לדלג לתוכן

אהרן ברנשטיין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ב. שורה (שיחה | תרומות)
תולדות חיים: מהמכלול
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
רבי '''אהרן ברנשטיין''' היהחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.
רבי '''אהרן ברנשטיין''' ([[ח' בסיוון]] [[תרע"ח]], 19 במאי 1918 – [[י"ט בחשוון]] [[תשנ"ה]], 24 באוקטובר 1994) היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.


== תולדות חיים ==
==תולדות חיים==
 
נולד ב[[ח' בסיוון]] [[תרע"ח]] ב[[ירושלים]] לרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין ששימש כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים וראש ישיבת חיי עולם, (נולד [[תרמ"ה]] לערך ונפטר [[תש"ט]]) ולדינה בת הרב יהושע אשר רבינוביץ, נכדם של היהודי הקדוש מפשיסחא ורבי יהושע אשר מפוריסוב.
נולד ב[[ירושלים]] לרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין ששימש כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים וראש ישיבת חיי עולם, (נולד [[תרמ"ה]] לערך ונפטר [[תש"ט]]) ולדינה בת הרב יהושע אשר רבינוביץ, נכדם של היהודי הקדוש מפשיסחא ורבי יהושע אשר מפוריסוב.


למד אצל אביו בישיבת חיי עולם בין השאר עם רבי גרשון לפידות.  
למד אצל אביו בישיבת חיי עולם בין השאר עם רבי גרשון לפידות.  


בשנת תרצ"ז נישא לדינה בת רבי יצחק מאיר הגר אב"ד סטנביץ, מבית סאווראן וקוסוב{{הערה|בהוראת רבי שלמה מזוויהל הוסיפה אשתו את השם "חיה" לפני נישואיהם.}}.
בשנת [[תרצ"ז]] נישא לדינה בת רבי יצחק מאיר הגר אב"ד סטנביץ, מבית סאווראן וקוסוב{{הערה|בהוראת רבי שלמה מזוויהל הוסיפה אשתו את השם "חיה" לפני נישואיהם.}}.


הוסמך לרבנות על ידי הרב מטשעבין.  
הוסמך לרבנות על ידי הרב מטשעבין.  
שורה 14: שורה 13:
עוד בחיי אביו התמנה למגיד שיעור בישיבת חיי עולם, לאחר פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חיי עולם בירושלים.  
עוד בחיי אביו התמנה למגיד שיעור בישיבת חיי עולם, לאחר פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חיי עולם בירושלים.  


בשנת תשט"ו בהוראת רבו, רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]] נתמנה כחבר הבד"ץ של אגודת ישראל מיום הקמתו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12726&st=%u05d0%u05d4%u05e8%u05df+%u05d1%u05e8%u05e0%u05e9%u05d8%u05d9%u05d9%u05df&pgnum=1&hilite=1605050a-f181-4e68-8422-0ba815638377 הפרדס חוברת ס"ט]}}.
בשנת [[תשט"ו]] בהוראת רבו, רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]] נתמנה כחבר הבד"ץ של אגודת ישראל מיום הקמתו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12726&st=%u05d0%u05d4%u05e8%u05df+%u05d1%u05e8%u05e0%u05e9%u05d8%u05d9%u05d9%u05df&pgnum=1&hilite=1605050a-f181-4e68-8422-0ba815638377 הפרדס חוברת ס"ט]}}.


במסגרת שיעוריו, חיבר את ספרו "פרי אהרן", שיצא לאור לאחר פטירתו.
במסגרת שיעוריו, חיבר את ספרו "פרי אהרן", שיצא לאור לאחר פטירתו.
שורה 20: שורה 19:
בד' [[ניסן]] [[תשל"ב]] שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ [[אגודת ישראל]], מכתב ברכה לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], לרגל מלאות לו שבעים שנה{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].}}.
בד' [[ניסן]] [[תשל"ב]] שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ [[אגודת ישראל]], מכתב ברכה לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], לרגל מלאות לו שבעים שנה{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].}}.


בשנת תשל"ו פתח כולל להוראה בירושלים.  
בשנת [[תשל"ו]] פתח כולל להוראה בירושלים.  


בשנת תשמ"ט התמנה כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
בשנת [[תשמ"ט]] התמנה כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.


נהג להשתתף בכינוסי [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי.
נהג להשתתף בכינוסי [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי.


נפטר ב[[י"ט בחשון]] [[תשנ"ה]].
נפטר ב[[י"ט בחשוון]] [[תשנ"ה]].


היה צאצא לגדולי הרבנים בכל הדורות.
היה צאצא לגדולי הרבנים בכל הדורות.


== משפחתו ==
==משפחתו==
*חתנו הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]].
*בתו מאטיל, אשת הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]].
*חתנו הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] שימש בעבר כראש ישיבות [[תומכי תמימים קריית גת]], ו[[תומכי תמימים בני ברק]].
*בתו ברכה עלקא, אשת הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] שימש בעבר כראש ישיבות [[תומכי תמימים קריית גת]], ו[[תומכי תמימים בני ברק]].
*חתנו רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ']], האדמו"ר ממונקאטש.
*בתו נחמה פערל, אשת רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ']], האדמו"ר ממונקאטש.
*חתנו הרה"ג מרדכי לייב ווייס{{הערה|נשא דברים בסיום [[הרמב"ם]] בשנת תשס"ג.}}.
*בתו מלכה יענטא, אשת הרה"ג מרדכי לייב ווייס{{הערה|נשא דברים בסיום [[הרמב"ם]] בשנת תשס"ג.}}.
*בנו הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, ניו יורק.
*בנו הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, [[ניו יורק]].
*בנו הרב יצחק מאיר ברנשטיין, ניו יורק.
*בנו הרב יצחק מאיר ברנשטיין, ניו יורק.
==חיבוריו==
*'''פרי אהרן''' - על סוגיות ה[[ש"ס]] ובענייני [[הלכה]].
*'''תורת אהרון''' - יצא לאור יחד עם חיבורו של אביו תורת ירוחם.
* ספר זיכרון '''יד אהרון''' על שמו. יצא לאור שנה לאחר פטירתו.
* [[הגדה של פסח]] עם פירוש '''פרי אהרן''', [[תשע"א]].
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: ברנשטיין, אהרן}}
{{מיון רגיל: ברנשטיין, אהרן}}
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]

גרסה אחרונה מ־10:41, 26 ביוני 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רבי אהרן ברנשטיין (ח' בסיוון תרע"ח, 19 במאי 1918 – י"ט בחשוון תשנ"ה, 24 באוקטובר 1994) היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בח' בסיוון תרע"ח בירושלים לרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין ששימש כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים וראש ישיבת חיי עולם, (נולד תרמ"ה לערך ונפטר תש"ט) ולדינה בת הרב יהושע אשר רבינוביץ, נכדם של היהודי הקדוש מפשיסחא ורבי יהושע אשר מפוריסוב.

למד אצל אביו בישיבת חיי עולם בין השאר עם רבי גרשון לפידות.

בשנת תרצ"ז נישא לדינה בת רבי יצחק מאיר הגר אב"ד סטנביץ, מבית סאווראן וקוסוב[1].

הוסמך לרבנות על ידי הרב מטשעבין.

עוד בחיי אביו התמנה למגיד שיעור בישיבת חיי עולם, לאחר פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חיי עולם בירושלים.

בשנת תשט"ו בהוראת רבו, רבי דוב בעריש ווידנפלד נתמנה כחבר הבד"ץ של אגודת ישראל מיום הקמתו[2].

במסגרת שיעוריו, חיבר את ספרו "פרי אהרן", שיצא לאור לאחר פטירתו.

בד' ניסן תשל"ב שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ אגודת ישראל, מכתב ברכה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לרגל מלאות לו שבעים שנה[3].

בשנת תשל"ו פתח כולל להוראה בירושלים.

בשנת תשמ"ט התמנה כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

נהג להשתתף בכינוסי סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי.

נפטר בי"ט בחשוון תשנ"ה.

היה צאצא לגדולי הרבנים בכל הדורות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • פרי אהרן - על סוגיות הש"ס ובענייני הלכה.
  • תורת אהרון - יצא לאור יחד עם חיבורו של אביו תורת ירוחם.
  • ספר זיכרון יד אהרון על שמו. יצא לאור שנה לאחר פטירתו.
  • הגדה של פסח עם פירוש פרי אהרן, תשע"א.

הערות שוליים

  1. ^ בהוראת רבי שלמה מזוויהל הוסיפה אשתו את השם "חיה" לפני נישואיהם.
  2. ^ הפרדס חוברת ס"ט
  3. ^ נשיאי חב"ד ובני דורם.
  4. ^ נשא דברים בסיום הרמב"ם בשנת תשס"ג.