אבנא בקירטא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ערך יתום}} | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]] | [[קטגוריה:מושגים בקבלה]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:26, 27 באוקטובר 2024
אבנא בקירטא פירושו "אבן במקלע", והוא משל שמקורו בזוהר הקדוש[1], המסביר את עליית הניצוצות המתבררים ע"י התפילה. המשל מובא במקומות מספר בחסידות[2], ובפרט במאמרי חג הסוכות של רבינו.
הרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הזוהר מדמה את התפילה לאבן המונחת במקלע[3]: כשם שהקולע את האבן צריך להתרכז ולהתעלם מכל ההפרעות כדי שיוכל לכוון היטב למטרה, כך צריך המתפלל לכוון ליבו היטב בשעת התפילה - אפילו נחש כרוך על עקבו.
ובאותיות הקבלה[4], תכלית התפילה היא להעלות את המלכות שירדה לבי"ע (לברר בירורים, כמו שמבואר[5] על הפסוק[6] "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה") חזרה למקורה באצילות, ועל כן צריך להתעלם מכך שכפי שהיא בבי"ע אחוזים בה החיצונים, כי כשיעלה אותה לאצילות ממילא יתפרדו ממנה החיצונים ויפלו (כי להם אין אפשרות לעלות לאצילות). וכשהיא עולה לאצילות עולים עמה כל הבירורים שביררה בעולמות בריאה-יצירה-עשיה. וע"י יחודה זה באצילות הם (הניצוצות המתבררים) עולים עוד מעלה לזעיר אנפין, ולמעלה מזה - למוחין, ולמעלה מעלה עד שמות ע"ב וב"ן דא"ק הנקראים "אין סוף".
הערות שוליים
- ↑ זח"א כד, א. זח"ג ערב, א. תקו"ז תי"ט (מא, ב). תכ"א (סא, ב)
- ↑ מאמרי אדה"ז הקצרים תקעט, תו"א משפטים עו א, לקו"ת יוהכ"פ סט, ג. פלח הרימון ויקרא שנ"ב ועוד.
- ↑ לשון הזוהר שם: "במיתך לסלקא צלותא לההוא אתר ידיע כמה דההיא אבנא דקירטא דאזדריקת לאתר ידיע הכי צריך לסלקא מחשבתיה בצלותיה". ותרגומו: בבואך להעלות את התפילה לאותו מקום הידוע, עשה זאת כמו הזורק אבן במקלע (שמסלק דעתו מכל דבר אחר).
- ↑ על פי פירוש ה"מתוק מדבש" לזוהר בראשית כד א.
- ↑ במפתח העניינים שעשה הרבי מצויין לביאור עניין זה בלקו"ת במדבר דף ג' ע"ב, ומובא בחסידות במקומות רבים מספור.
- ↑ משלי לא טו.
ערך זה הוא "יתום", כלומר אין ערכים בחב"דפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.