יוסף הצדיק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 == בתורת החסידות ==
+===יוסף והאבות===
-מבואר בכמה מקומות כי ישנו חילוק הכללי
+חילוק הכללי בין עבודת האבות לעבודתו של יוסף הוא, שהאבות היו רועי [[צאן]] - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה [[צאן]] עבדיך גם אנחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי [[צאן]]" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה הצאן הוא ב[[שדה]], או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).
-שבין עבודת האבות לעבודתו של יוסף:
-האבות היו רועי [[צאן]] - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה [[צאן]] עבדיך גם אנחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי [[צאן]]" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה
-הצאן הוא ב[[שדה]], או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן
-אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).
 לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130].}}.
@@ שורה 32: / שורה 27: @@
 ===רוח מערב===
-מדת התפארת היא כללות כל רוחות השמים, כי תפארת  כוללת בתוכה חסד וגבורה, ונמשכת ליסוד. תפארת עצמה היא מזרח (תחילת ההשפעה, שמשם זורחת השמש), והיא כוללת בתוכה את הצפון והדרום (חסד וגבורה), והשפעתה מסתיימת ב'''מערב – יסוד'''{{העררה|ילקוט לוי"צ על התורה – א עמ' 38.}}.
+מדת התפארת היא כללות כל רוחות השמים, כי תפארת  כוללת בתוכה חסד וגבורה, ונמשכת ליסוד. תפארת עצמה היא מזרח (תחילת ההשפעה, שמשם זורחת השמש), והיא כוללת בתוכה את הצפון והדרום (חסד וגבורה), והשפעתה מסתיימת ב'''מערב – יסוד'''{{הערה|ילקוט לוי"צ על התורה – א עמ' 38.}}.
-{{ערך מורחב|ערך=[[רוחות השמים]]}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[רוחות העולם]]}}
 ==השפעתו{{הערה|נערך על פי ובשילוב כמה וכמה מקורות.}}==
@@ שורה 45: / שורה 40: @@
 == קישורים חיצוניים ==
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25698 קבר יוסף הצדיק כיום]
+*הרב מנחם דוברוסקין, [https://sinun770.org/%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%94%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a7-%d7%a9%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%98%d7%99-%d7%a9%d7%99%d7%97/ שמירת שבת דיוסף הצדיק – שיחה "מלקוטי שיחות" חלק כ' שיחה ב' לפרשת מקץ] בתוך ערוץ היוטיוב 'שיעורים בחסידות מאת הרב מנחם דוברוסקין' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
 {{השבטים|}}
 {{הערות שוליים}}