ניסן פינסון: הבדלים בין גרסאות בדף
(21 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 8: | שורה 8: | ||
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד. | נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד. | ||
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]] | בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}. | ||
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}} | במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}} | ||
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה. | אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]]. | היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]]. | ||
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}. | |||
==שליחות בצפון אפריקה== | ==שליחות בצפון אפריקה== | ||
שורה 24: | שורה 26: | ||
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]]. | בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]]. | ||
===שליח הרבי | בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}. | ||
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה. | |||
===שליח הרבי לתוניסיה=== | |||
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: | |||
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק' | |||
*גן ילדים | |||
*בית-ספר | |||
*בית-הכנסת | |||
*ספרייה | |||
*[[מקוה]] טהרה | |||
====ישיבה בג'רבא==== | |||
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש. | |||
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}. | |||
====ישיבה בתוניס==== | |||
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. | |||
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים. | |||
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}. | |||
===בית רבקה=== | |||
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. | |||
===הדפסת תניא=== | |||
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. | |||
==== מקוואות ==== | |||
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: | |||
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. | |||
====קשרי תוניסיה מרוקו==== | |||
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי. | |||
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}. | |||
====ספר תורה נגד הגזירה==== | |||
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה. | |||
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה. | |||
====הרבי הורה לא לעזוב==== | |||
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. | |||
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב. | |||
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה. | |||
====פרס קרן התרבות==== | |||
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס. | |||
==פטירתו== | |||
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]]. | ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]]. | ||
כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
שורה 51: | שורה 107: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] | *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד | ||
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון | *ר' [[יצחק גנזבורג]], [[ספר התמימים]] חלק א בערכו | ||
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]] | *ר' [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות | ||
*ר' [[אליהו מטוסוב]] ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון | |||
*ר' [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}} | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] {{col}} <small>הסרט אינו פעיל</small> | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון] | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון] {{col}} | ||
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם{{אינפו}}] | *[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה אחרונה מ־08:15, 13 בנובמבר 2024
הרב ניסן פינסון (ג' מנחם אב תרע"ח-כ"ג כסלו תשס"ח) היה שליח הרבי במרוקו בה עמד בראשות ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה, ובתוניס, בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בישיבות תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום ד' מנחם אב בשנת תרע"ח לאביו הרב נחום יצחק פינסון בסטרדוב, היה מחשובי חסידי חב"ד בחרקוב בוגר תומכי תמימים ליובאוויטש. הוגלה על ידי השלטונות לסיביר בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.
בצעירותו (משנת תרצ"א) למד בישיבות תומכי תמימים ברדיטשוב[1], תומכי תמימים זיטומיר[2], תומכי תמימים קרלביץ[3], תומכי תמימים קורסק[4], תומכי תמימים וורוניז'[5][6].
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע לסמרקנד בה למד ולימד בתומכי תמימים סמרקנד[7]
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב יצחק רסקין הי"ד ומרת צביה.
ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ביציאה מרוסיה והגיע למחנה העקורים פוקינג.
היה שותף לניהול ישיבת תומכי תמימים בפוקינג.
מפוקינג עבר לפריז בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת תומכי תמימים ברינואה[8].
שליחות בצפון אפריקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שליח הרבי למרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ג נשלח על ידי הרבי למרוקו.
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו לקזבלנקה והצטרפו לפעילות השליח הרב שלמה מטוסוב[9].
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.
שליח הרבי לתוניסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"א טבת תש"כ נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית:
- ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'
- גן ילדים
- בית-ספר
- בית-הכנסת
- ספרייה
- מקוה טהרה
ישיבה בג'רבא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע ממרוקו למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב מצליח מאזוז הי"ד (אביו של הרב מאיר מזוז), והעניק לו תניא מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש[10].
ישיבה בתוניס[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים. אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב מאיר מזוז וזאת על פי הוראת אביו הרב מצליח מאזוז. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה[11].
בית רבקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13.
הדפסת תניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו.
מקוואות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב מצליח מאזוז, שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' [12]: "ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' ניסן טלושקין זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל.
קשרי תוניסיה מרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב שלמה מטוסוב. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב יהודה לייב בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון[13].
ספר תורה נגד הגזירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ט נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו ספר תורה ובזכות זה תתבטל הגזירה.
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.
הרבי הורה לא לעזוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ה הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה.
ארגון הביון הישראלי, המוסד, פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.
המוסד שלח אל הרבי את אפרים הלוי בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.
פרס קרן התרבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתשס"ב קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי בצרפת. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום שלישי כ"ד כסלו ערב חנוכה תשס"ח נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי מאיר מאזוז, מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, בשליחות הרבי.
כיום הרב בנימין חטאב מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת תרפ"ד לאביה הרב יצחק רסקין הי"ד ולאמה מרת צביה
- ילדיו
- בנו הרב יוסף יצחק פינסון - שליח בניס, צרפת.
- בנו הרב נחום פינסון - משפיע בישיבת תומכי תמימים ברינואה, ומנהל בית כנסת חב"ד בברינוא צרפת.
- בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות בבריסל, בלגיה.
- בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, צרפת.
- בתו מרת טשערנא, רעיית הרב יהודה לייב מטוסוב - שליחה בקאן, צרפת.
- אחיו
- ר' תנחום פינסון.
- ר' יחזקאל פינסון - מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
- ר' יהושע פינסון - היה גבאי במשך שנים ב-770.
- אחותו
- מרת סוניא אשת הרב משה בנימין קפלן - ירושלים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד במרוקו פרקים: ג, טז, נד
- ר' יצחק גנזבורג, ספר התמימים חלק א בערכו
- ר' שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית לפי מפתח שמות
- ר' אליהו מטוסוב ר' שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה - פרק הרב ניסן פינסון
- ר' נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון (הקישור אינו פעיל, י"ב בחשוון ה'תשפ"ה)
- סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון הסרט אינו פעיל
- הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון
- בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שטז
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג
- ↑ על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם בספר התמימים חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים
- ↑ תולדות חב"ד במרוקו פרק נד
- ↑ תולדות חב"ד במרוקו פרק נד
- ↑ הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון
- ↑ הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון
- ↑ כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א
- ↑ תולדות חב"ד במרוקו פרק נד