Mdafula (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "'''רגיג''' היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, תענוג, כיסופין. ==מקור המילה== את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות{{הערה|דברים ה יח.}} מתרגם אונקלוס "לא '''תירוג'''", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה{{הערה|בראשית ב ט.}} שמתרגם אונקלוס "'''דמרגג''' למח..."
 
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רגיג''' היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, תענוג, כיסופין.
'''רגיג''' היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, [[תענוג]], כיסופין.


==מקור המילה==
==מקור המילה==
את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות{{הערה|דברים ה יח.}} מתרגם אונקלוס "לא '''תירוג'''", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה{{הערה|בראשית ב ט.}} שמתרגם אונקלוס "'''דמרגג''' למחזי", וכן מפרש התרגום בכמה מקומות נוספים כמו כלתה לתשועתך נפשי{{הערה|תהילים קי"ט פא.}} "'''רגיגת''' לפורקנך נפשי", ועוד.
את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות{{הערה|דברים ה יח.}} מתרגם אונקלוס "לא '''תירוג'''", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה{{הערה|בראשית ב ט.}} שמתרגם אונקלוס "'''דמרגג''' למחזי", וכן מפרש התרגום בכמה מקומות נוספים כמו כלתה לתשועתך נפשי{{הערה|תהלים קי"ט פא.}} "'''רגיגת''' לפורקנך נפשי", ועוד.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
הרבי הצמח צדק{{הערה|באוה"ת דברים עמ' ב'קנז}} מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג{{הערה|בספרו דרך חיים על פרקי אבות, פרק ד' משנה כ"א.}} ש"אתרוג" גם הוא מלשון תענוג, כי עניינו הוא "עטרת יסוד" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"עץ החיים" ו"עץ הדעת") שהתחדש בראש השנה באופן של העלם (בכסה), נמשך ע"י האתרוג ביום הראשון של סוכות בכנסת ישראל בגילוי.
הרבי הצמח צדק{{הערה|באוה"ת דברים עמ' ב'קנז}} מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג{{הערה|בספרו דרך חיים על פרקי אבות, פרק ד' משנה כ"א.}} ש"[[אתרוג]]" גם הוא מלשון [[תענוג]], כי עניינו הוא "עטרת [[יסוד]]" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"[[עץ החיים]]" ו"[[עץ הדעת]]") שהתחדש ב[[ראש השנה]] באופן של העלם (בכסה), נמשך ע"י ה[[אתרוג]] ביום הראשון של סוכות בכנסת ישראל בגילוי.
וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו{{הערה|ש"פ נח תשמ"ג.}}), ברצותו להדגיש את גודל התענוג דשבת (ודרגתו הגבוהה) מוסיף בסוגריים הסברה שתענוג הוא "רגיג".
וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו{{הערה|ש"פ נח תשמ"ג.}}), ברצותו להדגיש את גודל התענוג ד[[שבת]] (ודרגתו הגבוהה) מוסיף בסוגריים הסברה שתענוג הוא "רגיג".


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך יתום}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]