איסור ריבית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סוגיה | |||
| תלמוד בבלי = {{בבלי|בבא מציעא|ס}}-{{בבלי|בבא מציעא|עה|ללא=מסכת}} | |||
| ברייתא = {{קישור לתוספתא|בבא מציעא|ד}}-{{קישור לתוספתא|בבא מציעא|ו|ללא=מסכת}} | |||
|משנה=פרק איזהו נשך - {{משנה|בבא מציעא|ה|ללא=שם}}|מקרא={{תנ"ך|שמות|כב|כד}}, {{תנ"ך|ויקרא|כה|לה|לז}}, {{תנ"ך|דברים|כג|כ|כא}}.|ספרי מניין המצוות=[[ספר החינוך]] מצוה ס"ח, [[ספר המצוות להרמב"ם]] עשה קצ"ח, ולא תעשה רל"ז|שולחן ערוך={{שוע|יורה דעה|קנט}}-{{שוע|יורה דעה|קעה|ללא=חלק}}}} | |||
'''איסור ריבית''' הוא איסור [[הלכה|הלכתי]] [[מדאורייתא]] ביחס למתן או קבלת תמורה על [[הלוואה]]. ה[[תורה]] אסרה על השתתפות בעסקאות [[ריבית]], למעט באופן שהלווה או המלווה אינם יהודים, או באופן של [[היתר עסקה|עסקה]], שבתנאים מסוימים נחשב לרווח מסחרי המותר. להבדיל גם ב[[אסלאם]] נאסרה הריבית. | |||
== מקור האיסור == | == מקור האיסור == | ||
| שורה 13: | שורה 9: | ||
== פרטי האיסור == | == פרטי האיסור == | ||
אסור | אסור{{הערה|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) מצוה סח.}} לתת יד בהלוואה שיש בו ריבית בין הלווה והמלווה, זאת אומרת שאסור להיות ערב או להעיד בשבליהם או לכתוב ביניהם שטר שיש בו הזכרת ריבית, שנאמר{{הערה|שמות כב, כד.}} "לא תשימון עליו נשך". | ||
המלוה עובר על ששה לאוין | המלוה עובר על ששה לאוין{{הערה|ספר החינוך מצווה שמג - שלא להלוות בריבית לישראל. שנאמר "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך" (ויקרא כה, לז). נשך וריבית הינם אותו דבר, וחילקם הכתוב, ולא כתב "את כספך ואכלך לא תתן לו בנשך", כדי לעבור עליו בשני לאוין, כלומר, להרבות האזהרות עליו. }}, והלווה בשניים{{הערה|ספר החינוך מצוה תקעב - לא ללוות בריבית מישראל. הלווה עובר משום "לא תשיך" ומשום "ולפני עור לא תתן מכשל" (ויקרא יט, יד).}}, והמתעסקין באחד. | ||
== מטעמי המצוה == | == מטעמי המצוה == | ||
| שורה 25: | שורה 21: | ||
וזוהי השייכות של מצות רבית אל [[קבלת עול מלכות שמים|קבלת עול שמים]] ו[[יציאת מצרים]]: מצות רבית מהוה תוכן וסדר כללי, שבאמצעותה נעשה, כביכול, הקב"ה שותף ליהודי בעבודתו – קבלת עול שמים (קיום המצוות). ולהיותו קשור עם הקב"ה, יוצא הוא מכל המיצרים וההגבלות – יציאת מצרים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/16/74&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת מנחם א שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת. ע' 75 ].}}. | וזוהי השייכות של מצות רבית אל [[קבלת עול מלכות שמים|קבלת עול שמים]] ו[[יציאת מצרים]]: מצות רבית מהוה תוכן וסדר כללי, שבאמצעותה נעשה, כביכול, הקב"ה שותף ליהודי בעבודתו – קבלת עול שמים (קיום המצוות). ולהיותו קשור עם הקב"ה, יוצא הוא מכל המיצרים וההגבלות – יציאת מצרים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/16/74&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת מנחם א שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת. ע' 75 ].}}. | ||
== | ==ראו גם== | ||
* [[היתר עיסקא]] | |||
* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=703 ספר הליקוטים להצמח צדק - ערך ריבית] | ==לקריאה נוספת== | ||
* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=703 ספר הליקוטים להצמח צדק - ערך ריבית] {{הב}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2465520 האיסור להלוות בריבית: מה, מדוע ואיך]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}} | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2465520 האיסור להלוות בריבית: מה, מדוע ואיך]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יורה דעה]] | [[קטגוריה:יורה דעה]] | ||