שנה מעוברת – הבדלי גרסאות
מ הרחבה, עריכה |
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והייתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע. | כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והייתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע. | ||
עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים | עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|את המחזורים של 19 שנה מחשבים מבריאת העולם, כך שלדוגמא בשנת י"ט לבריאה נגמר מחזור, וכן בשנת ה'ת"ש נגמר מחזור כך שבשנת ה'תש"א התחיל מחזור חדש}}{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}} (מתחילת המחזור מעברים את השנים: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19{{הערה|השנים האלו נקראות גו"ח אדז"ט}}). | ||
עיבור השנה מתבצע ב[[חודש אדר]] ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת ה[[בר מצווה]] שלו חלה בשנה מעוברת, יתחייב במצוות בחודש השני. | עיבור השנה מתבצע ב[[חודש אדר]] ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת ה[[בר מצווה]] שלו חלה בשנה מעוברת, יתחייב במצוות בחודש השני. | ||