מים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|מים}} | {{מפנה|מים}} | ||
[[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | [[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | ||
'''מים''' הם אחת | '''מים''' הם אחת מ[[ארבע יסודות|ארבעת היסודות]] הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו [[מים העליונים]] ו[[מים התחתונים]]. | ||
== תוכנו == | == תוכנו == | ||
מים מצמיחים כל מיני תענוג. | מים מצמיחים כל מיני תענוג. | ||
ולכן יסוד המים ב[[נפש הבהמית]] מסמל את [[תאווה|תאוות]] [[עולם הזה]] | ולכן יסוד המים ב[[נפש הבהמית]] מסמל את [[תאווה|תאוות]] [[עולם הזה]]{{הערה|[[תניא]] פרק א'.}}. | ||
אך המים עצמם אין להם טעם (אשר לכן לא מברכים עליהם, אלא אם כן הוא צמא). | אך המים עצמם אין להם טעם (אשר לכן לא מברכים עליהם, אלא אם כן הוא צמא). | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
במקום אחד{{הערה|אמרי בינה שער ק"ש עט ד.}} מביאה החסידות את המים כמשל '''לפעולת''' התורה על הנפש: התורה נקראת "מי הדעת{{הערה| | במקום אחד{{הערה|אמרי בינה שער ק"ש עט ד.}} מביאה החסידות את המים כמשל '''לפעולת''' התורה על הנפש: התורה נקראת "מי הדעת{{הערה|[[רמב"ם]] הל' מקוואות יא יב.}}. הדעת היא המולידה ומקיימת את המידות{{הערה|תניא ספ"ג.}}, ו[[ה' חסדים]] הנשפעים ממנה הם "מים המגדלים את הוולד" (כדוגמת מי ה[[חלב]] המגדלים את איברי התינוק). היינו, כשם שהחלב מגדל את האיברים כך מי התורה מגדלים את אברי הנשמה{{הערה|תורה אור תרומה דף פ' ע"א.}} (ולכן מי שאינו לומד תורה נשאר גם בגדלותו בגדר '''תינוק''' (שנשבה)). | ||
==בהלכה ומנהג== | ==בהלכה ומנהג== | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה. | למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה. | ||
לגבי זמני הטבילה: את עניין הטבילה במקווה הכניס רבינו האמצעי בסידור עם דא"ח{{הערה|עניין הטבילה במקווה מובא ומבואר בחסידות במקומות בודדים בלבד}} לפני סדר כניסת השבת (ומכאן הוראה לטבול כהכנה לשבתות וימים טובים), אך בלקוטי תורה{{הערה|תבוא, דף מב ע"ג.}} מובא שמקווה הוא אחת משלושת ההכנות לתפילה (של '''ימות החול''', יחד עם צדקה ולימוד חסידות), וכן ב[[המכתב הארוך|מכתב הארוך]] מסופר שחסידי הבעש"ט היו טובלים '''כל יום''' כהכנה | לגבי זמני הטבילה: את עניין הטבילה במקווה הכניס רבינו האמצעי בסידור עם דא"ח{{הערה|עניין הטבילה במקווה מובא ומבואר בחסידות במקומות בודדים בלבד}} לפני סדר כניסת השבת (ומכאן הוראה לטבול כהכנה לשבתות וימים טובים), אך בלקוטי תורה{{הערה|תבוא, דף מב ע"ג.}} מובא שמקווה הוא אחת משלושת ההכנות לתפילה (של '''ימות החול''', יחד עם צדקה ולימוד חסידות), וכן ב[[המכתב הארוך|מכתב הארוך]] מסופר שחסידי הבעש"ט היו טובלים '''כל יום''' כהכנה לתפילה - וכך נוהגים היום רובם ככולם של חסידי חב"ד (למרות שהרבי עצמו לא נהג כך). | ||
=== ניסוך המים === | === ניסוך המים === | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ארבע יסודות]] | |||
*[[גשם]] | *[[גשם]] | ||
*[[נהר]] | *[[נהר]] | ||