מ החלפת טקסט – " " ב־" "
מ החלפת טקסט – "לקו"ת" ב־"לקוטי תורה"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 12: שורה 12:


==קול פשוט וקול מורכב==
==קול פשוט וקול מורכב==
הקול המורכב{{הערה|מאמרים תר"ס עמ' כז.}} נמשך '''מחיצוניות''' הלב{{הערה|אמנם פעמים רבות בחסידות נקרא הבל זה "קול פשוט" - אך שם הדברים אמורים רק '''ביחס לדיבור''', אבל ביחס להבל הנמשך מפנימיות הלב הוא מורכב.}}, שהיא רגש האדם (כגון [[אהבה]], [[שמחה]] או [[בושה]] וכיו"ב). כשרוצה האדם להביע את רגשותיו לזולתו נמשך הבל מהלב ומתלבש באותיות הדיבור{{הערה|ששורשן בחכמה, ראה בערכים [[קדמות השכל]], [[אבא יסד ברתא]], [[אותיות]].}}. הבל זה (קול זה) נקרא 'מורכב' כי כביכול הוא אינו חלק מהנפש עצמה אלא רק "מורכב" בה. הקול הפשוט, לעומת זאת, נמשך מפנימיות הלב, שהיא הרצון הפשוט שבעצם הנפש ממש (מבחינת יחידה שבה). ובפרטות, ישנן '''שלוש''' דרגות:
הקול המורכב{{הערה|מאמרים תר"ס עמ' כז.}} נמשך '''מחיצוניות''' הלב{{הערה|אמנם פעמים רבות בחסידות נקרא הבל זה "קול פשוט" - אך שם הדברים אמורים רק '''ביחס לדיבור''', אבל ביחס להבל הנמשך מפנימיות הלב הוא מורכב.}}, שהיא רגש האדם (כגון [[אהבה]], [[שמחה]] או [[בושה]] וכיו"ב). כשרוצה האדם להביע את רגשותיו לזולתו נמשך הבל מהלב ומתלבש באותיות הדיבור{{הערה|ששורשן בחכמה, ראו בערכים [[קדמות השכל]], [[אבא יסד ברתא]], [[אותיות]].}}. הבל זה (קול זה) נקרא 'מורכב' כי כביכול הוא אינו חלק מהנפש עצמה אלא רק "מורכב" בה. הקול הפשוט, לעומת זאת, נמשך מפנימיות הלב, שהיא הרצון הפשוט שבעצם הנפש ממש (מבחינת יחידה שבה). ובפרטות, ישנן '''שלוש''' דרגות:


א. הקול הנמשך מהמידות המורגשות '''[[התלבשות|מתלבש]]''' ממש באותיות הדיבור.
א. הקול הנמשך מהמידות המורגשות '''[[התלבשות|מתלבש]]''' ממש באותיות הדיבור.
שורה 30: שורה 30:


==קלא דאשתמע ודלא אשתמע==
==קלא דאשתמע ודלא אשתמע==
{{הערה|לקו"ת שה"ש טו א'.}}עניינו של קול באופן כללי הוא המשכה '''ואינו''' דוקא קול גשמי. הקול הנשמע הוא הנמשך מהמידות לדיבור{{הערה|הן בגשמיות האדם והן בספירות העליונות}}, והקול שאינו נשמע הוא שם כללי '''לכל''' המשכה מהעלם לגילוי: מהשכל למידות, מלמעלה מהשכל אל השכל, ובעניינים ד'למעלה' - מלמעלה מה[[השתלשלות]] אל ההשתלשלות.
{{הערה|לקוטי תורה שה"ש טו א'.}}עניינו של קול באופן כללי הוא המשכה '''ואינו''' דוקא קול גשמי. הקול הנשמע הוא הנמשך מהמידות לדיבור{{הערה|הן בגשמיות האדם והן בספירות העליונות}}, והקול שאינו נשמע הוא שם כללי '''לכל''' המשכה מהעלם לגילוי: מהשכל למידות, מלמעלה מהשכל אל השכל, ובעניינים ד'למעלה' - מלמעלה מה[[השתלשלות]] אל ההשתלשלות.


קלא דאשתמע נקרא גם 'קול זוטא', ואילו קלא דלא אשתמע נקרא לפעמים גם 'קול גדול', או 'קלא פנימאה'.
קלא דאשתמע נקרא גם 'קול זוטא', ואילו קלא דלא אשתמע נקרא לפעמים גם 'קול גדול', או 'קלא פנימאה'.
שורה 40: שורה 40:


==רעש גדול וקול דממה דקה==
==רעש גדול וקול דממה דקה==
נאמר בנביא{{הערה|מלכים א יט יא-יב.}} "'''רוח''' גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' - לא ברוח ה', ואחר הרוח '''רעש''' - לא ברעש ה', ואחר הרעש '''אש''' - לא באש יהוה, ואחר האש '''קול דממה דקה'''". היינו, הקב"ה לא נמצא ברוח, לא ברעש ולא באש אלא ב"קול דממה דקה".
נאמר בנביא{{הערה|מלכים א יט יא-יב.}} "'''רוח''' גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' - לא ברוח ה', ואחר הרוח '''רעש''' - לא ברעש ה', ואחר הרעש '''אש''' - לא באש ה', ואחר האש '''קול דממה דקה'''". היינו, הקב"ה לא נמצא ברוח, לא ברעש ולא באש אלא ב"קול דממה דקה".


ומבואר בזה בחסידות{{הערה|עטר"ת עמ' רנה.}}, שרוח, רעש ואש היא התפילה (המעוררת את כוונת הלב ברעש גדול), וקול דממה דקה הוא הביטול דתורה שאחריה. היינו, שכדי להגיע ללימוד תורה אמיתי (שלומד בביטול ועד שדברי התורה שאומר אינם שלו אלא "ואשים דברי בפיך") הוא ע"י הקדמת עבודת התפילה.
ומבואר בזה בחסידות{{הערה|עטר"ת עמ' רנה.}}, שרוח, רעש ואש היא התפילה (המעוררת את כוונת הלב ברעש גדול), וקול דממה דקה הוא הביטול דתורה שאחריה. היינו, שכדי להגיע ללימוד תורה אמיתי (שלומד בביטול ועד שדברי התורה שאומר אינם שלו אלא "ואשים דברי בפיך") הוא ע"י הקדמת עבודת התפילה.
שורה 62: שורה 62:


====ראה עוד====
====ראה עוד====
ראה עוד בעניין זה בערך [[חמישה קולות]] וערך [[שבעה קולות]].
*[[חמישה קולות]]  
*[[שבעה קולות]]


{{דיבור}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:דיבור]]