יין – הבדלי גרסאות
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יינות.jpg | [[קובץ:יינות.jpg|ממוזער|250px]] | ||
'''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|שם=משמח אלוקים|[[ספר שופטים]] ט, יג.}} "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "'''ראש וראשון למשקים'''", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על ה[[מזבח]]. | '''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|שם=משמח אלוקים|[[ספר שופטים]] ט, יג.}} "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "'''ראש וראשון למשקים'''", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על ה[[מזבח העולה|מזבח]]. | ||
==שמותיו== | ==שמותיו== | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
===יין המשכר=== | ===יין המשכר=== | ||
זהו יין שמקורו בקליפת נוגה. הוא מעורב טוב ורע, ומשפיע הן על הכוחות הטובים והן על הכוחות הלא טובים - והדבר תלוי באדם עצמו: מי שתוכו טוב יוציא היין את הטוב שבו, מי שיש בו גם רע יוציא זאת היין לחוץ, וכן מי שיש בו רק רע. | זהו יין שמקורו בקליפת נוגה. הוא מעורב טוב ורע, ומשפיע הן על הכוחות הטובים והן על הכוחות הלא טובים - והדבר תלוי באדם עצמו: מי שתוכו טוב יוציא היין את הטוב שבו, מי שיש בו גם רע יוציא זאת היין לחוץ, וכן מי שיש בו רק רע. יין זה הוא יין כשר ומותר בשתיה, אך אינו יין של מצוה אלא חולין. על יין זה נאמר "ישמח לבב אנוש"{{הערה|תהלים קד טו.}}, היינו, יין נחות הפועל על מי שהוא בדרגת "אנוש" - תואר אדם המצוי בדרגה נחותה{{הערה|וכפי שמובא ב"היום יום" (ד' אלול): במעלת מין האנושי, ישנם ארבענ תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר- מתגבר על עצמו למסיר מהעינות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להבינו למעלת איז או אדם.}}, מוחיו דקטנות.{{הערה|סידור עם דא"ח דף קב עמוד ג.}}. | ||
===יין נסך=== | ===יין נסך=== | ||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
ב[[נביא]] מכונה היין "משמח אלוקים ואנשים"{{הערה|שם=משמח אלוקים}}. | ב[[נביא]] מכונה היין "משמח אלוקים ואנשים"{{הערה|שם=משמח אלוקים}}. | ||
כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א.}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב, ומסקנתה: "ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר{{הערה| | כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א.}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב, ומסקנתה: "ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר{{הערה|תהלים קד, טו.}} "ויין ישמח לבב אנוש"". | ||
וכן נפסק להלכה, ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''': "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''"{{הערה|[[ | וכן נפסק להלכה, ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''': "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''"{{הערה|[[הרמב"ם]] הל' שביתת יום טוב, ו' י"ח.}}. | ||
ומטעם זה חובה היא לשתות בכל סעודת יום טוב יין: "מִצְוַת יוֹם טוֹב לְחַלְּקוֹ חֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה... וְחַיָּב לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת וְ'''לִקְבֹּעַ כָּל סְעֻדָּה עַל הַיַּיִן'''"{{הערה|[[שו"ע]] או"ח תקכט א'.}}. | ומטעם זה חובה היא לשתות בכל סעודת יום טוב יין: "מִצְוַת יוֹם טוֹב לְחַלְּקוֹ חֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה... וְחַיָּב לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת וְ'''לִקְבֹּעַ כָּל סְעֻדָּה עַל הַיַּיִן'''"{{הערה|[[שו"ע]] או"ח תקכט א'.}}. | ||
===בחסידות - נכנס יין יצא סוד=== | ===בחסידות - נכנס יין יצא סוד=== | ||
בשונה משאר הפירות הוצאת המיץ מהענבים לא נעשית בסחיטה אלא שרק "פותחים" אותם בלבד (ע"י דריסה ברגליים) – והיין זב מאליו (לגת התחתונה). ומפני ש"טבע" היין הוא יציאה מהעלם לגילוי (שהיה מוסתר בענבים ויצא לגילוי), לכן כך הוא פועל על מי ששותה אותו – שפנימיותו מתגלית. זהו הטעם שבשתיה מרובה מאדימות הפנים: כי הנפש מלובשת בדם, והתאדמות הפנים היא גילוי הנפש (וכשמרבים בשתיה יותר מדאי נרדמים, כי פנימיות הנפש מתגלה יותר משיכול הגוף להכיל){{הערה|לקו"ת | בשונה משאר הפירות הוצאת המיץ מהענבים לא נעשית בסחיטה אלא שרק "פותחים" אותם בלבד (ע"י דריסה ברגליים) – והיין זב מאליו (לגת התחתונה). ומפני ש"טבע" היין הוא יציאה מהעלם לגילוי (שהיה מוסתר בענבים ויצא לגילוי), לכן כך הוא פועל על מי ששותה אותו – שפנימיותו מתגלית. זהו הטעם שבשתיה מרובה מאדימות הפנים: כי הנפש מלובשת בדם, והתאדמות הפנים היא גילוי הנפש (וכשמרבים בשתיה יותר מדאי נרדמים, כי פנימיות הנפש מתגלה יותר משיכול הגוף להכיל){{הערה|לקו"ת שלח להבין עניין הנסכים.}}. ומכיון שענינו של יין הוא "גילוי" לכן "נכנס יין יצא סוד", שהרי '''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70). ומכיון שמתגלית הפנימיות האמיתית, באמת בשעה ההיא כל העני ורש שוכח מצערו, וכל דבר רע יומתק לטוב, ועד שגם איש רע בטבעו להזיק הנה בשמחת היין יהפך לבו להטיב לכולם. | ||
ועניין זה הוא הן ביין המשמח (מצד שהוא ממתיק הגבורות הקשות), והן ביין המשכר (מצד שיבלבל הדעת ולא ידע בין ימינו לשמאלו - אשר מסיבה זו יוכל גם הוא להתהפך מקצה אל הקצה שיאמר דעתו לטוב על מי שקטרג עליו כל ימיו, מפני בלבול דעתו מן היין){{הערה|מאמרים תקס"ח עמ' 154.}}. | ועניין זה הוא הן ביין המשמח (מצד שהוא ממתיק הגבורות הקשות), והן ביין המשכר (מצד שיבלבל הדעת ולא ידע בין ימינו לשמאלו - אשר מסיבה זו יוכל גם הוא להתהפך מקצה אל הקצה שיאמר דעתו לטוב על מי שקטרג עליו כל ימיו, מפני בלבול דעתו מן היין){{הערה|מאמרים תקס"ח עמ' 154.}}. | ||
| שורה 137: | שורה 137: | ||
===יין ומים=== | ===יין ומים=== | ||
מים הוא חכמה ויין בינה. ומאחר ועניין הבינה הוא להתבונן ולהרחיב את נקודת החכמה, יש למזוג את המים (בחינת ה"סופר") לתוך היין (שהוא בחינת ה"ספר", תורה שבכתב, כמו שכתוב יינה של תורה). וזהו שנאמר בזוהר על פסוק ויבא לו יין וישת - ארמי מיא בההוא יין{{הערה|זוהר בלק תקפט סע"א.}}, והוא עניין ושאבתם מים בששון: שבזמן שאיבת המים (חכמה) יש לשמוח ולרקוד (עניין הבינה){{הערה|לקו"ת דרושים לסוכות פ ע"ב.}}. | מים הוא חכמה ויין בינה. ומאחר ועניין הבינה הוא להתבונן ולהרחיב את נקודת החכמה, יש למזוג את המים (בחינת ה"סופר") לתוך היין (שהוא בחינת ה"ספר", תורה שבכתב, כמו שכתוב יינה של תורה). וזהו שנאמר בזוהר על פסוק ויבא לו יין וישת - ארמי מיא בההוא יין{{הערה|זוהר בלק תקפט סע"א.}}, והוא עניין ושאבתם מים בששון: שבזמן שאיבת המים (חכמה) יש לשמוח ולרקוד (עניין הבינה){{הערה|לקו"ת דרושים לסוכות פ ע"ב.}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 204: | שורה 146: | ||
*[[תקנת המשקה]] | *[[תקנת המשקה]] | ||
*[[מיץ ענבים]] | *[[מיץ ענבים]] | ||
*[[יין לבן ואדום]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון. | * סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון. | ||
| שורה 214: | שורה 156: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62945 היין החב"די המפורסם ביותר] - סיור מצולם במפעל המייצר את יין ברטנורא שבהשגחת הרב [[גרשון מענדל גרליק]]{{וידאו}} - {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62945 היין החב"די המפורסם ביותר] - סיור מצולם במפעל המייצר את יין ברטנורא שבהשגחת הרב [[גרשון מענדל גרליק]]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/בעין-העדשה/מה-עושה-בקבוק-קוקה-קולה-בהתוועדות-של-הר/ מה עושה בקבוק קוקה קולה | *[http://chabad.info/בעין-העדשה/מה-עושה-בקבוק-קוקה-קולה-בהתוועדות-של-הר/ מה עושה בקבוק קוקה קולה בהתוועדות של הרבי?] {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||