מרדכי שלמה פרידמן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו= | ||
|השתייכות=חסידות בויאן | |השתייכות=[[חסידות בויאן]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' ([[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] - [[ה' אדר]] [[תשל"א]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בויאן]], חבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ונשיא אגודת ה[[אדמו"ר]]ים ב[[ארצות הברית]]. נולד ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לרבי יצחק פרידמן, ה[[אדמו"ר]] בבויאן ונפטר ביום [[ה' באדר]] [[תשל"א]] ב[[ניו יורק]]. | רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' ([[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] - [[ה' אדר]] [[תשל"א]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בויאן]], חבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ונשיא אגודת ה[[אדמו"ר]]ים ב[[ארצות הברית]]. נולד ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לרבי יצחק פרידמן, ה[[אדמו"ר]] בבויאן ונפטר ביום [[ה' באדר]] [[תשל"א]] ב[[ניו יורק]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בשנת [[תרפ"ז]] עזב את בויאן ועבר ל[[ארצות הברית]], שם התיישב ב[[ניו יורק]] ושמו התפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות. ב[[ארצות הברית]] הקים מחדש את חצר חסידות בויאן ומוסדותיה. כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא אגודת האדמו"רים באמריקה, עסק בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] בשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה ועזר לפליטים רבים בגשמיות וברוחניות. | בשנת [[תרפ"ז]] עזב את בויאן ועבר ל[[ארצות הברית]], שם התיישב ב[[ניו יורק]] ושמו התפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות. ב[[ארצות הברית]] הקים מחדש את חצר חסידות בויאן ומוסדותיה. כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא אגודת האדמו"רים באמריקה, עסק בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] בשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה ועזר לפליטים רבים בגשמיות וברוחניות. | ||
היה [[אהבת ישראל|אוהב ישראל]] ובעל צדקה. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את הזכות שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על הדלקת המדורה הראשונה מידי שנה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]. כשנבצר ממנו לבוא מינה כשליח את [[רב]] | היה [[אהבת ישראל|אוהב ישראל]] ובעל צדקה. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את הזכות שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על הדלקת המדורה הראשונה מידי שנה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]. כשנבצר ממנו לבוא מינה כשליח את [[רב (תואר)|רבה]] של [[צפת]]. בכל ימיו נכסף לגאולה והרבה להתעניין ולהתפלל עבור מצב יהודי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"ג]] יסד את ישיבת "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]]. | ||
בשנת [[תשכ"ח]] חלה ולמרות זאת המשיך בעבודתו ובלימוד התורה. הסתלק כעבור כשלוש שנים - ביום [[ה' באדר]] שנת [[תשל"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] בירושלים. | בשנת [[תשכ"ח]] חלה ולמרות זאת המשיך בעבודתו ובלימוד התורה. הסתלק כעבור כשלוש שנים - ביום [[ה' באדר]] שנת [[תשל"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] בירושלים. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==הקשר עם אדמו"ר הריי"צ== | ==הקשר עם אדמו"ר הריי"צ== | ||
הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו: | הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו: | ||
| שורה 64: | שורה 61: | ||
בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]]. הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] באותה תקופה - הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע]]ים, וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל"{{הערה|קובץ נ"ה ע' 67.}} ועיתון "המודיע"{{הערה|"המודיע" מיום [[כ"א בשבט]] [[תשי"ג]].}}. | בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]]. הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] באותה תקופה - הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע]]ים, וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל"{{הערה|קובץ נ"ה ע' 67.}} ועיתון "המודיע"{{הערה|"המודיע" מיום [[כ"א בשבט]] [[תשי"ג]].}}. | ||
[[קובץ:מכתב הרבי למרדכי שלמה פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[הרבי]] לאדמו"ר מבויאן לרגל הולדת נכדתו ([[אדר א']] [[תשי"ז]]). במכתב כותב הרבי: | |||
{{ציטוטון|הרב הצדיק נחמד ונעים, עוסק בצרכי ציבור, בנם של קדושי עליון, מורנו הרב רבי מרדכי שלמה שליט"א הרבי דבויאַן. שלום וברכה! בנוגע נודעתי על דבר הולדת הנכדה שתליט"א. ויהי רצון אשר הוריה שיחיו יגדלוה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, וכבוד קדושתו וזוגתו הרבנית שליט"א ירוו רוב נחת אמיתי לאורך ימים ושנים טובות. בכבוד וברכה}}]] | |||
ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי{{הערה|הרב משה שלמה הורנשטיין היה בא בראשי חדשים להתפלל ב-[[770]] ובהיותו כהן, היה עולה בעליה הראשונה של קריאת התורה במנין בו התפלל [[הרבי]]. אחרי התפילה היה נכנס לחדרו של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה". ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשכ"ו]] לא איחל לו והוא היה מאד מודאג מכך. פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}}. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]]. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו. | ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי{{הערה|הרב משה שלמה הורנשטיין היה בא בראשי חדשים להתפלל ב-[[770]] ובהיותו כהן, היה עולה בעליה הראשונה של קריאת התורה במנין בו התפלל [[הרבי]]. אחרי התפילה היה נכנס לחדרו של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה". ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשכ"ו]] לא איחל לו והוא היה מאד מודאג מכך. פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}}. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]]. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו. | ||
| שורה 82: | שורה 83: | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 82-85 | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 82-85 | ||
*'''קשרי מלכות''', ליקוט אודות קשרי אדמו"רי בית רוז'ין-בויאן עם אדמו"רי בית חב"ד, תשורה משמחת נישואין קופר-טלזנר, אדר תשס"ד. | *'''קשרי מלכות''', ליקוט אודות קשרי אדמו"רי בית רוז'ין-בויאן עם אדמו"רי בית חב"ד, תשורה משמחת נישואין קופר-טלזנר, אדר תשס"ד. | ||
* {{ כפר | הרב ישראל אלפנביין | | *{{כפר|הרב ישראל אלפנביין|'''תכתירו אותו לרבי'''|2081|48|גליון חג הסוכות תשפ"ה}}. | ||
{{סדרה|הקודם=יצחק פרידמן|רשימה=שולשלת אדמו"רי בויאן|שנה=משנת [[תרע"ז]] עד [[ה' אדר]] [[תשל"א]]|הבא=[[נחום בער ברייאר]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{מיון רגיל:פרידמן, מרדכי שלום}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] | [[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בויאן]] | |||