יואל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]] | [[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]] | ||
רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה. היה | רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה. היה בקשרי ידידות עם [[רבותינו נשיאינו]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית. | בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית. | ||
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה קריית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]]. | הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה [[קרית יואל|קריית יואל]] באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]]. | ||
אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]]. | אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו"ר מסיגט בעל הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל. | לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו"ר מסיגט בעל הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל. | ||
==קשריו עם חב"ד | ==קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[רבותינו נשיאינו]]== | ||
מסופר, כי בהיות האדמו"ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש"ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש"ץ בעת אמירת ה"קדושה" זימר ר' אהרן "ממקומך" בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו"ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר לזמר ניגון זה על "ממקומך" בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}. | מסופר, כי בהיות האדמו"ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש"ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש"ץ בעת אמירת ה"קדושה" זימר ר' אהרן "ממקומך" בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו"ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר לזמר ניגון זה על "ממקומך" בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}. | ||
ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ה]] ניצל | ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ה]] ניצל ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בדבריו בשנת [[תשט"ו]] ציין את העובדה שהדבר התרחש דווקא ביום חג הגאולה{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}. | ||
כשהגיע האדמו"ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה זה אחרי חג הסוכות תש"ז. בפעם האחרונה ביקר האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי הריי"צ כשבועיים לפני י' שבט תש"י{{הערה|ספר "מושיען של ישראל", חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.}}. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על אחת הפגישות ברשימותיו: "שמעתי מהרב רי"ל גרונר שליט"א ששמע מהרה"ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז"ל כי כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז"ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי"צ זי"ע, והרמ"ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו"ב, ופנה אליו הרבי [הריי"צ]: "סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!"{{הערה|כתר מלכות, עמ' קנה. לגרסה מעט שונה בשם ר' אליהו סימפסון, ראו בספר חיים של ברכה להרה"ח ר' מאיר זאיאנץ, עמ' 204-203.}}. | כשהגיע האדמו"ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה זה אחרי חג הסוכות [[תש"ז]]. בפעם האחרונה ביקר האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי הריי"צ כשבועיים לפני י' שבט תש"י{{הערה|ספר "מושיען של ישראל", חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.}}. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על אחת הפגישות ברשימותיו: "שמעתי מהרב רי"ל גרונר שליט"א ששמע מהרה"ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז"ל כי כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז"ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי"צ זי"ע, והרמ"ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו"ב, ופנה אליו הרבי [הריי"צ]: "סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!"{{הערה|כתר מלכות, עמ' קנה. לגרסה מעט שונה בשם ר' אליהו סימפסון, ראו בספר חיים של ברכה להרה"ח ר' מאיר זאיאנץ, עמ' 204-203.}}. | ||
רבי יואל השתתף בהלוויתו של [[הרבי הריי"צ]] | רבי יואל השתתף בהלוויתו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תש"י]]. מכיוון שבחב"ד [[מנהג|נהוג]] שלא נושאים הספדים במהלך ההלוויה, נסע ישירות לבית החיים מונטיפיורי ושם השתתף בהלוויה{{הערה|"ימי מלך - קיצור לתולדות רביה"ק מסאטמאר זי"ע", מנ"א תשפ"ב, חלק ג (ועיין במפתח לספר "ימי מלך" הנ"ל בערך כ"ק אדמו"ר הריי"צ).}}. | ||
בבואו לארה"ב, בשנת תש"ז, כשהתארח אצל אחד ממקורביו, הגיעו בחורי ישיבת חב"ד להשלים מניין לאדמו"ר מסאטמאר בצום גדליה. כשהאדמו"ר שמע מהם שהם חסידי חב"ד, אמר להם בנימה של הערצה: | בבואו לארה"ב, בשנת תש"ז, כשהתארח אצל אחד ממקורביו, הגיעו בחורי ישיבת חב"ד להשלים מניין לאדמו"ר מסאטמאר בצום גדליה. כשהאדמו"ר שמע מהם שהם חסידי חב"ד, אמר להם בנימה של הערצה: | ||
"אה! ליובאוויטש, חב"ד! זייט מצליח און לערנט פלייסיק" (=שתצליחו ותלמדו בשקידה){{הערה|מושיען של ישראל, חלק י, עמ' תו.}}. | "אה! ליובאוויטש, חב"ד! זייט מצליח און לערנט פלייסיק" (=שתצליחו ותלמדו בשקידה){{הערה|מושיען של ישראל, חלק י, עמ' תו.}}. | ||
עוד מסופר, כי פעם | עוד מסופר, כי פעם קיבל האדמו"ר ממישהו בהשאלה את [[קונטרס ההתפעלות]] של [[אדמו"ר האמצעי]], ועבר על כולו בפעם אחת{{הערה|מושיען של ישראל, חלק א, עמ' שכ.}}. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
===ביקור הניחומין של הרבי אצלו=== | ===ביקור הניחומין של הרבי אצלו=== | ||
לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו"ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי"ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו"ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש"הרבי מליובאוויטש כאן" ומיד קם האדמו"ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב"ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב"ה בתואר 'המקום' ועוד.{{הערה| תוכן השיחה | לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו"ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי"ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו"ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש"הרבי מליובאוויטש כאן" ומיד קם האדמו"ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב"ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב"ה בתואר 'המקום' ועוד.{{הערה|תוכן השיחה נדפס בתורת מנחם חלק י, עמ' 144 ואילך. [וראו גם תורת מנחם חלק כ, עמ' 202, סעיף א]. פרטים נוספים משיחה זו מופיעים בספר "בצילא קדישא" (מנחם אב תשפ"ד) של מערכת "אוצרות סאטמאר", עמ' שכד ואילך [הדברים שם מבוססים בעיקר על רשימות של חסידי סאטמר].}} | ||
כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין: "יש לו זכרון של אחד בדורו", "נדמה לי כי הבקיא בש"ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש"{{הערה|מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים: "הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה"{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. לאחר עשרות שנים הרבי התבטא על ביקור זה ש{{ציטוטון|בביקורים ישנו אופן של "בסבר פנים יפות" ויש אופן של "לצאת ידי חובה". הוא קיבלני "בסבר פנים יפות"}}{{הערה|ב[[יחידות]] עם הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] ב[[חג הפסח]] [[תש"מ]].}}{{הערה|שם=יאלס}} | |||
במכתב מ[[כ"ו כסלו]] [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&st=טברסקי&pgnum=343&hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ"א]}} כותב הרבי: {{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}. | |||
במכתב מ[[ | במכתב מ[[ראש חודש כסלו]] [[תש"כ]] כותב הרבי{{הערה|תרגום מאידיש}}: {{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב"ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט"א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}. | ||
===ביקור הניחומין שלו אצל הרבי=== | ===ביקור הניחומין שלו אצל הרבי=== | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ז]] אמר הרבי:"ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של "כולו חייב"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע"א "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות "כולו חייב" אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה "כולו זכאי"". | ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ז]] אמר הרבי:"ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של "כולו חייב"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע"א "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות "כולו חייב" אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה "כולו זכאי"". | ||
מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע {{הערה|כמה שנים קודם שנת תשל"ג}}ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש שני מידות - [[חסד]] ו[[גבורה]] - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]]{{הערה|הוא נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. הדיבור היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית}}. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס" ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה | |||
===בשנים הבאות=== | |||
מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע{{הערה|כמה שנים קודם שנת תשל"ג}} ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש שני מידות - [[חסד]] ו[[גבורה]] - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]]{{הערה|הוא נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. הדיבור היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית}}. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש [[כתפיים]] רחבות "איך האב [[ברייטע פלייצעס]]" ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה.{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג] וכן השיב הרבי לרב [[משה צבי נריה]], [[שמן ששון מחבריך]], חלק ג', עמוד 134.}}. | |||
על אף הדמיון בין דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], לדעתו של האדמו"ר מסאטמר, אופן ההתייחסות הייתה אחרת. מסופר שלאחר ביקורו אצל [[הרבי]], בו דיברו גם על נושאי הציונות וחורבנה התבטא האדמו"ר כשיצא מחדר הרבי: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}. | על אף הדמיון בין דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], לדעתו של האדמו"ר מסאטמר, אופן ההתייחסות הייתה אחרת. מסופר שלאחר ביקורו אצל [[הרבי]], בו דיברו גם על נושאי הציונות וחורבנה התבטא האדמו"ר כשיצא מחדר הרבי: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}. | ||
| שורה 51: | שורה 53: | ||
מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים. | מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים. | ||
ב[[יחידות]] עם הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] ב[[י"ז ניסן]] [[תש"מ]], אמר לו [[הרבי]] על האדמו"ר מסאטמר: "דע לך שהיינו ביחסים מצויינים", בהזכירו את ביקורי הניחום ההדדיים. והוסיף: "כשביקר אצלי שוחחנו בדברי תורה, אלא שחלקנו בהלכה. אך זה לא הביא למחלוקת! את המחלוקת יצרו ה"[[דתן ואבירם]]""...{{הערה|שם=יאלס|1=ב[https://drive.google.com/file/d/1RKGU7JQnbTYqjMt2ESeszSYOqCeB6kGt/view הוספות לשיחות קודש תש"מ]}} | |||
==שיטתו בענין הציונות== | ==שיטתו בענין הציונות== | ||
| שורה 58: | שורה 60: | ||
את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בחיבוריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב"ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש"נ.}}. בחיבורו 'על הגאולה ועל התמורה' נכתבו דברים נגד [[מבצע תפילין]] בזלזלו בחשיבות הנחת תפילין ע"י יהודים 'רחוקים' וכו'{{הערה|יש המפקפקים בשיוכו של חיבור זה לאדמו"ר מסטמר וטוענים שהוא נכתב ע"י מקורביו ותלמידי חכמים מחסידיו בהתאם לשיטתו בכללות}} והרבי השיב עליהם בהתוועדות [[שבת בראשית]] [[תשכ"ח]]. | את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בחיבוריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב"ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש"נ.}}. בחיבורו 'על הגאולה ועל התמורה' נכתבו דברים נגד [[מבצע תפילין]] בזלזלו בחשיבות הנחת תפילין ע"י יהודים 'רחוקים' וכו'{{הערה|יש המפקפקים בשיוכו של חיבור זה לאדמו"ר מסטמר וטוענים שהוא נכתב ע"י מקורביו ותלמידי חכמים מחסידיו בהתאם לשיטתו בכללות}} והרבי השיב עליהם בהתוועדות [[שבת בראשית]] [[תשכ"ח]]. | ||
במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה | לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}} | במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה|לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''' | *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק ב' עמוד 133 | ||
*'''[[שיח שרפי קודש]]''' | *'''[[שיח שרפי קודש]]''' | ||
*'''[[ בסוד שיח]]''' | *'''[[בסוד שיח]]''' | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־14:25, 15 בנובמבר 2024
רבי יואל טייטלבוים (י"ז טבת תרמ"ז - כ"ו אב תשל"ט) האדמו"ר מסאטמר ונשיא העדה החרדית, שימש לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע לארצות הברית שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר במונרו וויליאמסבורג ובבורו פארק. נודע בהתנגדותו החריפה לציונות ולכל מי שהשתייך אליה. היה בקשרי ידידות עם רבותינו נשיאינו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ז טבת תרמ"ז בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר בעיירה סאטמר שבטרנסילבניה. הוסמך לרבנות ונשא את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שברוסיה הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.
בשנת תרצ"ט לאחר כיבוש הונגריה בידי הנאצים הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע לשווייץ.
בשנת תש"ד עלה משווייץ לארץ ישראל. ב-תש"ט היגר לארצות הברית, שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע ויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק. הוא נבחר לכהן גם כנשיא העדה החרדית בירושלים ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור ויליאמסבורג וארצות הברית. בשנת תשל"ד הוקמה קריית יואל באזור הררי במונרו, השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש.
אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת תשס"א.
רבי יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.
לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי משה טייטלבוים, אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו"ר מסיגט בעל הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.
קשריו עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר, כי בהיות האדמו"ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש"ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש"ץ בעת אמירת ה"קדושה" זימר ר' אהרן "ממקומך" בניגון עתיק שמקורו מאדמו"ר הזקן, ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר לזמר ניגון זה על "ממקומך" בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות[1].
בי"ט כסלו תש"ה ניצל ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בדבריו בשנת תשט"ו ציין את העובדה שהדבר התרחש דווקא ביום חג הגאולה[2].
כשהגיע האדמו"ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היה זה אחרי חג הסוכות תש"ז. בפעם האחרונה ביקר האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי הריי"צ כשבועיים לפני י' שבט תש"י[3]. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על אחת הפגישות ברשימותיו: "שמעתי מהרב רי"ל גרונר שליט"א ששמע מהרה"ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז"ל כי כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז"ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי"צ זי"ע, והרמ"ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו"ב, ופנה אליו הרבי [הריי"צ]: "סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!"[4].
רבי יואל השתתף בהלוויתו של הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י. מכיוון שבחב"ד נהוג שלא נושאים הספדים במהלך ההלוויה, נסע ישירות לבית החיים מונטיפיורי ושם השתתף בהלוויה[5].
בבואו לארה"ב, בשנת תש"ז, כשהתארח אצל אחד ממקורביו, הגיעו בחורי ישיבת חב"ד להשלים מניין לאדמו"ר מסאטמאר בצום גדליה. כשהאדמו"ר שמע מהם שהם חסידי חב"ד, אמר להם בנימה של הערצה: "אה! ליובאוויטש, חב"ד! זייט מצליח און לערנט פלייסיק" (=שתצליחו ותלמדו בשקידה)[6].
עוד מסופר, כי פעם קיבל האדמו"ר ממישהו בהשאלה את קונטרס ההתפעלות של אדמו"ר האמצעי, ועבר על כולו בפעם אחת[7].
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביקור הניחומין של הרבי אצלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו"ר באור לכ' חשוון תשי"ד הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו"ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש"הרבי מליובאוויטש כאן" ומיד קם האדמו"ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני ניתל, מועד סיום אמירת קדיש על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, מנהג חב"ד להניח תפילין גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב"ה בתואר 'המקום' ועוד.[8]
כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין: "יש לו זכרון של אחד בדורו", "נדמה לי כי הבקיא בש"ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש"[9] וכן התבטא באוזני הנוכחים: "הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה"[10]. לאחר עשרות שנים הרבי התבטא על ביקור זה ש"בביקורים ישנו אופן של "בסבר פנים יפות" ויש אופן של "לצאת ידי חובה". הוא קיבלני "בסבר פנים יפות""[11][12]
במכתב מכ"ו כסלו תשט"ז[13] כותב הרבי: "לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה".
במכתב מראש חודש כסלו תש"כ כותב הרבי[14]: "פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב"ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט"א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!".
ביקור הניחומין שלו אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירת אימו של הרבי הרבנית חנה בשנת תשכ"ה, לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של ט' תשרי בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב שבעה בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו"ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב יהודה לייב גרונר שאל על כך את הרבי ונענה "שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל". לפני שנכנס עמד האדמו"ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה[15]. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל למקווה בערב יום כיפור הכרעתו הפסקנית של האדמו"ר הייתה "דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען" (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו)[16].
ב'יחידות'[17] עם הרב שניאור חיים גוטניק ביום ה' מנחם אב תשכ"ז אמר הרבי:"ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של "כולו חייב"[18]; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות "כולו חייב" אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה "כולו זכאי"".
בשנים הבאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר[19] כי יהודי מארגנטינה[20], הגיע[21] לארצות הברית וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש שני מידות - חסד וגבורה - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל הרבי[22]. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס" ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה.[23].
על אף הדמיון בין דעתו של הרבי בנושא מדינת ישראל, ואתחלתא דגאולה, לדעתו של האדמו"ר מסאטמר, אופן ההתייחסות הייתה אחרת. מסופר שלאחר ביקורו אצל הרבי, בו דיברו גם על נושאי הציונות וחורבנה התבטא האדמו"ר כשיצא מחדר הרבי: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו[24].
מסופר כי באחד מהשנים, בחג הפורים, עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"מילתא דבדיחותא" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.
ביחידות עם הרב אפרים אליעזר יאלעס בי"ז ניסן תש"מ, אמר לו הרבי על האדמו"ר מסאטמר: "דע לך שהיינו ביחסים מצויינים", בהזכירו את ביקורי הניחום ההדדיים. והוסיף: "כשביקר אצלי שוחחנו בדברי תורה, אלא שחלקנו בהלכה. אך זה לא הביא למחלוקת! את המחלוקת יצרו ה"דתן ואבירם""...[12]
שיטתו בענין הציונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר מסטמר היה מראשי המתנגדים לרעיון הציוני על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.
את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בחיבוריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע הקב"ה את ישראל קודם צאתם לגלות, ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית[25]. בחיבורו 'על הגאולה ועל התמורה' נכתבו דברים נגד מבצע תפילין בזלזלו בחשיבות הנחת תפילין ע"י יהודים 'רחוקים' וכו'[26] והרבי השיב עליהם בהתוועדות שבת בראשית תשכ"ח.
במענה לכמה מטענותיו כתב הרב יואל כהן מכתב ארוך ומפורט עבור הרב מענדל ווכטר בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת תשע"ג הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר 'מענה חכם', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. [27]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סב סבו - האדמו"ר משה טייטלבוים (מאוהל)
- אחיינו וממלא מקומו - האדמו"ר משה טייטלבוים (בן ר' חיים צבי)
- בני אחיינו - האדמו"רים מסאטמר הרב אהרן טייטלבוים והרב יקותיאל יהודה טייטלבוים (המכונה ר' זלמן לייב).
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ב' עמוד 133
- שיח שרפי קודש
- בסוד שיח
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האדמו"ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי
- הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר
- הרב ניסן מאנגל על הערכתו של האדמו"ר מסאטמר לרבי כפי שהתבטאה בשני הזדמנויות אליהם נחשף
- אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש ספרו של הרב יואל כהן באתר
| הקודם: - |
אדמו"רי סאטמר י"ז טבת תרמ"ז-כ"ו אב תשל"ט |
הבא: האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר |
הערות שוליים
- ↑ מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.
- ↑ מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.
- ↑ ספר "מושיען של ישראל", חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.
- ↑ כתר מלכות, עמ' קנה. לגרסה מעט שונה בשם ר' אליהו סימפסון, ראו בספר חיים של ברכה להרה"ח ר' מאיר זאיאנץ, עמ' 204-203.
- ↑ "ימי מלך - קיצור לתולדות רביה"ק מסאטמאר זי"ע", מנ"א תשפ"ב, חלק ג (ועיין במפתח לספר "ימי מלך" הנ"ל בערך כ"ק אדמו"ר הריי"צ).
- ↑ מושיען של ישראל, חלק י, עמ' תו.
- ↑ מושיען של ישראל, חלק א, עמ' שכ.
- ↑ תוכן השיחה נדפס בתורת מנחם חלק י, עמ' 144 ואילך. [וראו גם תורת מנחם חלק כ, עמ' 202, סעיף א]. פרטים נוספים משיחה זו מופיעים בספר "בצילא קדישא" (מנחם אב תשפ"ד) של מערכת "אוצרות סאטמאר", עמ' שכד ואילך [הדברים שם מבוססים בעיקר על רשימות של חסידי סאטמר].
- ↑ מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין
- ↑ מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383
- ↑ ביחידות עם הרב אפרים אליעזר יאלעס בחג הפסח תש"מ.
- ↑ 12.0 12.1 בהוספות לשיחות קודש תש"מ
- ↑ אגרות קודש חלק כ"א
- ↑ תרגום מאידיש
- ↑ על פי זכרון הרב גרונר
- ↑ מזכרון הנ"ל
- ↑ ראה בספר 'בין אור לחושך' עמוד 31
- ↑ ע"פ מ"ש במסכת סנהדרין דף צ"ח ע"א "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב"
- ↑ לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - ראש חודש שבט תשל"ג.
- ↑ כנראה מחשובי הקהילה הספרדית בבואנוס איירס.
- ↑ כמה שנים קודם שנת תשל"ג
- ↑ הוא נכנס ביחד עם הרב דובער בוימגרטן, שליח הרבי שם. הדיבור היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית
- ↑ מתוך שבועות התקשרות גליון רמ"ג וכן השיב הרבי לרב משה צבי נריה, שמן ששון מחבריך, חלק ג', עמוד 134.
- ↑ שמן ששון מחבריך.
- ↑ למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ'שלושת השבועות' להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש"נ.
- ↑ יש המפקפקים בשיוכו של חיבור זה לאדמו"ר מסטמר וטוענים שהוא נכתב ע"י מקורביו ותלמידי חכמים מחסידיו בהתאם לשיטתו בכללות
- ↑ לעוד פרטים, עיין בערך סאטמער