין שוכר כמשלם כמשכיר.
@@ שורה 49: / שורה 70: @@
 === סיכום ===
+הדיון על ארבעה שומרים מצביע על המורכבות בהבנת סוגי השומרים וההבדלים ביניהם, הן בהקשר הלכתי והן בהקשר הרוחני. תורת החסידות מעניקה לפרשנות זו מימד נוסף, בו כל שומר – גם אם הוא שוכר או שואל – יכול להגיע לתכלית של עבודה רוחנית מתוך אהבה. בסופו של תהליך, כל השומרים יגיעו למדרגה של עבודה מאהבה, בה הם פועלים לשם שמיים מתוך זיקה עמוקה לה' ולקיום מצוותיו{{הערה|ע"פ לקו"ש חל"א משפטים שיחה א'.}}.
+== קישורים חיצונים ==
+* [https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/834241 איזה שומר אתה?] {{בית חבד}}
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1F2FVftNDAQdfHQxeKy-D_RCBkX_cgPbN/view ההוראה בעבודת ה' מארבעת השומרים]''', הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רפב וישב ה'תשפ"ו, עמוד 14
-הדיון על ארבעה שומרים מצביע על המורכבות בהבנת סוגי השומרים וההבדלים ביניהם, הן בהקשר הלכתי והן בהקשר הרוחני. תורת החסידות מעניקה לפרשנות זו מימד נוסף, בו כל שומר – גם אם הוא שוכר או שואל – יכול להגיע לתכלית של עבודה רוחנית מתוך אהבה. בסופו של תהליך, כל השומרים יגיעו למדרגה של עבודה מאהבה, בה הם פועלים לשם שמיים מתוך זיקה עמוקה לה' ולקיום מצוותיו.
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מצוות]]