אליעזר זוסיא פורטוגל – הבדלי גרסאות
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|תאריך פטירה=[[כ"ט באב]] [[תשמ"ב]] | |תאריך פטירה=[[כ"ט באב]] [[תשמ"ב]] | ||
|מקום פטירה=[[ניו יורק]] | |מקום פטירה=[[ניו יורק]] | ||
|תפקידים נוספים=מייסד מוסדות "חסד לאברהם" ב[[ארץ ישראל]] ובעולם | |תפקידים נוספים=מייסד מוסדות "חסד לאברהם" ב[[ארץ ישראל]] ובעולם | ||
|חיבוריו="קונטרס השבת", "נועם אליעזר" ו"קדושת אליעזר" | |חיבוריו="קונטרס השבת", "נועם אליעזר" ו"קדושת אליעזר" | ||
|השתייכות=[[חסידות סקולען]] | |השתייכות=[[חסידות סקולען]] | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול עם בנו ישראל אברהם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר זוסיא פרטיגול (משמאל) עם בנו ר' ישראל אברהם (מימין)]] | |||
[[קובץ:סקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו]] | |||
רבי '''אליעזר זוסיא פורטוגל''' ('''פרטיגול'''{{הערה|נקרא כך על שם מדינת פורטוגל, שאבי המשפחה היה מגוליה שהשתקעו ב[[רוסיה]].}} ([[א' בחשוון]] [[תרנ"ח]] - [[כ"ט במנחם אב]] [[תשמ"ב]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון לבית [[סקולען]], ידיד ומעריץ של [[הרבי]]. הקים את מוסדות "חסד לאברהם" עבור פליטי [[מלחמת העולם השנייה]]. רוב ימיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]]. | רבי '''אליעזר זוסיא פורטוגל''' ('''פרטיגול'''{{הערה|נקרא כך על שם מדינת פורטוגל, שאבי המשפחה היה מגוליה שהשתקעו ב[[רוסיה]].}} ([[א' בחשוון]] [[תרנ"ח]] - [[כ"ט במנחם אב]] [[תשמ"ב]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון לבית [[סקולען]], ידיד ומעריץ של [[הרבי]]. הקים את מוסדות "חסד לאברהם" עבור פליטי [[מלחמת העולם השנייה]]. רוב ימיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב אליעזר זוסיא פרטיגול נולד ב[[א' בחשוון]] שנת [[תרנ"ח]] בסקולען לר' ישראל אברהם פרטיגול (שהיה תלמידו של רבי ישעיה שור ורב במספר קהילות. בסוף ימיו היה רב קהילת [[סקולען]] בסרביה). אמו הייתה בתו של ר' חיים, אב-בית-דין בסלפקוביץ בחבל פודוליה (מצאצאי [[רש"י]] והתהלכו שמועות שיש לו רוח הקודש) והייתה צדקנית גדולה והחדירה בבנה אהבת ה[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. בצעירותו כבר למד תורה שעות רבות ביממה. ביום [[י"ח באייר]] ([[ל"ג בעומר]]) שנת [[תרע"ה]], בהיותו כבן שבע עשרה נפטר אביו והכתירוהו להחליף את אביו במשרת הרבנות. | הרב אליעזר זוסיא פרטיגול נולד ב[[א' בחשוון]] שנת [[תרנ"ח]] בסקולען לר' ישראל אברהם פרטיגול (שהיה תלמידו של רבי ישעיה שור ורב במספר קהילות. בסוף ימיו היה רב קהילת [[סקולען]] בסרביה). אמו הייתה בתו של ר' חיים, אב-בית-דין בסלפקוביץ בחבל פודוליה (מצאצאי [[רש"י]] והתהלכו שמועות שיש לו רוח הקודש) והייתה צדקנית גדולה והחדירה בבנה אהבת ה[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. בצעירותו כבר למד תורה שעות רבות ביממה. ביום [[י"ח באייר]] ([[ל"ג בעומר]]) שנת [[תרע"ה]], בהיותו כבן שבע עשרה נפטר אביו והכתירוהו להחליף את אביו במשרת הרבנות. | ||
| שורה 44: | שורה 40: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
[[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול בהתוועדות של הרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פרטיגול (שישי מימין. עומד ב[[בגד]]י משי) מאזין ל[[מאמר]] ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב-[[770]]]] | [[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול בהתוועדות של הרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פרטיגול (שישי מימין. עומד ב[[בגד]]י משי) מאזין ל[[מאמר]] ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב-[[770]]]] | ||
כשהרב פרטיגול נאסר ברומניה, החסיד השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי ו[[הרבי]] פעל למען הצלתו. הוא שלח את הרב [[אליעזר סילבר]] לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו{{הערה|ראה באריכות בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] חלק ג' בערך על הרב [[חיים סילבר]].}}. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו{{הערה|הארגונים: אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד.}} אך בפועל הוא נענה לבקשת הרבי ודרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הלה כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו"ר מסקולען שכלו ברומניה. השגרירות ב[[ארצות הברית]] שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו"ר{{הערה|מופיע ברשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], "לכבוד התורה" ([[בני ברק]] [[תשס"ה]]) ע' 321.}}. | כשהרב פרטיגול נאסר ברומניה, החסיד השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי ו[[הרבי]] פעל למען הצלתו. הוא שלח את הרב [[אליעזר סילבר]] לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו{{הערה|ראה באריכות בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] חלק ג' בערך על הרב [[חיים סילבר]].}}. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו{{הערה|הארגונים: אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד.}} אך בפועל הוא נענה לבקשת הרבי ודרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הלה כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו"ר מסקולען שכלו ברומניה. השגרירות ב[[ארצות הברית]] שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו"ר{{הערה|מופיע ברשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], "לכבוד התורה" ([[בני ברק]] [[תשס"ה]]) ע' 321.}}. | ||
כשיצא מרומניה קבע את מושבו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]. בהמשך קנה בית ליד בית מדרשו והרבי בירכו על כך{{הערה|שם=בית|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תקס"ו מיום [[י' בשבט]] שנת [[תשכ"א]] - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&hilite=9f3695d7-608f-4cd8-8dd9-5da4a1ae1951&st=מסקולען&pgnum=152 חלק כ' עמ' קל"ט].}}. | כשיצא מרומניה קבע את מושבו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]. בהמשך קנה בית ליד בית מדרשו והרבי בירכו על כך{{הערה|שם=בית|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תקס"ו מיום [[י' בשבט]] שנת [[תשכ"א]] - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&hilite=9f3695d7-608f-4cd8-8dd9-5da4a1ae1951&st=מסקולען&pgnum=152 חלק כ' עמ' קל"ט].}}. | ||
הרבי סייע גם לו כספית לצרכיו האישיים והורה לו שלא יחלק זאת לצדקה, כפי דרכו. הרב פורטיגל היה מבקר רבות ב-770 ואף משתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי כשהוא עומד על רגליו. היה ב[[יחידות]] אצל הרבי ביום [[י"ב בחשון]] [[תשכ"ה]], [[כ"ו באב]] [[תשל"ב]], ב[[כ"ג בסיון]] ו[[כ' בשבט]] בשנת [[תשל"ד]]{{הערה|ב[[יחידות]] זו נכח גם אחד מחסידיו שרשם את תוכן השיחה: האדמו"ר מסקולען: יש כל כך הרבה צרות, של הפרט ושל הכלל, והמצב בארצנו הקדושה. צריכים ישועות ונחמות. הרבי: והצרה הכי גדולה שכינתא בגלותא. קרוב לאלפיים שנה ה[[שכינה]] בגלות ועם ישראל בגלות, עד מתי?! האדמו"ר מסקולען: הרי הרבי צדיק הדור, וצדיק גוזר ו[[הקב"ה]] מקיים. הרבי: מה שאני חושב ועושה [[הקב"ה]] יודע. אולי תפסקו אתם שמשיח צריך לבוא! האדמו"ר מסקולען: שיבוא המשיח, ויהיה סוף לכל הצרות, של הפרט ושל הכלל. הרבי: הצרות צריכות להפסק מיד, גם אם נגזר עלינו להיות עוד רגע אחד בגלות. אנו אומרים בתפילה "שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך", מהו כפל הלשון? אלא כשיהודים לא טוב להם, כשיש צרות, הם מבקשים שמשיח יבוא. אבל לא זוהי הסיבה האמיתית שאנו צריכים משיח. אנחנו צריכים משיח כי שכינתא בגלותא. ולכן מבקשים שיהיה קודם "שבענו מטובך", שלכל יהודי יהיה הטוב האמיתי מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ואז הוא לא יבקש משיח בגלל הצרות שלו אלא בגלל השכינתא בגלותא. וזהו שלאחר שיהיה "שבענו מטובך", אזי כשמשיח יבוא יהיה "שמחנו בישועתך", השמחה תהיה לא בגלל שנפטרנו מהצרות שלנו (כי מהצרות כבר נפטרנו קודם) אלא בישועתך, בגלל הישועה של [[הקב"ה]] כביכול, שנוושע ממצב של שכינתא בגלותא. אבל בין כך ובין כך שמשיח יבוא. אנחנו מוותרים כבר מה יהיה רגע קודם ומה רגע אחרי כן. שלצרות לא יהיה תירוץ לחכות עד שמשיח יבוא, ושלמשיח לא יהיה תירוץ כביכול לחכות עד שיפטרו מהצרות. זה יכול להיות בשעתא חדא ובסמיכות ממש, והעיקר שיהיה רגע אחד קודם! האדמו"ר מסקולען: יהודים גם כשהלכו לכבשן האש באושוויץ שרו "אני מאמין בביאת המשיח", והם הרי בוודאי לא חשבו על עצמם, על הצרות שלהם, הם הרי כבר היו בדרך לעולם שכולו טוב, במעלת קדושים וגבורים וטהורים שאין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם, וכששרו בלהט האמונה "אני מאמין", היו בדרגה האמיתית של הציפיה והאמונה במשיח, כפי שהרבי אמר, לא בגלל הצרות שלהם אלא כדי שיבוא כבר הסוף לגלות. הרבי: כן, ואתם שזכיתם להציל כל כך הרבה ילדי ישראל מהימים ההם, אוד מוצל מאש, יש לכם כוח במרומים לפעול שיבוא כבר המשיח. האדמו"ר מסקולען: מי אנו ומה אנו לעומת הרבי. הרבי: זו [[ענווה]] שלא במקומה, על כל פנים אני אעשה מה שתלוי בי ואתם תעשו מה שתלוי בכם. האדמו"ר מסקולען: העיקר שיבוא משיח במהרה בימינו ממש, וכפי שהרבי אמר "רגע אחד קודם". הרבי: אמן ואמן.}}. בזמן היחידות היה הרב פרטיגול עומד, למרות בקשותיו של הרבי שישב, נמנע מכך משום כבודו של הרבי{{הערה|חסידי חב"ד נהגו שלא לשבת ב[[יחידות]] למרות הצעותיו של הרבי.}}. יחידויותיו עם הרבי היו ארוכות במיוחד, חלקם אף מתועדות ביומני הבחורים שלמדו ב-[[770]] באותה תקופה{{הערה|מיומן של בחור ב-[[770]] מיום [[י"ב בחשון]] [[תשכ"ה]]: "יושב אני עכשיו בבית המדרש מול חדר קודש הקדשים, השעה היא 12:15 אחר חצות לילה, ואצל הרבי יושב כבר זה כשעה וחצי האדמו"ר מסקולען.. בתור אחריו מחכים הרבה להכנס"}} וכן בתחלת שנת [[תשל"ה]]. | הרבי סייע גם לו כספית לצרכיו האישיים והורה לו שלא יחלק זאת לצדקה, כפי דרכו. הרב פורטיגל היה מבקר רבות ב-770 ואף משתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי כשהוא עומד על רגליו. היה ב[[יחידות]] אצל הרבי ביום [[י"ב בחשון]] [[תשכ"ה]] (יחידות שערכה כשעה וחצי){{הערה|[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/11/386.-Lech-Lecha-5783.pdf מופיע בגליון "הסיפור שלי" ערב שבת פ' לך לך, י' חשוון תשפ"ג, גליון מס' 386, לאחר הראיון של הרב אקסלורד במשבצת נפרדת]}}., [[כ"ו באב]] [[תשל"ב]], ב[[כ"ג בסיון]] ו[[כ' בשבט]] בשנת [[תשל"ד]]{{הערה|ב[[יחידות]] זו נכח גם אחד מחסידיו שרשם את תוכן השיחה: האדמו"ר מסקולען: יש כל כך הרבה צרות, של הפרט ושל הכלל, והמצב בארצנו הקדושה. צריכים ישועות ונחמות. הרבי: והצרה הכי גדולה שכינתא בגלותא. קרוב לאלפיים שנה ה[[שכינה]] בגלות ועם ישראל בגלות, עד מתי?! האדמו"ר מסקולען: הרי הרבי צדיק הדור, וצדיק גוזר ו[[הקב"ה]] מקיים. הרבי: מה שאני חושב ועושה [[הקב"ה]] יודע. אולי תפסקו אתם שמשיח צריך לבוא! האדמו"ר מסקולען: שיבוא המשיח, ויהיה סוף לכל הצרות, של הפרט ושל הכלל. הרבי: הצרות צריכות להפסק מיד, גם אם נגזר עלינו להיות עוד רגע אחד בגלות. אנו אומרים בתפילה "שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך", מהו כפל הלשון? אלא כשיהודים לא טוב להם, כשיש צרות, הם מבקשים שמשיח יבוא. אבל לא זוהי הסיבה האמיתית שאנו צריכים משיח. אנחנו צריכים משיח כי שכינתא בגלותא. ולכן מבקשים שיהיה קודם "שבענו מטובך", שלכל יהודי יהיה הטוב האמיתי מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ואז הוא לא יבקש משיח בגלל הצרות שלו אלא בגלל השכינתא בגלותא. וזהו שלאחר שיהיה "שבענו מטובך", אזי כשמשיח יבוא יהיה "שמחנו בישועתך", השמחה תהיה לא בגלל שנפטרנו מהצרות שלנו (כי מהצרות כבר נפטרנו קודם) אלא בישועתך, בגלל הישועה של [[הקב"ה]] כביכול, שנוושע ממצב של שכינתא בגלותא. אבל בין כך ובין כך שמשיח יבוא. אנחנו מוותרים כבר מה יהיה רגע קודם ומה רגע אחרי כן. שלצרות לא יהיה תירוץ לחכות עד שמשיח יבוא, ושלמשיח לא יהיה תירוץ כביכול לחכות עד שיפטרו מהצרות. זה יכול להיות בשעתא חדא ובסמיכות ממש, והעיקר שיהיה רגע אחד קודם! האדמו"ר מסקולען: יהודים גם כשהלכו לכבשן האש באושוויץ שרו "אני מאמין בביאת המשיח", והם הרי בוודאי לא חשבו על עצמם, על הצרות שלהם, הם הרי כבר היו בדרך לעולם שכולו טוב, במעלת קדושים וגבורים וטהורים שאין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם, וכששרו בלהט האמונה "אני מאמין", היו בדרגה האמיתית של הציפיה והאמונה במשיח, כפי שהרבי אמר, לא בגלל הצרות שלהם אלא כדי שיבוא כבר הסוף לגלות. הרבי: כן, ואתם שזכיתם להציל כל כך הרבה ילדי ישראל מהימים ההם, אוד מוצל מאש, יש לכם כוח במרומים לפעול שיבוא כבר המשיח. האדמו"ר מסקולען: מי אנו ומה אנו לעומת הרבי. הרבי: זו [[ענווה]] שלא במקומה, על כל פנים אני אעשה מה שתלוי בי ואתם תעשו מה שתלוי בכם. האדמו"ר מסקולען: העיקר שיבוא משיח במהרה בימינו ממש, וכפי שהרבי אמר "רגע אחד קודם". הרבי: אמן ואמן.}}. בזמן היחידות היה הרב פרטיגול עומד, למרות בקשותיו של הרבי שישב, נמנע מכך משום כבודו של הרבי{{הערה|חסידי חב"ד נהגו שלא לשבת ב[[יחידות]] למרות הצעותיו של הרבי.}}. יחידויותיו עם הרבי היו ארוכות במיוחד, חלקם אף מתועדות ביומני הבחורים שלמדו ב-[[770]] באותה תקופה{{הערה|מיומן של בחור ב-[[770]] מיום [[י"ב בחשון]] [[תשכ"ה]]: "יושב אני עכשיו בבית המדרש מול חדר קודש הקדשים, השעה היא 12:15 אחר חצות לילה, ואצל הרבי יושב כבר זה כשעה וחצי האדמו"ר מסקולען.. בתור אחריו מחכים הרבה להכנס"}} וכן בתחלת שנת [[תשל"ה]]. | ||
פעם אמר הרב פרטיגול לרבי: {{ציטוטון|שנינו משקרים את העולם, אני עם הז'ופיצע ( בגד המשי השבתי קפוטה ) והשטריימל (שמשווה לו מראה של [[צדיק]]) והרבי מליובאוויטש עם הקנייטש (שנראה כמו אדם פשוט).}} הרב פרטיגול גם היה מתכתב בקביעות עם הרבי. כאשר תקופה מסויימת לא התקבל ממנו מכתב, כתב לו הרבי: "לאחר הפסק הכי ארוך"{{הערה|שם=בית}}. | פעם אמר הרב פרטיגול לרבי: {{ציטוטון|שנינו משקרים את העולם, אני עם הז'ופיצע ( בגד המשי השבתי קפוטה ) והשטריימל (שמשווה לו מראה של [[צדיק]]) והרבי מליובאוויטש עם הקנייטש (שנראה כמו אדם פשוט).}} הרב פרטיגול גם היה מתכתב בקביעות עם הרבי. כאשר תקופה מסויימת לא התקבל ממנו מכתב, כתב לו הרבי: "לאחר הפסק הכי ארוך"{{הערה|שם=בית}}. | ||
| שורה 59: | שורה 54: | ||
בתקופה שהאפריקאים החלו להתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] הייתה הדעה של הרבי שאין לעזוב את השכונה ולהזניח בתי כנסת. הרב פרטיגול היה מהאדמו"רים החסידיים הבודדים שלא עזבו{{הערה|התייחסות מהרבי לכך ניתן לראות במכתבו מיום [[ז' באדר]] שנת [[תשל"ה]] להנהלת ה"כולל להוראה מעשית" בקראון הייטס, שהייתה בנשיאות הרב פריטגול.}}. כאשר אמר לרבי שחסידיו לוחצים עליו שיעזוב, אמר לו הרבי: "הם צריכים לבוא אליך ולא אתה אליהם". גם לאחר הרבה שנים כשכבר לא היה לו מנין חסידים בשכונה, לא עזב והיה בא להתפלל בבית המדרש ב-770. רק בזקנותו כשכבר לא היה בריא ולא הייתה ברירה אחרת, עבר מהשכונה בכאב לב. פעם אחת כשהתפלל [[שחרית]] במנין של הרבי, הורה הרבי בשקט לתת לו את עליית שלישי (שרגילים ליתן לרבי). כשנודע לו על כך הפסיק להתפלל במנין של הרבי והיה מתפלל במניינים צדדיים. | בתקופה שהאפריקאים החלו להתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] הייתה הדעה של הרבי שאין לעזוב את השכונה ולהזניח בתי כנסת. הרב פרטיגול היה מהאדמו"רים החסידיים הבודדים שלא עזבו{{הערה|התייחסות מהרבי לכך ניתן לראות במכתבו מיום [[ז' באדר]] שנת [[תשל"ה]] להנהלת ה"כולל להוראה מעשית" בקראון הייטס, שהייתה בנשיאות הרב פריטגול.}}. כאשר אמר לרבי שחסידיו לוחצים עליו שיעזוב, אמר לו הרבי: "הם צריכים לבוא אליך ולא אתה אליהם". גם לאחר הרבה שנים כשכבר לא היה לו מנין חסידים בשכונה, לא עזב והיה בא להתפלל בבית המדרש ב-770. רק בזקנותו כשכבר לא היה בריא ולא הייתה ברירה אחרת, עבר מהשכונה בכאב לב. פעם אחת כשהתפלל [[שחרית]] במנין של הרבי, הורה הרבי בשקט לתת לו את עליית שלישי (שרגילים ליתן לרבי). כשנודע לו על כך הפסיק להתפלל במנין של הרבי והיה מתפלל במניינים צדדיים. | ||
ב[[קיץ]] [[תשמ"ב]] לאור מבצע הרבי לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] יזם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] עריכת סבב ביקורים אצל האדמו"רים במטרה לרשום את בני משפחתם, הרבנים [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], [[מרדכי מענטליק]], ו[[דוד רסקין]] ערכו ביקור במעונו של הרב פרטיגול, הרב פרטיגול הורה לגבאיו להגיש כיבוד ואמר תורה על הפסוק "קרבו רודפי זימה מתורתך רחקו", הרב פרטיגול נענה לבקשת חברי המשלחת החב"דית והורה לגבאיו לרשום את נכדיו וניניו לספר התורה. הרב בוטמן כתב לאחר מכן את רשמיו מהביקור ב[[דו"ח]] שהוכנס לרבי. ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] השבת שלאחר מכן חזר הרבי בין דבריו על פירושו של הרב פרטיגול על הפסוק "קרבו רודפי זימה מתורתך רחקו"{{הערה|{{קישור חבד און ליין|118398|כשהרבי חזר בהתוועדות פירוש האדמו"ר מסקולען ● פרסום ראשון||י"ד אייר תשע"ט}}}}. | |||
[[ | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''קונטרס השבת''' - קיצור הלכות שבת ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. | *'''קונטרס השבת''' - קיצור הלכות שבת ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. | ||
*'''נועם אליעזר'''. ( | *'''נועם אליעזר'''. (יצאו לאור מספר כרכים על התורה וכרך אחד על תהלים). | ||
*'''קדושת אליעזר'''. | *'''קדושת אליעזר'''. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* שיח שרפי קודש ע' 257-259 | |||
* בסוד שיח ע' 295-300 | |||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 67-75 | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 67-75 | ||
*{{כפר|מענדי קורטס| '''סקולען פינת ליובאוויטש'''| מוסף 'אורחים 2081| 20 | חג הסוכות תשפ"ה }} | |||
*גליון בית משיח 724 עמ' 33 | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=עלברג&pgnum=548&hilite=54334500-997c-4af3-b3b4-7db775b81fd4 תמליל מביקור האדמו"ר בניחום אבלים אצל הרבי] [[תשכ"ה]] - [[היברו בוקס]] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=עלברג&pgnum=548&hilite=54334500-997c-4af3-b3b4-7db775b81fd4 תמליל מביקור האדמו"ר בניחום אבלים אצל הרבי] [[תשכ"ה]] - [[היברו בוקס]] | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61878 האדמו"ר מסקולען התארח בחב"ד מולדובה] {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61878 האדמו"ר מסקולען התארח בחב"ד מולדובה] {{אינפו}} | ||
* *[http://chabad-il.org/hit/hit315.htm#2 האדמו"ר מסקולען וקשריו עם הרבי], צעירי חב"ד | * *[http://chabad-il.org/hit/hit315.htm#2 האדמו"ר מסקולען וקשריו עם הרבי], צעירי חב"ד | ||
*[https://col.org.il/news/164732 קשרי חב"ד ליובאוויטש עם החצר החסידית לבית סקולען{{COL}}] | *[https://col.org.il/news/164732 קשרי חב"ד ליובאוויטש עם החצר החסידית לבית סקולען{{COL}}] | ||
*[https://www.merkazato.co.il/%D7%9B%D7%A7-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8-%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%94/ קשריו עם הרבי] מאמר מאת הרב [[שלום דב וולפא]], פנימיות 73 ל"ג בעומר ה'תשס"ה | |||
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סקולען]]|שנה=[[א' בחשוון]] [[תרנ"ח]] - [[כ"ט באב]] [[תשמ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי סקולען | {{מיון רגיל:פורטוגל, אליעזר זוסיא}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי סקולען]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]] | ||