צבי אליהו מלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''צבי אליהו מלוב''' ([[תשי"א]]-[[ו' תשרי]] [[תשפ"א]]) היה מעסקני חב"ד ב[[ירושלים]] וחוקר חסידי. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[שביעי של פסח]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[מנחם ישראל מלוב|מנחם ישראל]] ולאמו מרת חנה בת שבע. | |||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נשלח עם קבוצת תלמידים להקמת ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת|תומכי תמימים קריית גת]] בה היה אחראי על פעילות המבצעים של הרבי תפקידו היה ראש [[את"ה]] וקיבל באופן קבוע 2 מכתבים מהרבי, מכתב אישי לראש את"ה ומכתב נוסף אל כלל תלמידי הישיבה. | |||
בפסח [[תש"ל]] טס לרבי במסגרת שנת הקבוצה. | |||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הענא חיה, בת ר' [[יעקב משה הלפרין]]. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הענא חיה, בת ר' [[יעקב משה הלפרין]]. | ||
לאחר תקופת מגורים ב[[בני ברק]], קבע את מגוריו בשכונת אונסדורף | לאחר תקופת מגורים ב[[בני ברק]], קבע את מגוריו בשכונת אונסדורף שב[[ירושלים]]. | ||
לאחר פטירת אביו, קיבל לידיו את ניהול קרן ה[[גמ"ח]] שניהל אביו, כשהוא מתמקד בעיקר בסיוע לכלות נצרכות. בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה. | לאחר פטירת אביו, קיבל לידיו את ניהול קרן ה[[גמ"ח]] שניהל אביו, כשהוא מתמקד בעיקר בסיוע לכלות נצרכות. בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה. | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו. | זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו. | ||
לצד פעילותו | לאחר פטירת אשתו הראשונה והתייתמות ילדיו התחתן בשנית בחנוכה תשנ"ג עם רעייתו מרת חנה רחל בת ר' [[נחמיה המונד]] ונולדו להם עוד 2 ילדים, מנחם ישראל ואביגיל. | ||
לצד פעילותו בענייני עזרה וחסד, עסק באופן אינטנסיבי ב[[מבצע מזוזה]], דרבן אנשים והפיץ בקרב הציבור את החשיבות של [[בדיקת תפילין ומזוזות]], ואף בדק בעצמו מזוזות אצל למעלה מ-1600 משפחות. היה ידוע ומוכר בכינויו איש מופתים כינוי שניתן לו ע"י הרבי באחד מהמכתבים שקיבל וכל משפחה שר' צבי אליהו בדק להם את המזוזות והתפילין נוושעו בניסים על גבי ניסים{{מקור}}. | |||
בנוסף, עסק | בנוסף, עסק במחקר וכתיבה של תולדות החסידים, כשגולת הכותרת של כתיבתו היה הספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם', אותו כתב כבר בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ונערך על ידי הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]]. | ||
ב10 שנותיו האחרונות היה מלופף בייסורים ושכב מרותק למיטתו לאחר שכרתו את 2 רגליו בעקבות מחלת הסכרת ל"ע, והיה שוקד על לימודו והפצת חשיבות עניין תקינות המזוזות והתפילין כמחסום אחרון בדור שלנו שמעכב את הגאולה כשהוא מוקף בספרים והוא שוכב במיטה במשך כל שעות היממה. | |||
נפטר בליל [[ו' תשרי]] [[ | נפטר במיתת נשיקה בליל [[ו' תשרי]] [[התשפ"א]]. | ||
==ספרו== | ==ספרו== | ||
| שורה 44: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:משפחת מלוב]] | [[קטגוריה:משפחת מלוב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:21, 10 בנובמבר 2024
הרב צבי אליהו מלוב (תשי"א-ו' תשרי תשפ"א) היה מעסקני חב"ד בירושלים וחוקר חסידי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשביעי של פסח תשי"א לאביו הרב מנחם ישראל ולאמו מרת חנה בת שבע.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובשנת תשכ"ח נשלח עם קבוצת תלמידים להקמת ישיבת תומכי תמימים קריית גת בה היה אחראי על פעילות המבצעים של הרבי תפקידו היה ראש את"ה וקיבל באופן קבוע 2 מכתבים מהרבי, מכתב אישי לראש את"ה ומכתב נוסף אל כלל תלמידי הישיבה.
בפסח תש"ל טס לרבי במסגרת שנת הקבוצה.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הענא חיה, בת ר' יעקב משה הלפרין.
לאחר תקופת מגורים בבני ברק, קבע את מגוריו בשכונת אונסדורף שבירושלים.
לאחר פטירת אביו, קיבל לידיו את ניהול קרן הגמ"ח שניהל אביו, כשהוא מתמקד בעיקר בסיוע לכלות נצרכות. בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה.
זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו.
לאחר פטירת אשתו הראשונה והתייתמות ילדיו התחתן בשנית בחנוכה תשנ"ג עם רעייתו מרת חנה רחל בת ר' נחמיה המונד ונולדו להם עוד 2 ילדים, מנחם ישראל ואביגיל.
לצד פעילותו בענייני עזרה וחסד, עסק באופן אינטנסיבי במבצע מזוזה, דרבן אנשים והפיץ בקרב הציבור את החשיבות של בדיקת תפילין ומזוזות, ואף בדק בעצמו מזוזות אצל למעלה מ-1600 משפחות. היה ידוע ומוכר בכינויו איש מופתים כינוי שניתן לו ע"י הרבי באחד מהמכתבים שקיבל וכל משפחה שר' צבי אליהו בדק להם את המזוזות והתפילין נוושעו בניסים על גבי ניסים[דרוש מקור].
בנוסף, עסק במחקר וכתיבה של תולדות החסידים, כשגולת הכותרת של כתיבתו היה הספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם', אותו כתב כבר בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ונערך על ידי הרב חנניה יוסף אייזנבאך.
ב10 שנותיו האחרונות היה מלופף בייסורים ושכב מרותק למיטתו לאחר שכרתו את 2 רגליו בעקבות מחלת הסכרת ל"ע, והיה שוקד על לימודו והפצת חשיבות עניין תקינות המזוזות והתפילין כמחסום אחרון בדור שלנו שמעכב את הגאולה כשהוא מוקף בספרים והוא שוכב במיטה במשך כל שעות היממה.
נפטר במיתת נשיקה בליל ו' תשרי התשפ"א.
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נשיאי חב"ד ובני דורם
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אפרים מלוב - עמנואל
- בנו, ר' שמואל יצחק מלוב - נחלת הר חב"ד
- בתו מרת ציפורה פייגא, רעיית ר' מרדכי משי-זהב - נחלת הר חב"ד
- בתו, מרת שרה ביילא רעיית ר' שלום ברקו - נחלת הר חב"ד
- בתו מרת דבורה לאה רעיית ר' שמואל נויימן - ביתר עילית
- בנו ר' מנחם ישראל מלוב - ירושלים
- בתו מרת אביגיל כהן רעיית ר' הלל כהן - מודיעין עילית
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עזרה לנזקקים - לא רק בפסח, שיחת השבוע גליון 275