רגל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מקורות}}
 {{להשלים|כל הערך=כן}}{{איברים}}{{פירוש נוסף|נוכחי=איבר בגוף|אחר=החגים ([[יום טוב|ימים טובים]]) בהם עולים לרגל - ל[[בית המקדש]]|ראו=שלש רגלים}}
 '''רגל''' הינה איבר בגוף עליו עומד האדם, ובעזרתו הולך האדם.
@@ שורה 14: / שורה 13: @@
 החיות המלובש ברגלים למטה יותר מהחיות שבגוף, והחיות שבגוף (שבו שוכן המדות שבלב, וכח המעשה שבידים), הוא למטה במדרגה יותר מהחיות שבראש (שבראש יש את כל פנימיות החיות - כח המחשבה והשכל, והחושים המעולים שבפנים ראיה שמיעה, ועוד).
-הסיבה לכך היא, מפני שהמוחין שבראש מקבלים את החיות מהנפש ראשונים, ומבחינה פנימיות יותר מהנפש, ואחר כך מבחינה התחתונה שבראש נמשך לגוף, ורק אחר כך מבחינה תחתונה ממנה נמשך לרגליים, ולכן החיות שברגליים הכי נמוך{{הערה|[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ד"ה ונקדשתי פ' אמור.</ref>.
+הסיבה לכך היא, מפני שהמוחין שבראש מקבלים את החיות מהנפש ראשונים, ומבחינה פנימיות יותר מהנפש, ואחר כך מבחינה התחתונה שבראש נמשך לגוף, ורק אחר כך מבחינה תחתונה ממנה נמשך לרגליים, ולכן החיות שברגליים הכי נמוך{{הערה|[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ד"ה ונקדשתי פ' אמור.}}.
 == רגל - בעם ישראל ==
@@ שורה 20: / שורה 19: @@
 == מעלת הרגל ==
-הרגל מביאה את הראש למקום אליו רוצה הראש להגיע, אך אינו יכול להגיע אליו בעצמו. יוצא איפה, שהרגל (עם ישראל), מביאה את הראש ([[רבי|ראש בני ישראל]] - רבי), למקום אליו הרבי מצד עצמו כביכול לא יכול להגיע, ומעלהו לדרגה עליונה יותר{{הערה|[[קונטרס פורים קטן - תשנ"ב|ד"ה ואתה תצוה, קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, סה"מ מלוקט ו']].</ref>.
+הרגל מביאה את הראש למקום אליו רוצה הראש להגיע, אך אינו יכול להגיע אליו בעצמו. יוצא איפה, שהרגל (עם ישראל), מביאה את הראש ([[רבי|ראש בני ישראל]] - רבי), למקום אליו הרבי מצד עצמו כביכול לא יכול להגיע, ומעלהו לדרגה עליונה יותר{{הערה|[[קונטרס פורים קטן - תשנ"ב|ד"ה ואתה תצוה, קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, סה"מ מלוקט ו']].}}.
 וכמו כן מעלת הרגל היא שאצלה מאיר יותר והוא כלי לרצון הנפש, ולכן הרגל יקפוץ למים רותחים, ולא הראש.
-זה מורה שברגל, ובעם ישראל - אצל יהודים פשוטים (ובכללות הדורות - [[עקבתא דמשיחא]]), כוח ה[[מסירות נפש]] אצלם בגילוי יותר מבעלי השכלה גדולים{{הערה|סה"מ תש"ח חג הפסח. ועוד.</ref>.
+זה מורה שברגל, ובעם ישראל - אצל יהודים פשוטים (ובכללות הדורות - [[עקבתא דמשיחא]]), כוח ה[[מסירות נפש]] אצלם בגילוי יותר מבעלי השכלה גדולים{{הערה|סה"מ תש"ח חג הפסח. ועוד.}}.
 == מצב הרגליים ==
 === עומד ===
 הרגליים יכולים להיות במצב אחד, ללא תנועה ועלי' - שזה נקרא שהאדם עומד על מקומו.
@@ שורה 36: / שורה 34: @@
 === יושב ===
-על ידי הרגליים, כשהוא במצב של ישיבה, כל שיעור קומה של האדם נשפל. [[עולם הזה]] נקרא "הדום רגלי"{{הערה|ריש תו"א, ד"ה השמים כסאי. וד"ה זה סה"מ מלוקט ג.</ref>.
+על ידי הרגליים, כשהוא במצב של ישיבה, כל שיעור קומה של האדם נשפל. [[עולם הזה]] נקרא "הדום רגלי"{{הערה|ריש תו"א, ד"ה השמים כסאי. וד"ה זה סה"מ מלוקט ג.}}.
 === מהלך ===
@@ שורה 55: / שורה 53: @@
 בקפיצה שני הרגליים מתרוממים ונעתקים מהארץ.
-זה מורה על עבודת ה[[תשובה]], שאין לו שום שייכות למצבו הקודם, ומעמיד את עצמו למעמד ומצב חדש לגמרי{{הערה|שובה ישראל תשל"ו. המשך וככה תרל"ז.</ref>.
+זה מורה על עבודת ה[[תשובה]], שאין לו שום שייכות למצבו הקודם, ומעמיד את עצמו למעמד ומצב חדש לגמרי{{הערה|שובה ישראל תשל"ו. המשך וככה תרל"ז.}}.
 === ריקוד ===
-כשאדם שמח, ה[[שמחה]] מתפשטת על לרגליים, זה מורג שהשמחה אכן חדר בו{{הערה|לקו"ש בחוקותי חל"ז.</ref>.
+כשאדם שמח, ה[[שמחה]] מתפשטת על לרגליים, זה מורג שהשמחה אכן חדר בו{{הערה|לקו"ש בחוקותי חל"ז.}}.
 אך יש גם חכמה בריקוד, וזה מורה איך חכמה יכולה לרדת ולהתלבש ברגליים.
@@ שורה 66: / שורה 64: @@
 == ראו גם ==
 * [[יונה הנביא#עניין הרגל שבאדם|עניין הרגל שבאדם]]
 * [[יונה הנביא#עניין הרגל באיברי הנשמה|עניין הרגל באיברי הנשמה]]
@@ שורה 72: / שורה 69: @@
 * [[כדורגל]]
-== הערות שוליים ==
 {{אדם}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אברי הגוף]]