מיכאל לסרי: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת [[תש"פ]] השתתף במיזם '[[מדרשת הגאולה]]' של ארגון '[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]]'{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/19698.htm ל"ג בעומר והגאולה: שידור חוזר] {{הגאולה}}}}. | בשנת [[תש"פ]] השתתף במיזם '[[מדרשת הגאולה]]' של ארגון '[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]]'{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/19698.htm ל"ג בעומר והגאולה: שידור חוזר] {{הגאולה}}}}. | ||
ב[[כסלו]] [[תשפ"ב]] השתתף כאורח כבוד באירוע כינוס השלוחים שנערך בישיבת [[תומכי תמימים דעת]], בנאומו עורר על הזכות הקיימת לשלוחיו של הרבי ועל הצורך בזיכוי יהודים ב[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/733678/ כמיטב המסורת: כינוס השלוחים עוצמתי בישיבת 'דעת' ברחובות] {{אינפו}}}}. | |||
ב[[תמוז]] [[תשפ"ב]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'הרב מיכאל לסרי כותב אות בספר תורה משיח נאו' לרבי מלך המשיח שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. | ב[[תמוז]] [[תשפ"ב]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'הרב מיכאל לסרי כותב אות בספר תורה משיח נאו' לרבי מלך המשיח שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. | ||
| שורה 43: | שורה 45: | ||
{{מיון רגיל:לסרי, מיכאל}} | {{מיון רגיל:לסרי, מיכאל}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:43, 18 בנובמבר 2024
הרב מיכאל לסרי (יליד שנת תשכ"א, 1961) הוא דרשן העוסק בהרצאות בפני ציבור חוזרים בתשובה, הידוע בהרצאותיו הגדושות בהומור יהודי. עוסק בנושאי חינוך, זוגיות ושלום בית. מקורב לחסידות חב"ד ומכניס בהרצאותיו את רעיונותיה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקזבלנקה שבמרוקו להוריו יוסף וימנה לסרי. בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ וקבעה את מגוריה ברמלה.
כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'נווה ארץ' בבאר יעקב, ולאחר מכן בישיבת 'פורת יוסף' בירושלים.
לאחר חתונתו בשנת תש"מ עם רעייתו מרת עמליה קרדי, קבע את מגוריו בבני ברק ולמד בחולון בכולל אברכים בראשותו של הרב עטיה, והחל לפעול מטעם ארגון 'ערכים'.
בשנת תשמ"ח הקים בבת ים את ישיבת המיש"ר בנשיאות המקובל הרב בניהו שמואלי, וכעשור לאחר מכן, בשנת תשנ"ט הקים בבני ברק את הישיבה לצעירים "תשובה לישראל"[1].
במשך השנים עוסק כדרשן בבידור בתוך הציבור החרדי, ומוזמן רבות להופעות והרצאות אף מחוץ למגזרו. פעילויות אלו מנצל הרב להפיץ תורה ויהדות בקרב הציבור הלא דתי, ואף מכניס את רעיונות חסידות חב"ד בדבריו[2]. במסגרת עבודתו זכה להחזיר רבים בתשובה.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף השתייכותו לזרם הליטאי ועבודתו בארגון המשתייך לזרם זה, פירסם הרב לסרי מספר פעמים את דעתו[3] כי הרבי הוא המתאים ביותר לתיאור ההלכתי של מלך המשיח וכן בכנס 'קבלת המלכות' שהתקיים בגילה (בארגונו של השליח הרב גנני), במעמד רבנים ואישי ציבור, חיזק את הקהל באמונה שהרבי הוא מלך המשיח וחי וקיים כפשוטו וסיפר סיפורי מופתים על האגרות קודש, וכן מקיים קשרים הדוקים עם חסידי חב"ד ומוזמן לעיתים קרובות להרצאות בבתי חב"ד, בעיקר בסמיכות לחג הפורים וחודש אדר.
על פי עדותו[4], נוהג מזמן לזמן להתייעץ עם הרבי באמצעות כתיבה באגרות קודש, וזוכה לראות ניסים גלויים.
בשנת תש"פ השתתף במיזם 'מדרשת הגאולה' של ארגון 'יפוצו'[5].
בכסלו תשפ"ב השתתף כאורח כבוד באירוע כינוס השלוחים שנערך בישיבת תומכי תמימים דעת, בנאומו עורר על הזכות הקיימת לשלוחיו של הרבי ועל הצורך בזיכוי יהודים בקבלת מלכותו של הרבי[6].
בתמוז תשפ"ב כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל[7][8].
בניסן תשפ"ג השתתף בהתוועדות י"א ניסן שנערכה באור יהודה, הוא נשא דברים בגדולתו של הרבי ובהשפעתם של השלוחים[9].
בשנת תשפ"ד ביקר בכפר חב"ד, במהלך ביקור קיבל מהרב משה הורביץ את הספר בסוד שיח (ספר המתעד את קשריהם של הרבי וגדולי ישראל), הרב לסרי התבטא על הזכות הקיימת בביקור בכפרו של הרבי ובקיום הוראותיו[10].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ריח הדבש, תשס"ה
- זוגיות עם רגש, תשע"ד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דמותו המיוחדת של הרבי מתרקמת לדמותו של מלך המשיח, בראיון לשבועון בית משיח גליון ה' סיון תש"פ עמוד 28
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב לסרי: הרבי מליובאוויטש הוא המשיח על פי ההלכה!
- הרב לסרי בראיון בחידודון על דברי הרבי "עשו כל שביכולתכם"
- הרב לסרי מספר מופת מהרבי באמצעות האגרות קודש
- פורים כל השנה, במדור 'חיים יהודים' בעלון שיחת השבוע
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשס"א עברה הישיבה לאשדוד.
- ↑ ראה נוף הגליל: הרב לסרי הרצה על 'תשובה מתוך שמחה'
- ↑ ראה בראיון לשבועון בית משיח גליון ה' סיון תש"פ עמוד 28
- ↑ ראה ירושלים: הרב לסרי בכנס התעוררות בגילה לרגל י' שבט
- ↑ ל"ג בעומר והגאולה: שידור חוזר
- ↑ כמיטב המסורת: כינוס השלוחים עוצמתי בישיבת 'דעת' ברחובות
- ↑ וידאו 'הרב מיכאל לסרי כותב אות בספר תורה משיח נאו' לרבי מלך המשיח שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.
- ↑ הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.
- ↑ אירוע מרגש לכבוד י"א ניסן באור יהודה
- ↑ הפצת המעיינות בכפר חב"ד לקראת ראש השנה