פרשת כי תבוא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די}} | {{קשר חב"די}} | ||
{{פרשת שבוע | {{פרשת שבוע | ||
|קודם= | |קודם=כי תצא | ||
|הבא= | |הבא=ניצבים | ||
|פסוקים=דברים כו, א - כט, ח | |פסוקים=דברים כו, א - כט, ח | ||
|מספר פסוקים=122 | |מספר פסוקים=122 | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==הפרשה בקצרה== | ==הפרשה בקצרה== | ||
*'''ראשון''' - הפרשה פותחת במצוות ה[[ביכורים]]. לאחר ש[[בני ישראל]] יתיישבו על אדמת [[ארץ ישראל]], בעלי הקרקעות צריכים לקחת את הפירות הראשונים ולהעלות אותם ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. מדובר באירוע משמח, כאשר החקלאים עולים ב[[שמחה]] וב[[שיר]]ים ובראש השיירה [[שור]] מקושט והם נושאים את הפירות. כאשר מגיעים החקלאים לירושלים, הם מעניקים את הפירות ל[[כהן]] תוך אמירת נוסח המציין כיצד קיבלנו את הארץ במתנה מבורא [[עולם]]. יש לציין כי [[מצוות]] | *'''ראשון''' - הפרשה פותחת במצוות ה[[ביכורים]]. לאחר ש[[בני ישראל]] יתיישבו על אדמת [[ארץ ישראל]], בעלי הקרקעות צריכים לקחת את הפירות הראשונים ולהעלות אותם ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. מדובר באירוע משמח, כאשר החקלאים עולים ב[[שמחה]] וב[[שיר]]ים ובראש השיירה [[שור]] מקושט והם נושאים את הפירות. כאשר מגיעים החקלאים לירושלים, הם מעניקים את הפירות ל[[כהן]] תוך אמירת נוסח המציין כיצד קיבלנו את הארץ במתנה מבורא [[עולם העשייה הגשמי|עולם]]. יש לציין כי [[מצוות]] הביכורים חלה רק על [[שבעת המינים]] שנשתבחה בהן ארץ ישראל. | ||
*'''שני''' - התורה מציינת שבזמן שבית המקדש היה קיים, על בעלי הקרקעות היה להפריש שלושה סוגי מתנות: [[תרומה]] - מתנה לכהנים, מעשר ראשון - הגידול הראשון הניתן ל[[לוי]]ים, ומעשר שני - אותו אוכל החקלאי בעצמו בירושלים. בכל שנה שלישית ושישית במחזור של שבע שנים (שמיטה) יחליף החקלאי את המעשר השני במעשר [[עני]], אותו יעניק במתנה לעני ואביון. התורה מציינת כי על החלקאי להעניק את המתנות בשמחה על ש[[הקב"ה]] בירכו ואת אדמתו, ולאחר מכן מבקש את ברכת ה' שתמשיך ללוות אותו. | *'''שני''' - התורה מציינת שבזמן שבית המקדש היה קיים, על בעלי הקרקעות היה להפריש שלושה סוגי מתנות: [[תרומה]] - מתנה לכהנים, מעשר ראשון - הגידול הראשון הניתן ל[[לוי]]ים, ומעשר שני - אותו אוכל החקלאי בעצמו בירושלים. בכל שנה שלישית ושישית במחזור של שבע שנים (שמיטה) יחליף החקלאי את המעשר השני במעשר [[עני]], אותו יעניק במתנה לעני ואביון. התורה מציינת כי על החלקאי להעניק את המתנות בשמחה על ש[[הקב"ה]] בירכו ואת אדמתו, ולאחר מכן מבקש את ברכת ה' שתמשיך ללוות אותו. | ||
*'''שלישי''' - [[משה רבינו]] שב ומזהיר את בני ישראל לשמור על כל מצוות ה' וללכת רק בדרכיו, כיון שהקב"ה בחר בעם ישראל כעם סגולה. | |||
*'''שלישי''' - [[משה רבינו]] שב ומזהיר את בני ישראל לשמור על כל מצוות ה' וללכת רק בדרכיו, כיון | |||
*'''רביעי''' - משה וזקני ישראל מצווים את עם ישראל שכאשר יעברו את נהר ה[[ירדן]] עליהם להציב שתיים עשרה אבנים גדולות ולכתוב עליהם את כל התורה בשבעים שפות שונות. לפי אחד הפירושים הרי שאבנים אלו שימשו כמעין [[מזוזה]] בכניסה לארץ. | *'''רביעי''' - משה וזקני ישראל מצווים את עם ישראל שכאשר יעברו את נהר ה[[ירדן]] עליהם להציב שתיים עשרה אבנים גדולות ולכתוב עליהם את כל התורה בשבעים שפות שונות. לפי אחד הפירושים הרי שאבנים אלו שימשו כמעין [[מזוזה]] בכניסה לארץ. | ||
*'''חמישי''' - נאמר לבני ישראל שביום בו יעברו את הירדן, שישה מהשבטים צריכים להתייצב על הר גריזים, ושישה שבטים להתייצב על הר עיבל, כאשר הזקנים ושבט לוי ו[[ארון הברית]] נותרים בעמק שבין שני ההרים. במעמד המיוחד הזה הזקנים יפנו פניהם לעבר ההרים, יברכו את שומרי המצוות ויקללו את העוברים על התורה והמצוות. לאחר כל ברכה או קללה, יענו כל העם ויאמרו "אמן". בסיום מבטיחה התורה חירות מדאגות [[גשמי]]ות לכל מי שילך בדרך ה'. | *'''חמישי''' - נאמר לבני ישראל שביום בו יעברו את הירדן, שישה מהשבטים צריכים להתייצב על הר גריזים, ושישה שבטים להתייצב על הר עיבל, כאשר הזקנים ושבט לוי ו[[ארון הברית]] נותרים בעמק שבין שני ההרים. במעמד המיוחד הזה הזקנים יפנו פניהם לעבר ההרים, יברכו את שומרי המצוות ויקללו את העוברים על התורה והמצוות. לאחר כל ברכה או קללה, יענו כל העם ויאמרו "אמן". בסיום מבטיחה התורה חירות מדאגות [[גשמי]]ות לכל מי שילך בדרך ה'. | ||
*'''שישי''' - אזהרות נוראות של [[הקב"ה]] וה[[נביא]]ים בהם עונשים ו[[גלות]] ליהודים, באם לא יקיימו את התורה והמצוות מתוך שמחה. | *'''שישי''' - אזהרות נוראות של [[הקב"ה]] וה[[נביא]]ים בהם עונשים ו[[גלות]] ליהודים, באם לא יקיימו את התורה והמצוות מתוך שמחה. | ||
*'''שביעי''' - משה רבינו מזכיר לבני ישראל את מה שהקב"ה עשה למענם ב[[יציאת מצרים]] ובמשך ארבעים שנים ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]]. משה ממשיך ואומר שלכן על בני ישראל לשמור את המצוות. | |||
*'''שביעי''' - משה רבינו מזכיר לבני ישראל את מה | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 33: | שורה 27: | ||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1152 טקסט פרשת כי תבוא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1152 טקסט פרשת כי תבוא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1238 פרשת כי תבוא בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1238 פרשת כי תבוא בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1554 קריאת התורה של פרשת כי תבוא עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{ | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1554 קריאת התורה של פרשת כי תבוא עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{צליל}} - {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2098 הפטרת פרשת כי תבוא עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{ | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2098 הפטרת פרשת כי תבוא עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{צליל}} - {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||