יהושע יוזביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בבתי אונגרין ב[[ירושלים]] ב[[י"ח תמוז]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו ר' אברהם מרדכי ולאמו מרת רחל{{הערה|עליה התבטא הרבי: "אשת חיל". | נולד בבתי אונגרין ב[[ירושלים]] ב[[י"ח תמוז]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו ר' אברהם מרדכי ולאמו מרת רחל{{הערה|עליה התבטא הרבי: "אשת חיל".}}. | ||
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שבירושלים, והפך לחסיד נלהב. | בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שבירושלים, והפך לחסיד נלהב. | ||
גרסה אחרונה מ־06:19, 18 בנובמבר 2024
הרב יהושע (שייע) יוזביץ' (יליד שנת תרח"צ, 1938) הוא מראשי עסקני חב"ד בירושלים, מפעילי סניף צא"ח המקומי מאז ייסודו, מנהל בית הכנסת צמח צדק (ירושלים) בעיר העתיקה, מנכ"ל רשת מוסדות החינוך תורת אמת הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה, ומכון סמיכה לרבנות. נמנה על מקימי ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, ומשמש כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בבתי אונגרין בירושלים בי"ח תמוז תרח"צ לאביו ר' אברהם מרדכי ולאמו מרת רחל[1].
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת שבירושלים, והפך לחסיד נלהב.
עוד בהיותו בגיל 16, עם התייסדות סניף צא"ח בירושלים, היה מראשי המתעסקים בפעולות הסניף, וארגן התוועדויות ושיעורים ברחבי העיר כשבחלקם היה הוא עצמו מראשי המדברים, ואף היה מסייע בארגון חוליות מאנ"ש שיצאו להתעסק במבצעי הרבי.
בחודשי הקיץ של שנת תשי"ז נשא את רעייתו מרת אלטע נחמה גיטל. בשנת תשכ"א נסע לרבי לראשונה ומאז נסע כל שנה. באחד הפעמים הרבי פגש אותו לאחר סעודת ליל שבת ושאלו אם אכל כבר, ר' שייע ענה שאכל אצל ר' אברהם פרשן, על כך אמר הרבי "סאיז געווען בשר ודגים וכל מיני מטעמים?!".
בחודש תשרי תשכ"ח נסע לרבי וזכה להשתתף בסעודת החג של שמחת תורה עם הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, ובסיום החודש כאשר נכנס עם קבוצה מאנשי כפר חב"ד ליחידות כללית, העניק הרבי לבנו בסיום היחידות 100$ כהשתתפות בהוצאות הנסיעה.
מנהל בית הכנסת צמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת שנת תשכ"ט[2] מונה כגבאי בית הכנסת צמח צדק (ירושלים) בעיר העתיקה בירושלים כחבר סניף צא"ח בעיר, ובעקבות הוראתו של הרבי שהתקבלה במכתב מתאריך כ' כסלו תשל"ב[3], התמנה כחבר ועד הנהלת בית הכנסת.
במסגרת עבודתו בניהול בית הכנסת, דאג לשיפוצו, סייע בעריכת ביקורים למשלחות כבוד שסיירו במוסדות חב"ד בארץ הקודש ובקיום התוועדויות במועדים חסידיים, וכן דאג לניהול הכולל אברכים שפעל במקום, ולרכישת שטחי המגורים שסביב בית הכנסת[4].
באחד השידורים הראשונים מההתוועדויות של הרבי שהועברו בשידור חי לארץ הקודש, בו' תשרי תשל"א, דיבר הרבי על זה שכיום אפשר לדבר פה וישמעו בכל העולם, ויבוא יום ויוכלו לדאוג שיוכלו לא רק להשמיע מה שמדברים ב-770 לארץ הקודש, אלא גם לשמוע ב-770 כיצד בארץ הקודש אומרים 'לחיים'. אחרי כמה דקות אכן ארגנו שיהיה אפשרות לשמוע ב-770 איך שאומרים 'לחיים' בארץ הקודש. כשהמיקרופון בהתחלה לא עבד טוב, אמר הרבי (על יסוד מה שכתוב במגן אברהם (סתקפ"ה ס"ק י"א) בנוגע לשופר שלא מצליחים לתקוע בו) שיאמרו את הפסוק 'ויהי נועם', והרב יוזביץ' היה זה שאמר את הפסוק בקול.
מוסדות תורת אמת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסוף שנות הלמ"דים התמנה בנוסף לניהול בית הכנסת 'צמח צדק' כמנהל מוסדות תורת אמת, ותחתיו התפתחו והוקמו רשת מוסדות החינוך הכוללים ישיבה קטנה וישיבה גדולה, גני ילדים, תלמוד תורה ומכון סמיכה לרבנות.
בתחילת עבודתו בעסקנות חב"ד בירושלים עבד לפרנסתו בעסק של בתים לתפילין, וככל שהשקיע עצמו יותר בעבודה בפיתוח בית הכנסת צמח צדק, הכולל אברכים שפעל בו, וקבלת עול ניהול מוסדות תורת אמת, פרש מעבודתו בתפילין, והתמסר להצלחת המוסדות. במענה לחסיד שרצה להקים מוסד חבד"י בירושלעם ענה הרבי שהאחריות והרשות מוטלים על ר' שייע, שהוא המנהל של ישיבת תו"א.
עסקנות כלל ארצית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לעבודתו בניהול מוסדות תורת אמת, שימש לאורך כל השנים כשותף פעיל בעסקנות החב"דית הכלל-ארצית, והשתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע.
היה שותף בהקמתו של ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, ומשמש כיום כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש (אליו צורף בשנת תש"נ).
על פי עדותו של הרב לייבל גרונר, הרבי התבטא שהוא "מחבב אותו". בנוסף סיפר הרב גרונר שכשנשאל הרבי מדוע אינו יושן כנדרש השיב שאינו יכול לישון בזמן שר' שייע יוזביץ שוהה בחו"ל לצורך איסוף כספים וילדיו בוכים בביתם ומתקשים להרדם בשל כך[5].
ר' בנימין גורודצקי התבטא ששמע מהרבי שלא כל ה"ירושלמים" חסידים אך לא כך ר' שייע.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' שניאור זלמן יוזביץ' - כפר חב"ד
- בנו, ר' יעקב דוד יוזביץ' - קראון הייטס
- בנו, ר' יוסף יצחק יוזביץ' - נחלת הר חב"ד
- בתו מרת אסתר, רעיית הרב יצחק יעקב רוזנשיין - משלוחי הרבי לארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבה קטנה תורת אמת
- בתו מרת חנה, רעיית ר' יעקב צבי שטיינברג - ירושלים
- בתו מרת פראדיל, רעיית ר' מנחם מענדל רייצעס - קראון הייטס מהחזנים הקבועים בבית חיינו - 770
