דבר מלכות י"ט כסלו – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "הרבי מלך המשיח" ב־"הרבי"
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
== יומן מהיחידות ==
== יומן מהיחידות ==
[[קובץ:כ כסלו תשנב ביחידות.jpg|250px|ממוזער|הרבי באמירת השיחה, יחידות כללית מוצאי י"ט - כ' כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:כ כסלו תשנב ביחידות.jpg|250px|ממוזער|הרבי באמירת השיחה, יחידות כללית מוצאי י"ט - כ' כסלו תשנ"ב]]
הרבינכנס ליחידות בביהכ"נ הגדול, ללא גארטעל, בשעה 8:13. לפני שנכנס למעלית סימן פעמיים לשלום.
הרבי נכנס ליחידות בבית הכנסת הגדול, ללא גארטעל, בשעה 8:13. לפני שנכנס למעלית סימן פעמיים לשלום.
בכניסתו לביהכ"נ התיישב במקומו ליד שולחן היחידות (שהוצב כרגיל מע"ג בימה קטנה, ושלא כרגיל – הי' ללא מפה). הריל"ג הודיע שהנוכחים הם האורחים, ושאל הרבי שליט"א: "{{מונחון|וואס|מה?}}"? ולאחר שהלה חזר על כך - הביט הרביעל הקהל ופתח בשיחה לאורחים (וגם לקבוצה מהתמימים השלוחים) שארכה 25 וחצי דקות{{הערה|דברי משיח תשנ"ב ח"ב ע' 384-385.}}.
בכניסתו לביהכ"נ התיישב במקומו ליד שולחן היחידות (שהוצב כרגיל מע"ג בימה קטנה, ושלא כרגיל – הי' ללא מפה). הריל"ג הודיע שהנוכחים הם האורחים, ושאל הרבי : "{{מונחון|וואס|מה?}}"? ולאחר שהלה חזר על כך - הביט הרביעל הקהל ופתח בשיחה לאורחים (וגם לקבוצה מהתמימים השלוחים) שארכה 25 וחצי דקות{{הערה|דברי משיח תשנ"ב ח"ב ע' 384-385.}}.


בהמשך עורר שההחלטות להוספה בפעולות טובות צריכות להיות בהתאם להוראות ימי חנוכה – באופן של "מהדרין מן המהדרין" ותוך השפעה על הזולת כהדלקת הנרות "על פתח ביתו מבחוץ". את השיחה סיים במילים: "מראה באצבעו ואומר הנה זה בא און זה אלקינו קוינו לו, און זה הוי' קוינו לו ויושיענו, כפליים לתושי', ותיכף ומיד ממש".
בהמשך עורר שההחלטות להוספה בפעולות טובות צריכות להיות בהתאם להוראות ימי חנוכה – באופן של "מהדרין מן המהדרין" ותוך השפעה על הזולת כהדלקת הנרות "על פתח ביתו מבחוץ". את השיחה סיים במילים: "מראה באצבעו ואומר הנה זה בא און זה אלקינו קוינו לו, און זה הוי' קוינו לו ויושיענו, כפליים לתושי', ותיכף ומיד ממש".
שורה 21: שורה 21:
בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'"{{הערה|וכן נוסף גם פירוש חז"ל: "אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ובני מבין אומות העולם" שזהו פדיית השכינה ובני ישראל מהגלות.}}. יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה.
בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'"{{הערה|וכן נוסף גם פירוש חז"ל: "אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ובני מבין אומות העולם" שזהו פדיית השכינה ובני ישראל מהגלות.}}. יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה.


והדגשה מיוחדת בשנת [[תשנ"ב]], מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהילים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם.
והדגשה מיוחדת בשנת [[תשנ"ב]], מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהלים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם.


ובפרט בימינו אלה – '''ימות המשיח''' – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק לפתוח את העיניים לראות שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל מוכנים לגאולה.
ובפרט בימינו אלה – '''ימות המשיח''' – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק לפתוח את העיניים לראות שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל מוכנים לגאולה.