עזריאל חייקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]].
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]] רב בערי [[ברית המועצות]] וב[[שבדיה]].


בבחרותו מונה לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת חב"ד בעיר.
בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.


בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.
בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.


באייר שנת [[תשט"ו]] נסע ב[[שליחות]] הרבי ל[[מרוקו]] ועמד בראש [[ישיבת חב"ד באגאדיר]]. ובשידוך הרב [[בנימין גרודצקי]] נשא את בתו של השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]].
==שליח הרבי למרוקו==
===ישיבת חב"ד באגאדיר===
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|הרב חייקין עם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]


באדר שנת [[תשי"ח]] נחשד על ידי שלטונות מרוקו ב[[ציונות]] (מכיון שלמדו בבתי הספר שתחתיו עברית) וגורש ל[[צרפת]].
בתקופה בה הוקמה [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], בשליחות [[הרבי]] הגיע למרוקו הרב חייקין והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה ל[[אגאדיר]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה ב[[קזבלנקה]]. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל ה[[ג'וינט]] במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.


בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב חייקין עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והרב חייקין המשיך להרחיב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל פתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות.
סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:
{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}.
===מקווה מהודר===
לפני חתונתו, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.
===בית רבקה===
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות.
===הוראות הרבי===
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.
===גירוש===
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו.
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.
==רב הראשי של קופנהגן==
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]


==רבה של בריסל==
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.


שורה 24: שורה 60:
בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].
בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].


ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].
==מחזק האמונה במשיח==
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.


בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע'  15}}.
בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע'  15}}.
ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].


לרב חייקין שלושה ילדים.
לרב חייקין שלושה ילדים.
שורה 37: שורה 74:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}{{קישור שבור}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־00:04, 13 בנובמבר 2024

הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב

הרב עזריאל חייקין (יליד שנת תר"צ, 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני אירופה ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי במרוקו ודנמרק, כרב העיר בריסל וכרבה הראשי של אוקראינה. כיום תושב קראון הייטס.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי' בסיוון תר"צ לאביו הרב מאיר חיים חייקין רב בערי ברית המועצות ובשבדיה.

בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר פיטסבורג ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.

בתקופה הבאה עבר למונטריאול שם למד דיינות.

שליח הרבי למרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת חב"ד באגאדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חייקין עם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר

בתקופה בה הוקמה ישיבת חב"ד באגאדיר, בשליחות הרבי הגיע למרוקו הרב חייקין והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ תשט"ז הגיע לראשונה לאגאדיר לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי [1].

בחורף תשט"ז התחתן הרב חייקין עם בת הרב מיכאל ליפסקר שליח הרבי למקנס, השדכן היה הרב בנימין גורודצקי. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והרב חייקין המשיך להרחיב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל פתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות.

סיפר הרב יהודה אלחרר אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי בעמנואל:

"הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי"[2].

מקווה מהודר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפני חתונתו, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.

הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח[3].

בית רבקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות.

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש ניסן תשי"ז היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:

"זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)"[4].

גירוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב שלמה מטוסוב כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.

כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר ארצות הברית במרוקו וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק. במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו.

אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו: "באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים""[5].

התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.

רב הראשי של קופנהגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.

הרב חייקין

רבה של בריסל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ח מונה לשמש כראב"ד בריסל ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.

לאחר פטירתו הטראגית של הרב שניאור זלמן גרליק רבו של כפר חב"ד עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל[6].

הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת תנש"א מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של אגודת רבני חבר העמים.

בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של בלגיה.

בו' אלול תשס"ג נשלח הרב חייקין על ידי ארגון אור אבנר - חב"ד לאוקראינה ומונה לרב הראשי של אוקראינה[7], בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. כיום מתגורר בקראון הייטס.

מחזק האמונה במשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות קבלת המלכות והחתימות על כך[8].

בשנת תשנ"ו, כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב אהרן סולובייצ'יק על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד[9].

לרב חייקין שלושה ילדים.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. חב"ד במרוקו
  2. חב"ד במרוקו עמוד 182
  3. תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו
  4. חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר
  5. חב"ד במרוקו עמודים 186-187
  6. יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.
  7. אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי.
  8. קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד (ע' 28 - 29)
  9. בית משיח גיליון 95, ע' 15