רגיג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''רגיג''' היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, תענוג, כיסופין. ==מקור המילה== את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות{{הערה|דברים ה יח.}} מתרגם אונקלוס "לא '''תירוג'''", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה{{הערה|בראשית ב ט.}} שמתרגם אונקלוס "'''דמרגג''' למח...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רגיג''' היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, תענוג, כיסופין. | '''רגיג''' היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, [[תענוג]], כיסופין. | ||
==מקור המילה== | ==מקור המילה== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
הרבי הצמח צדק{{הערה|באוה"ת דברים עמ' ב'קנז}} מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג{{הערה|בספרו דרך חיים על פרקי אבות, פרק ד' משנה כ"א.}} ש"אתרוג" גם הוא מלשון תענוג, כי עניינו הוא "עטרת יסוד" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"עץ החיים" ו"עץ הדעת") שהתחדש | הרבי הצמח צדק{{הערה|באוה"ת דברים עמ' ב'קנז}} מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג{{הערה|בספרו דרך חיים על פרקי אבות, פרק ד' משנה כ"א.}} ש"[[אתרוג]]" גם הוא מלשון [[תענוג]], כי עניינו הוא "עטרת [[יסוד]]" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"[[עץ החיים]]" ו"[[עץ הדעת]]") שהתחדש ב[[ראש השנה]] באופן של העלם (בכסה), נמשך ע"י ה[[אתרוג]] ביום הראשון של סוכות בכנסת ישראל בגילוי. | ||
וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו{{הערה|ש"פ נח תשמ"ג.}}), ברצותו להדגיש את גודל התענוג | וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו{{הערה|ש"פ נח תשמ"ג.}}), ברצותו להדגיש את גודל התענוג ד[[שבת]] (ודרגתו הגבוהה) מוסיף בסוגריים הסברה שתענוג הוא "רגיג". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ערך יתום}} | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:21, 3 בנובמבר 2024
רגיג היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, תענוג, כיסופין.
מקור המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות[1] מתרגם אונקלוס "לא תירוג", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה[2] שמתרגם אונקלוס "דמרגג למחזי", וכן מפרש התרגום בכמה מקומות נוספים כמו כלתה לתשועתך נפשי[3] "רגיגת לפורקנך נפשי", ועוד.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הצמח צדק[4] מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג[5] ש"אתרוג" גם הוא מלשון תענוג, כי עניינו הוא "עטרת יסוד" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"עץ החיים" ו"עץ הדעת") שהתחדש בראש השנה באופן של העלם (בכסה), נמשך ע"י האתרוג ביום הראשון של סוכות בכנסת ישראל בגילוי. וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו[6]), ברצותו להדגיש את גודל התענוג דשבת (ודרגתו הגבוהה) מוסיף בסוגריים הסברה שתענוג הוא "רגיג".
הערות שוליים
ערך זה הוא "יתום", כלומר אין ערכים בחב"דפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.