רקיעים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==רוחניים או גשמיים==
 ===הרוחניים===
-כשנכנסו ארבע מהתנאים ל"פרדס", אמר [[רבי עקיבא]] לחבריו שנכנסו כמותו: {{ציטוטון|כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו '[[מים]]! מים!', שכך כתוב{{הערה|[[תהלים פרק ק"א]], ז׳.}} "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"}}{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[מסכת חגיגה]] יד, ב.}} ה[[רמב"ם]] מסביר שבכך התכוון רבי עקיבא להזהיר שבעלייתם הרוחנית לא יטעו לחשוב שמדובר במים [[גשמיות|גשמיים]].
+ה[[רמב"ם]] מסביר שהרקיעים שראו ארבעת התנאים שנכנסו ל"פרדס" היו רוחניים. אמר [[רבי עקיבא]] לחבריו שנכנסו כמותו: {{ציטוטון|כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו '[[מים]]! מים!', שכך כתוב{{הערה|[[תהלים פרק ק"א]], ז׳.}} "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"}}{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[מסכת חגיגה]] יד, ב.}}. היינו, רבי עקיבא התכוון להזהיר את חביריו שבעלייתם הרוחנית לא יטעו לחשוב שמדובר במים [[גשמיות|גשמיים]].
 '''מהותם:''' במאמר ד"ה באתי לגני (והמדרש רבה) מדבר על הסתלקות השכינה מרקיע לרקיע ע"י החטאים (והמשכתה חזרה ע"י הצדיקים), ומשמע שסילוק זה הוא בשבע הספירות דהמידות (דעשיה?){{הערה|כפי שמבואר בתורת החסידות שמלבד גן עדן העליון והתחתון (שבבריאה ויצירה) ישנם גם ג"ע בעשיה ולמטה יותר (בעולם הזה הגשמי, ונקרא "גן עדן ארץ" (מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ג' תש"ג)) ושם נברא אדם הראשון [[גן עדן|בגן עדן ארץ]], ושם הייתה השכינה. וע"י החטאים הסתלקה לרקיעים הרוחניים ש"מעליו"}}, וכן משמע בד"ה להבין עניין הברכות{{הערה|בלקו"ת לג' פרשיות, אות ח'.}}. אבל הקשר הפרטי של כל אחד מה"רקיעים" שבגמרא למידה פרטית לא התבאר.
@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 [[הרבי]] מבאר{{הערה|התוועדויות חלק יח עמ' 276 ועוד.}}, שהרקיע השני נחלק בעצמו לשבעה רקיעים, והם הגלגלים שמוזכרים ברמב"ם הלכות יסודי התורה שם, שכל כוכב קבוע בגלגל אחר, וכל הכוכבים נמצאים ברקיע השני שבשבעת הרקיעים (כמבואר גם בגמרא חגיגה שם). ובלשונו: "הכוכבים הם ברקיע השני; אלא שרקיע זה גופא נחלק לשבעה רקיעים שהם שבעה כוכבי לכת (ומוסיף גם:) ומלבדם ישנו רקיע השמיני שבו כל שאר הכוכבים שנראים ברקיע".
-דהיינו, יש שני רקיעים גשמיים- אבל גם הם לא גשמיים ממש (כי גשמיותן מזוככת מאד, וקרובה לרוחניות), ובהם נמצא צבא השמים (כל הכוכבים). ולמעלה מהם יש חמישה רקיעים רוחניים ו'דקים' עוד יותר.
+דהיינו, יש שני רקיעים גשמיים (והם "וילון" ו"רקיע")- אבל גם הם לא גשמיים ממש (כי גשמיותן מזוככת מאד, וקרובה לרוחניות), ובהם נמצא צבא השמים (כל הכוכבים). ולמעלה מהם יש חמישה רקיעים רוחניים ו'דקים' עוד יותר.
 ==עניינם הפרטי==
@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 ====ערבות====
-"צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמותן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידים להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}". ערבות {{הערה|בהבא לקמן ראה אוה"ת דברים ד"ה עניין כי עם ה' החסד עמ' א'תקצ"א, וש"נ.}} הוא הרקיע השביעי, החביב משאר הרקיעים כערך שבת לגבי ששת ימי המעשה{{הערה|זוהר שמות, תרומה קס"ה ב', ובמדרש רבה פרשת אמור ס"פ כ"ט.}}, ועיקר עניינו "גנזי חיים וגנזי שלום" עליהם לומדת הגמרא מהפסוק{{הערה|תהילים ל"ו י'.}} "כי עמך מקור חיים". מקור חיים הוא [[אור אין סוף]], והוא "מקור כל התענוגים ומקור כל החיים שנהנין הנשמות עמך בעצמותך"{{הערה|לקו"ת בשלח ד"ה ראו כי ה' נתן לכם את החיים.}}, ועניינו מבואר באריכות במקומות רבים בתורת החסידות.
+"צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמותן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידים להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}". ערבות {{הערה|בהבא לקמן ראה אוה"ת דברים ד"ה עניין כי עם ה' החסד עמ' א'תקצ"א, וש"נ.}} הוא הרקיע השביעי, החביב משאר הרקיעים כערך שבת לגבי ששת ימי המעשה{{הערה|זוהר שמות, תרומה קס"ה ב', ובמדרש רבה פרשת אמור ס"פ כ"ט.}}, ועיקר עניינו "גנזי חיים וגנזי שלום" עליהם לומדת הגמרא מהפסוק{{הערה|תהלים ל"ו י'.}} "כי עמך מקור חיים". מקור חיים הוא [[אור אין סוף]], והוא "מקור כל התענוגים ומקור כל החיים שנהנין הנשמות עמך בעצמותך"{{הערה|לקו"ת בשלח ד"ה ראו כי ה' נתן לכם את החיים.}}, ועניינו מבואר באריכות במקומות רבים בתורת החסידות.
 ==לקריאה נוספת==