בקיעת הנהר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שולם ליברמן (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ציטוט|תוכן=וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ{{הערה|בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון.}} וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים|מקור=ישעי' יא, טו}} | {{ציטוט|תוכן=וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ{{הערה|בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון.}} וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים|מקור=ישעי' יא, טו}} | ||
{{ציטוט|תוכן=הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה{{הערה|לשון עבר.}} בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל{{הערה|לשון עתיד.}}|מקור= | {{ציטוט|תוכן=הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה{{הערה|לשון עבר.}} בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל{{הערה|לשון עתיד.}}|מקור=תהלים סו, ו}} | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת ה[[נהר]]" – קריעת ההגבלות של ה[[בינה]] – שעניינה הוא [[מחשבה]]{{הערה|שהיא למעלה מה[[מלכות]] – שהיא [[דיבור]]. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד}} המסתירה על עצם החכמה{{הערה|שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך}} בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם ספירת ה[[חכמה]] שבעולם האצילות. | בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת ה[[נהר]]" – קריעת ההגבלות של ה[[בינה]] – שעניינה הוא [[מחשבה]]{{הערה|שהיא למעלה מה[[מלכות]] – שהיא [[דיבור]]. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד}} המסתירה על עצם החכמה{{הערה|שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך}} בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם ספירת ה[[חכמה]] שבעולם האצילות. | ||
ועל ידי בקיעת הים מגיעים לשורש ה[[בינה]] שזה [[כתר]]. | |||
הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של [[ראיה]], שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו [[שמיעה]] שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות{{הערה|ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון [https://drive.google.com/file/d/1v-okTiIK20gM8FHBiKT0Rnc_CJ_xvYOd/view ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ]}}. | הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של [[ראיה]], שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו [[שמיעה]] שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות{{הערה|ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון [https://drive.google.com/file/d/1v-okTiIK20gM8FHBiKT0Rnc_CJ_xvYOd/view ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ]}}. | ||
בקיעת הנהר הוא עיקר החידוש של הגאולה, והחרים ה' את ים מצרים על דרך [[קריעת ים סוף]]{{הערה|ד"ה והחרים תשמ"ט, סה"מ מלוקט ג. ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה.}}. | בקיעת הנהר הוא עיקר החידוש של הגאולה, והחרים ה' את ים מצרים על דרך [[קריעת ים סוף]]{{הערה|ד"ה והחרים תשמ"ט, סה"מ מלוקט ג. ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה.}}. | ||
הרבי לומד מזה שהיעוד על בקיעת הים: "והחרים הוי' לשון ים מצרים..."( בדוגמת קריאת ים סוף)והיעוד על בקיעת הנהר: ..."והניף ידו על הנהר בעים רוחו..." (שזה החידוש דלע"ל) הוא להורות, שמהעניין של קריאת ים סוף- יציאת מצרים, אפשר לבוא תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, על ידי עשיית מצוות בכללות '''ובעיקר''' ע"י מעשים הקשורים לביאת המשיח{{הערה|והחרים תשמ"ט סעיף ב'}}. | |||
== [[כבר היה לעולמים]] == | == [[כבר היה לעולמים]] == | ||
| שורה 24: | שורה 27: | ||
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | == [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | ||
=== העבודה | === העבודה ל"והכהו לשבעה נחלים" === | ||
{{הערה|אחש"פ תשכ"ה אות יג.}}. | {{הערה|אחש"פ תשכ"ה אות יג.}}. | ||
| שורה 36: | שורה 39: | ||
וזהו שעבודה היא מלשון עיבוד עורות, כי עיקר ענין העבודה הוא שהאדם לוחם עם טבעו. ועי"ז נעשה זיכוך (לא רק בהטבע של האדם, אלא) גם בהטבע דכללות העולם. | וזהו שעבודה היא מלשון עיבוד עורות, כי עיקר ענין העבודה הוא שהאדם לוחם עם טבעו. ועי"ז נעשה זיכוך (לא רק בהטבע של האדם, אלא) גם בהטבע דכללות העולם. | ||
וזהו שההכנה לזה שלע"ל יהי' החיבור דטבע העולם עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מעולמות, היא בקיעת הנהר, הוא על ידי | וזהו שההכנה לזה שלע"ל יהי' החיבור דטבע העולם עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מעולמות, היא בקיעת הנהר, הוא על ידי העבודה בדרך קבלת עול, שכופה עצמו נגד טבעו{{הערה|ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה, אות יא.}}. נעליכם ברגליכם, והדריך בנעלים, קב"ע{{הערה|אחש"פ בסיום כוס של ברכה תשכ"ד.}}. | ||
==== בעבודה, הכנה למשיח, תהלוכה{{הערה|אחש"פ תשכ"ח ס"ג.}} ==== | ==== בעבודה, הכנה למשיח, תהלוכה{{הערה|אחש"פ תשכ"ח ס"ג.}} ==== | ||
| שורה 56: | שורה 59: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]] | |||
[[en:Beki'at HaNahar (Splitting of the River)]] | |||