משקל עודף – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בתורה מכונה אדם שמן בתואר ב[[תורה]] "איש בריא"{{הערה|שופטים ג, יז "ועגלון איש בריא מאוד". ובמצודת דוד: "זה היתה סיבת מיתתו, כי על היותו שמן ובעל בשר, יקשה עליו ההקמה, וטרוד בה, ולא היה נשמר מאהוד". ובמלבי"ם: "שהיה איש שמן, כמו עשרה בקר בריאים". ועל דרך זה ביחזקאל לד, כ: "לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲ-דֹ-נָ֥-י יֱ-הֹ-וִ֖-ה אֲלֵיהֶ֑ם הִנְנִי־אָ֕נִי וְשָֽׁפַטְתִּי֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה בִרְיָ֔ה וּבֵ֥ין שֶׂ֖ה רָזָֽה", בראשית מא, ב: "וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ". מלכים א' ה, ג: "עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠בַ֠ד מֵאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים". שמואל א' ב, כט: "לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי". יחזקאל לד, ג: "אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ". [המילה "בריא" כאן היא במשמעות של בעל גוף].}} ובלשון חז"ל בתואר "בעל בשר"{{הערה|משנה מסכת שבת יט, ו: "ואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין".}}. | בתורה מכונה אדם שמן בתואר ב[[תורה]] "איש בריא"{{הערה|שופטים ג, יז "ועגלון איש בריא מאוד". ובמצודת דוד: "זה היתה סיבת מיתתו, כי על היותו שמן ובעל בשר, יקשה עליו ההקמה, וטרוד בה, ולא היה נשמר מאהוד". ובמלבי"ם: "שהיה איש שמן, כמו עשרה בקר בריאים". ועל דרך זה ביחזקאל לד, כ: "לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲ-דֹ-נָ֥-י יֱ-הֹ-וִ֖-ה אֲלֵיהֶ֑ם הִנְנִי־אָ֕נִי וְשָֽׁפַטְתִּי֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה בִרְיָ֔ה וּבֵ֥ין שֶׂ֖ה רָזָֽה", בראשית מא, ב: "וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ". מלכים א' ה, ג: "עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠בַ֠ד מֵאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים". שמואל א' ב, כט: "לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי". יחזקאל לד, ג: "אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ". [המילה "בריא" כאן היא במשמעות של בעל גוף].}} ובלשון חז"ל בתואר "בעל בשר"{{הערה|משנה מסכת שבת יט, ו: "ואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין".}}. | ||
על ה[[אמורא]] רב פפא בר אבא מסופר שהיה בעל בשר{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[בבא קמא]] י, ב ו[[פירוש רש"י]].}}. כמו כן מסופר שכאשר ה[[תנאים]] רבי ישמעאל בן רבי יוסי ו[[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] היו משוחחים ביניהם, היו יכולים לעבור בין רגליהם צמד [[בקר]] מבלי לגעת בהם. בנוסף מונה ה[[גמרא]] את גודל גופם של [[רבי יוחנן]] ו[[רב פפא]]{{הערה|[[מסכת בבא מציעא]] פד, א. לפי ספר היוחסין גם דברי הגמרא כאן מכוונים לרב פפא '''בר אבא'''.}}. ה[[תוספות]] מבארים שכוונת הגמרא בכך היא כדי שלא יוציאו לעז על בני אדם שגם הם בעלי בשר{{הערה|[[תוספות]] [[בבא מציעא]] שם.}}. | על ה[[אמורא]] [[רב פפא בר אבא]] מסופר שהיה בעל בשר{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[בבא קמא]] י, ב ו[[פירוש רש"י]].}}. כמו כן מסופר שכאשר ה[[תנאים]] [[רבי ישמעאל בן רבי יוסי]] ו[[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] היו משוחחים ביניהם, היו יכולים לעבור בין רגליהם צמד [[בקר]] מבלי לגעת בהם. בנוסף מונה ה[[גמרא]] את גודל גופם של [[רבי יוחנן]] ו[[רב פפא]]{{הערה|[[מסכת בבא מציעא]] פד, א. לפי ספר היוחסין גם דברי הגמרא כאן מכוונים לרב פפא '''בר אבא'''.}}. ה[[תוספות]] מבארים שכוונת הגמרא בכך היא כדי שלא יוציאו לעז על בני אדם שגם הם בעלי בשר{{הערה|[[תוספות]] [[בבא מציעא]] שם.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]: {{ציטוטון|בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל|נחום מטשרנאביל]] שהיה שמן בגופו מעניית [[אמן]] [[יהא שמיה רבא]]}}{{הערה|[[הרבי]], ספר [[היום יום]] טו תמוז.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]: {{ציטוטון|בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל|נחום מטשרנאביל]] שהיה שמן בגופו מעניית [[אמן]] [[יהא שמיה רבא]]}}{{הערה|[[הרבי]], ספר [[היום יום]] טו תמוז.}}. | ||
ביחס למניעת אדם את עצמו מאכילה ושתיה של דברים המזיקים לו, אף שלאדם אסור למנוע את עצמו מאכילה ושתיה ללא סיבה{{הערה|בבא קמא צא, ב: "ר"א הקפר ברבי מה ת"ל (במדבר ו, יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים ק"ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה". | ביחס למניעת אדם את עצמו מאכילה ושתיה של דברים המזיקים לו, אף שלאדם אסור למנוע את עצמו מאכילה ושתיה ללא סיבה{{הערה|בבא קמא צא, ב: "ר"א הקפר ברבי מה ת"ל (במדבר ו, יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים ק"ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה". רמב"ם הלכות דעות פ"ג ה"א (המונע עצמו מכל דבר). שו"ת הריב"ש סי' קפו. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן קנה, א. חושן משפט שם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם, ד.}}, כאשר עושה זאת לצרכי בריאותו, ולא מונע את עצמו באופן שגוזר על עצמו לגמרי שלא להכניס מאכל ומשקה זה לפיו, אלא רק שממעיט בכך - אין בזה איסור כלל{{הערה|1=[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=981&cat=9&haoro=5 הרב חיים רפפורט, הערות וביאורים אהלי תורה ג' תמוז תשס"ט, בעניני החובל בעצמו ודייעט]. וראה שו"ת משנה הלכות (חלק ה' סרצ"ט): "רבוי האכילה אינה משובחת בישראל ולא אמרו כל המרבה באכילה הרי זה משובח אלא צדיק אוכל לשובע נפשו . . . ואין לך סרסור לעבירה יותר מרבוי אכילה . . . האוכלים מעט כדי קיום נפשם אלא שאינם עבים בבשר אין בזה איסור, ואדרבה מצוה קעבדי, והגם כי אין כוונתם לשם מצוה גם בלי דעת נפש טוב. ואפילו לפי מה שמבואר בירושלמי [סוף מס' קידושין] דעתיד אדם ליתן את הדין על כל פרי שראה ולא נהנה ממנה, מ"מ אין החיוב לאכול עד שימלא כריסו מהם אלא אדרבה, וכמ"ש, וזה פשוט. ולכן פשוט הני נשי דאכלי מעט שלא להתעבות מן המאכל אין בזה שום איסור . . . ודאי אם הרופא אומר שיזיק להם לבריאת הגוף אז אסורות לעשות כן אבל כל זמן שהרופא אינו אומר שהוא סכנה מותרות לעשות כן, ומצוה קעבדי".}}. | ||
==יחס הרבי== | ==יחס הרבי== | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3495732 יש לנו טיפ לדיאטה טובה]''', אתר בית חב"ד {{בית חבד}} | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3495732 יש לנו טיפ לדיאטה טובה]''', אתר בית חב"ד {{בית חבד}} | ||
*הרב מענדי קמינקר, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 אל תאמרו "מה", אימרו "מדוע"]''', אתר בית חב"ד {{בית חבד}} | *הרב מענדי קמינקר, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 אל תאמרו "מה", אימרו "מדוע"]''', אתר בית חב"ד {{בית חבד}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בריאות]] | [[קטגוריה:בריאות]] | ||
[[en:Excess Weight]] | |||