משה וישצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 15: שורה 15:


===מנהל תפארת בחורים===
===מנהל תפארת בחורים===
בתחילת שנות ה־[[תר"צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי"צ]].
בתחילת שנות ה־[[תר"צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים}}.


==מפיץ מעיינות בגורקי==
==מפיץ מעיינות בגורקי==
שורה 21: שורה 21:


בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.
בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.
במשך 12 שנים בהם פעל אינטנסיבית בגורקי, הצליח לפעול רבות על יהודי העיר.


==צ'רנוביץ==
==צ'רנוביץ==
לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש"ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.
בשנת [[תש"ו]] ניסה לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', הגיע ל[[לבוב]], אך פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו ב[[צ'רנוביץ']].
 
במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].


ב[[תש"ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.
ב[[תש"ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.
שורה 37: שורה 36:
עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י"ג ניסן]] [[תשי"ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.
עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י"ג ניסן]] [[תשי"ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.


במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].


===בארץ הקודש===
===בארץ הקודש===

גרסה אחרונה מ־11:40, 21 בנובמבר 2024

המשפיע הרב משה וישצקי בהתוועדות חסידית

הרב משה וישצקי (מכונה: ר' משה וויטעבסקער, על שם עיר הולדתו, ויטבסק), (כ"ז בתשרי תרע"גי"ג בטבת תשמ"ו) היה חסיד חב"ד, משפיע ומחנך,מקושר לרבי הריי"צ ולרבי, שנאסר בשל עבודתו בהפצת היהדות ברוסיה הסובייטית והיה משפיע בכפר חב"ד ומשפיע ומנהל רוחני בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ז תשרי תרע"ג בעיר ויטבסק, לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב"ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב שניאור זלמן קלמנסון אבי משפחות קלמנסון בצרפת וארצות הברית, אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו[1].

אביו חינכו על ברכי חסידות חב"ד. החל מגיל 5 למד ב"חדר" מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם מלמד פרטי ולאחר מכן עם אביו[2].

בישיבות תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהצעתו של החסיד ר' אשר קרביצקי, ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה[3], נשלח על ידי הוריו בשנת תרפ"ז ללמוד בסניף הישיבה בנעוול, בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות בחודש כסלו תרפ"ט, שאז עבר ללמוד בסניף הישיבה בוויטבסק, עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי הנ.ק.וו.ד וגבאי הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד בסניף הישיבה ביקטרינוסלב, בה התחבב על רבי לוי יצחק שניאורסון, רב העיר ואביו של הרבי, וקיבל מהחסיד ר' דוד קייבמן (האראדאקער) עם חברו ר' אבא לוין[4].

משגיח בתומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו לצ'רניגוב.

מנהל תפארת בחורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת שנות ה־תר"צ, מונה על ידי ר' אלחנן דב מרוזוב לעמוד בראש הארגון המחתרתי תפארת בחורים בלנינגרד. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, משפיע וראש ישיבה, וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של הרבי הריי"צ[5].

מפיץ מעיינות בגורקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא[6] בת החסיד ר' שלמה רסקין, וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעבור להתגורר בעיירה גורקי (ניז'ני נובגרוד) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.

בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, ובהתוועדויות שהיו נערכות מעת לעת[7]. במשך 12 שנים בהם פעל אינטנסיבית בגורקי, הצליח לפעול רבות על יהודי העיר.

צ'רנוביץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ו ניסה לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת 'יציאת רוסיה תש"ו', הגיע ללבוב, אך פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.

בתש"ט סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה בהיציאה מצ'רנוביץ' אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו[8].

המעצר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ב אלול תש"ט, נעצר על ידי שלטונות הנ.ק.וו.ד. ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה[9].


כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח בקזחסטן, וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.

עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה בי"ג ניסן תשי"ז והתאחד בחזרה עם בני משפחתו[10].

במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' מענדל פוטרפס ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של הרבי להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, ובט' כסלו תשכ"ו הגיע עם משפחתו לארץ הקודש.

מייד עם הגיעו ארצה התבקש לכהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, אך בעקבות הוראת הרבי עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.

בשנת תש"ל בערב חב"ד הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי מזון ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ברוסיה הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.

את תפקידו בבית הספר למלאכה המשיך במסירות עד לפטירתו בי"ג טבת תשמ"ו.

נטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר תולדות "ר' משה ויטבסקער"[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות ר' משה תועדו בספר "ר' משה ויטבסקער" שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב פנחס וישצקי, והעורך הוא ר' שניאור זלמן ברגר. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון הק.ג.ב..

הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת תשע"ט והושק בחתונת בן השליח לקייב הרב פנחס וישצקי עם בת השליח לפריז הרב מנחם מענדל אזימוב בפריז[11].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ר' משה ויטבסקער ע' 22
  2. ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון
  3. הרב זלמן וישצקי, "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום", באתר COL, ל' שבט ה'תשע"ז.
  4. ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון
  5. ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים
  6. נפטרה בט"ו סיון תשמ"ה.
  7. ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון
  8. ראה בספר משה ויטבסקער שער שני
  9. ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי
  10. ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי
  11. חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער