רצוא ושוב – הבדלי גרסאות

הרחבה
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
 
(8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מלאכים}}'''רצוא ושוב''' הן שתי תנועות יסודיות בעבודתם של ה[[מלאכים]] ב[[עולמות העליונים]] (על [[חיות הקודש]] ב[[מרכבה]] נאמר כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק") ושל ה[[נשמה|נשמות]] ב[[עולם הזה]]. מקורו של ענין רצוא ושוב הוא בבחינת [[מטי ולא מטי]].
{{מלאכים}}'''רצוא ושוב''' הפירוש '''רצוא''' הוא הליכה - יציאה, והפירוש '''שוב''' הוא שיבה - חזרה. הן שתי תנועות יסודיות בעבודת ה[[מלאכים]] ב[[עולמות עליונים|עולמות העליונים]], ובעבודת ה[[נשמה|נשמות]] ב[[עולם הזה]]. מקורו של "רצוא ושוב" הוא בבחינת [[מטי ולא מטי]].


==רצוא ושוב המעלות והחסרונות==
==רצוא==
שוב בלי רצוא, אינו שוב, כי אם נפילה.
ה'רצוא' בכללו הוא עבודה בבחינה של יציאה מן ה[[כלים]], בעליה מלמטה למעלה והוא בבחינת [[אהבה]] ברשפי [[אש]] בתגבורת, לצאת מן ה[[גוף]] וליפרד מן הפתילה, והוא בבחינת [[אהבה רבה]] שאין [[כלי]] ה[[לב]] מכיל אותה. אין מטרה ברצוא בנפש האדם ללא שוב, שכן כאשר יש לאדם בנפשו רצוא ללא שוב הוא עלול להגיע לידי [[כלות הנפש]] ואין זוהי תכלית האדם, שהרי תפקידו של האדם הוא לעשות [[דירה בתחתונים]] דוקא כנאמר "על כרחך אתה חי". אלא תפקידו של הרצוא בנפש האדם הוא להיכנס נכון - עם חיות והתלהבות במטרה של [[דביקות]] בה' - לחיים של [[עבודה]] בעולם (שוב), וכמו כן לתת תוקף למעשים גשמיים להמשיך אלוקות בתוכם.


אך רצוא הוא הרי היפך עניין השוב, ואם כן, איך אפשר שיהיה רצוא שיביא לשוב?
הרצוא הוא מצד הרצון להיות דבוק באור ה' ה[[ממלא כל עלמין]] והמורגש על ידי כלות הנפש בחינת רצוא, והשוב הוא מבחינת ההתבוננות באור ה' ה[[סובב כל עלמין]], מצד הידיעה כי מציאותו יתברך נמצאת בכל העולמות בשוה{{הערה|ליקוטי תורה פרשת ראה כט ב}}.
==שוב==


מבואר בחסידות, שאם הרצוא הוא בביטול, אז לא רק שאין זה סתירה להשוב, אלא שהרצוא גופא דורש את השוב.
ה'שוב' בכללו הוא העבודה שבאה אחרי ה'רצוא' ותפקידה להשיב אל ה[[כלים]] בהמשכה מלמעלה למטה את ה'רצוא'. כל עבודה שהיא באופן של [[תיקון]] כוללת את שני בחינות אלו.
 
רצוא פירושו, לצאת מתוך הכלים, ושוב פירושו להמשיך את הדבר בתוך הכלים.
 
הרי הרצוא נובע מתוך תחושת גדלות ה' שלמעלה מהעולם, כפי שמבינים זאת על ידי התבוננות. כשהאדם מרגיש את גדלות ה', הוא מוצא את העולם בעיניו כירוד מאוד, וממילא עולה בו תשוקה לעזוב את ענייני העולם ולהתכלל באלקות. ומכיוון שהתשוקה הזו נובעת מתוך תנועה פנימית חזקה, הוא אינו מתחשב בהגבלות שיש בעולם.
 
שוב, לעומת זאת, נובע מתוך ידיעה שהקב"ה יתברך רצה לעשות לו דירה בתחתונים. כאן, יש צורך להתייחס להגדרות הספציפיות של העולם, כדי להביא את האלקות לתוך הגדרים האלה. כתוצאה מכך, הוא פועל מתוך חשיבה מסודרת, ומקבל על עצמו את כל מה שצריך לעשות בתשומת לב.
 
ובכן, לשני אלה יש חסרון. החיסרון של הרצוא הוא, שבפועל הקב"ה רוצה שנביא אותו בתחתונים, בתוך הגדרים. החיסרון של השוב הוא, שבגלל עיסוקו בהגדרות ובפרטים, הוא עלול לשכוח את הייעוד העליון של להביא את האלקות לתוך העולם, ולהתייחס לעולם רק כאל אמצעי – ולא כאל דבר שצריך להיתפש אליו ולהתייחס אליו כאל כלי לאלקות.
 
בפועל, יש עניינים בעבודת ה' שמבוססים על הרצוא, כמו ההתעלות מעל הגדרים הגשמיים והתמקדות במה שמעבר לעולם ולכל ענייניו. תחומים אלו כוללים את הלימוד (בעיקר כשעוסקים בהבנת סוגיות שאין להן קשר ישיר למעשה), תפילה, לימוד חסידות והתוועדויות. בכל אלו מתחברים לאלקות, למרות שהן נעשות בשפה אנושית, אך ללא עיסוק בענייני העולם.
 
מאידך, יש עניינים של שוב, שמבוססים על עיסוק ישיר עם העולם, כמו אכילה, שינה, דיבור עם אנשים, הליכה ברחוב, ועוד.
 
בעניינים של "שוב" אדם עשוי לשכוח את הקב"ה ולהיסחף אחרי תענוגות העולם – כמו תענוג שבאוכל, בשינה, ובדיבור עם אנשים ברחוב. הוא עלול להתחיל לאהוב את הדברים שבהם הוא עוסק ולהתמקד בהם. אולם מצד שני, הקב"ה רוצה שגם בעניינים האלה נביא את האלקות, ולכן כשאדם עוסק בהם, עליו להזכיר לעצמו שהוא לא עושה זאת מתוך רצון אישי, אלא מתוך תחושת אחריות שמילויה הוא תפקידו האלוקי.
 
כדי לעשות זאת, יש צורך להיות ברצוא – כלומר, לעמוד במקום שמופרד מענייני העולם, ולחקוק בעצמנו את הבהירות שמה שיש מעבר לעולם הוא הרבה יותר נעלה ממנו.
 
אך אם אדם עוסק רק ברצוא, יש כאן בעיה הפוכה. אם אדם לומד ומתפלל, וחש איך שהאמת האלוקית היא מעל לכל דבר, ושום דבר בעולם לא תופס מקום – הוא עלול לרצות להמשיך ללמוד ולהתפלל מבלי להתעסק בעניינים של העולם, כי הוא מרגיש שהם נמוכים ואין בהם תוכן.
 
לכן יש עצה: גם הרצוא צריך להיות בביטול. כלומר, לא להתפלל רק משום שהוא מרגיש חוויה אלוקית נעלית, אלא מתוך תחושת חובה ושליחות – שהעיסוק בתפילה, בלימוד ובכל עניין רוחני הוא תפקידו, גם אם זה כרוך בהתעסקות בעולם ובגדריו.


==בעולמות==
==בעולמות==
שורה 32: שורה 13:


ה[[לב]] מחיה את כל ה[[גוף]] בבחינת רצוא ושוב, ש[[דם]] ה[[נפש]] נסגר בתוכו, ואחר כך נפתח, ועל ידי כך מחיה כל הגוף. וכן ענין [[חיות]] כל העולמות הוא על ידי בחינת רצוא ושוב.
ה[[לב]] מחיה את כל ה[[גוף]] בבחינת רצוא ושוב, ש[[דם]] ה[[נפש]] נסגר בתוכו, ואחר כך נפתח, ועל ידי כך מחיה כל הגוף. וכן ענין [[חיות]] כל העולמות הוא על ידי בחינת רצוא ושוב.
נאמר על [[חיות הקודש]] ב[[מרכבה]] כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק".
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[חטא נדב ואביהוא]]
*[[נדב ואביהוא|חטא נדב ואביהוא]]
*[[נגע]]
*[[נגע]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=30&CategoryID=200 רצוא ושוב]''' באתר צעירי חב"ד
*'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=30&CategoryID=200 רצוא ושוב]''' באתר צעירי {{חב"ד}}
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A8%D7%93-%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%91%D7%9B%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%90-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%91/ האזינו: הרב ערד ונדב בכר על "רצוא ושוב"]''' - {{אודיו}}{{אינפו|}}
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A8%D7%93-%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%91%D7%9B%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%90-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%91/ האזינו: הרב ערד ונדב בכר על "רצוא ושוב"]''' - {{אודיו}}{{אינפו|}}
*הרב [[יוסף יצחק אופן]], [http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=109086 שיעור בנושא] באתר חסידות TV
*הרב [[יוסף יצחק אופן]], [http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=109086 שיעור בנושא] באתר חסידות TV
שורה 46: שורה 30:
[[קטגוריה:עבודת המלאכים]]
[[קטגוריה:עבודת המלאכים]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]
[[en:Ratzo VaShuv (Running and Returning)]]