צרור החיים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
מקור המושג בדברי אביגיל לדוד{{הערה|שמואל א' כ"ה כ"ט.}} | מקור המושג בדברי אביגיל לדוד{{הערה|שמואל א' כ"ה כ"ט.}} "והיתה נפש אדני צרורה '''בצרור החיים''' את ה' אלקיך". המפרשים שם מסבירים ש"צרור החיים" הוא העולם הבא{{הערה|רלב"ג ועוד.}}, ונפוץ להשתמש בו בריבוי מקומות: במצבות, בנוסחי תפילות אשכבה, בפיוט אל מלא רחמים, בתפילת יזכור ועוד. | ||
==בקבלה ובחסידות== | ==בקבלה ובחסידות== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ומוסבר בזה בחסידות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הצ"צ – הנחות, כרך ראשון עמ' ש'.}}, שכשם שאבן הנצררת במרגמה נזרקת למרחוק מאד, כך "צרור החיים" צורר את הנפש אחרי ההסתלקות ו"זורק" אותה מעלה מעלה [[לאשתאבא בגופא דמלכא]] ד[[אלוקים חיים]]. | ומוסבר בזה בחסידות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הצ"צ – הנחות, כרך ראשון עמ' ש'.}}, שכשם שאבן הנצררת במרגמה נזרקת למרחוק מאד, כך "צרור החיים" צורר את הנפש אחרי ההסתלקות ו"זורק" אותה מעלה מעלה [[לאשתאבא בגופא דמלכא]] ד[[אלוקים חיים]]. | ||
והנמשל: שורש הגבול (זמן ומקום) הוא בספירת המלכות{{הערה|שהרי נאמר בה "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך" = עבר הווה ועתיד.}}, ואילו המידות{{הערה|חסד גבורה תפארת וכו'.}} הן למעלה מזמן ומקום, והן "סוף עולמות האין סוף". ומאחר וידוע שהמצוות הן | והנמשל: שורש הגבול (זמן ומקום) הוא בספירת המלכות{{הערה|שהרי נאמר בה "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך" = עבר הווה ועתיד.}}, ואילו המידות{{הערה|חסד גבורה תפארת וכו'.}} הן למעלה מזמן ומקום, והן "סוף עולמות האין סוף". ומאחר וידוע שהמצוות הן בז"א (היינו, במידות), ע"י קיום המצוות בכל יום ('''בתוך''' הזמן והמקום) מחברים ומיחדים את הנבראים (המוגבלים) עם האין סוף (הבלתי מוגבל). | ||
ומכיון שהמצוות מתקיימות ע"י '''האדם''', הן נעשות לנשמה "לבוש" העוטף אותה (כצרור אבן במרגמה) ומעלה אותה מעלה מעלה להתאחד ולהתייחד ב[[אלוקים חיים]], שהוא ה"שם" המאיר בספירת הבינה (המאירה בגן עדן העליון). | ומכיון שהמצוות מתקיימות ע"י '''האדם''', הן נעשות לנשמה "לבוש" העוטף אותה (כצרור אבן במרגמה) ומעלה אותה מעלה מעלה להתאחד ולהתייחד ב[[אלוקים חיים]], שהוא ה"שם" המאיר בספירת הבינה (המאירה בגן עדן העליון). | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
למרות ששני הפירושים מדברים על ג"ע העליון, הנה הפירוש הראשון מדבר על התגלות '''עתיק''' בבינה, ואילו השני מדבר על התעלות הנשמה להתענג '''בזיו''' המאיר בג"ע העליון. | למרות ששני הפירושים מדברים על ג"ע העליון, הנה הפירוש הראשון מדבר על התגלות '''עתיק''' בבינה, ואילו השני מדבר על התעלות הנשמה להתענג '''בזיו''' המאיר בג"ע העליון. | ||
{{ערך יתום}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||