יעקב זכריה מסקליק: הבדלים בין גרסאות בדף
למטערנטשיק (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
למטערנטשיק (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|מקום לידה = [[שצעדרין]] | |מקום לידה = [[שצעדרין]] | ||
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]] | |תאריך פטירה = [[תרח"צ]] | ||
|מקום פטירה= [[ | |מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה) | ||
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]] | |מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]] | ||
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|חתימה=ריז"ה}} | |חתימה=ריז"ה}} | ||
הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים | הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], היה ידוע כבעל אהבת ישראל עצומה, שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי על רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית. | |||
בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד. | |||
היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו. | |||
==רב בז'וראוויץ== | |||
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. | |||
מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו... | |||
==ברוסיה הקומוניסטית== | |||
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]]. | |||
כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. | |||
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו | הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}. | אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}. | ||
פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>. | |||
בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}. | בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}. | ||
וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“. | |||
ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים. | ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים. | ||
במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]]. | במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]]. | ||
אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|כך כותה הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית": | |||
את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}. | |||
כשנולדה ביתו מרת פריידא | כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים. | ||
היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' יואל כהן בן חמש שנים, התבטא לפני הרבי (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' מאיר אבצן הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד. | היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד. | ||
כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. | כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה: | ||
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}} | |||
== | ==המאסר== | ||
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]] | |||
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]] | |||
המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]]. | |||
[[ | |||
מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]]. | |||
היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. | היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. | ||
===נהרג על קידוש השם=== | |||
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]]. | |||
מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'"{{הערה|מפי הרב יששכר דוד קלויזנר}}. | |||
== כ"ד טבת == | |||
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת. | |||
כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!") | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 82: | שורה 98: | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]''' | |||
{{מנין כריתת הברית}} | {{מנין כריתת הברית}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:27, 3 במרץ 2025
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| הרב יעקב זכריה מסקאליק | |
|---|---|
 הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק | |
| יענקל זוראוויצ'ער | |
| לידה | תרמ"ו |
| שצעדרין | |
| פטירה | תרח"צ |
| קזחסטן (ככל הנראה) | |
| מקום פעילות | ז'וראוויץ, מוסקבה, מלחובקה |
| השתייכות | חסיד חב"ד |
| תפקידים נוספים | רב, מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, עשרת המושבעים |
| רבותיו | כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק אדמו"ר הריי"צ |
| חתימה | ריז"ה |
הרב החסיד יעקב זכריה הלוי מסקאליק, המכונה ר' יענקל זוראוויצ'ער[1] (שמחת תורה תרמ"ו - תרח"צ), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה בתומכי תמימים בליובאוויטש, היה ידוע כבעל אהבת ישראל עצומה, שימש תקופה כמזכיר אדמו"ר הריי"צ, והיה מעשרת המושבעים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ברוסיה. לאחר יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה אחראי על רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת תרצ"ה הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.
תולדות חייםעריכה
נולד בשמחת תורה[2] תרמ"ו, בעיירה שצעדרין, לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.
בעת שהיה מה'תמימים' המבוגרים ב'תומכי תמימים', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.
היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בדורו.
רב בז'וראוויץעריכה
בשנת תרע"א נשלח ר' יענקל על ידי הרבי הרש"ב להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק בשליחויות של הרבי במסירות נפש.
מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור רב, אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...
ברוסיה הקומוניסטיתעריכה
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות למלמדים ולראשי ישיבות.
כמו כן מסר דיווחים שוטפים לרבי הריי"צ על מצב המקוואות ובתי הכנסת בעיירות שונות. הצטיין מאוד במידת החסד שלו[3].
אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"[4].
פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: ''בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז''ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ''ק אדמו''ר שליט''א''.
בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על החיידר שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "רכ"ב זה טוב, אבל ריבותי"ם זה טוב עוד יותר"[5].
ובפארבריינגען י“ט כסלו בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.
ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ כרת עימם ברית שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.
במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ תרפ"ז שימש כמזכיר הרבי הריי"צ, שהיה אז במלחובקה.
אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה[6].
כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.
היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' יואל כהן בן חמש שנים, התבטא לפני הרבי (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' מאיר אבצן הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.
כאשר חבירו הטוב החסיד ר' רפאל נחמן כהן, נשלח על ידי הק.ג.ב. לגלות בסיביר, ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. [7]
המאסרעריכה
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר בגל המאסרים במוסקבה בשנת תרצ"ה
המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו לקזחסטן ביחד עם ר' שלמה מטוסוב, ר' מאיר אבצן, ר' חיים אלעזר גורליק, ר' מנחם מענדל גורליק ור' יצחק גולדין.
מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח''ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: ''היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח''ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של שמח''ת.
היו שולחים לו דפים של דא"ח בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.
נהרג על קידוש השםעריכה
בתקופת הגלות בקזחסטן, ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על קידוש ה', היה זה בקיץ תרח"צ.
מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'"[8].
כ"ד טבתעריכה
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת.
כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה לרבי, היא שאלה מדוע דווקא כ"ד טבת ולא יו"ד שבט, שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור לאדמו"ר הריי"צ. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת אדמו"ר הזקן!")
משפחתועריכה
רעייתו בזיווג ראשון:
- מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
בנו:
- ר' מנחם מענדל
- כלתו. מרת ציפה עלקא.
בנותיו:
- מרת פריידא רסקין (אשת ר' שאול).
- מרת בלומא גלפרין (אשת ר' שמעון).
- נכדו ר' ראובן גלפרין.
רעייתו בזיווג שני:
- מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' יוחנן גורדון)
לקריאה נוספתעריכה
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצונייםעריכה
- הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי, לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך תשורה מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
- זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין, בתוך תשורה מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
- תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה
| מנין כריתת הברית | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב זוראוויץ'
- ↑ התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.
- ↑ מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או עור פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'
- ↑ מובא בליובאוויטש וחייליה עמ' 353.
- ↑ רשימת הדברים מההתוועדות. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".
- ↑ כך כותה הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית": את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".
- ↑ וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב פאלע כהן בעת היותו של ר' פולע בגלות בסיביר - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה: "... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה וביטחון חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' יואל כהן), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת פורים בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל גאולה שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך באהבה מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."
- ↑ מפי הרב יששכר דוד קלויזנר