אליהו אבוחצירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אליהו אבוחצירה.png|ממוזער|שמאל]] | [[קובץ:אליהו אבוחצירה.png|ממוזער|שמאל]] | ||
האדמו"ר רבי '''אליהו אבוחצירא''' ([[תרצ"ב]], 1932 - [[ה' אלול]] [[תשפ"ד]], 2024) היה זקן רבני משפחת אבוחצירא, ורבה הספרדי של | האדמו"ר רבי '''אליהו אבוחצירא''' ([[תרצ"ב]], 1932 - [[ה' אלול]] [[תשפ"ד]], 2024) היה זקן רבני משפחת אבוחצירא, ורבה הספרדי של העיר [[נוף הגליל]]. | ||
==קורות חיים== | ==קורות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[ארפוד]] שב[[מרוקו]], בשנת [[תרצ"ב]], לרבי שמואל אבוחצירא, נכדו של רבי יעקב אבוחצירא ה'אביר יעקב'. בצעירותו התמנה על ידי רבי [[מאיר אבוחצירא]] ללמד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, הוסמך כ[[שוחט ובודק]] על ידי ה[[בבא סאלי]] ובנו רבי מאיר. | ||
בתחילת שנות הכ"ף [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[רמלה]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי רבני העיר [[טבריה]], על ידי בית הדין ב[[תל אביב]] ועל ידי [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], הרב [[יצחק נסים]] ו[[איסר יהודה אונטרמן]]. | בתחילת שנות הכ"ף [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[רמלה]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי רבני העיר [[טבריה]], על ידי בית הדין ב[[תל אביב]] ועל ידי [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], הרב [[יצחק נסים]] ו[[איסר יהודה אונטרמן]]. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
עוד בתקופת מגוריו בארפוד, שימש כמורה בישיבת חב"ד{{הערה|על פי בקשתו של ' | עוד בתקופת מגוריו בארפוד, שימש כמורה בישיבת חב"ד{{הערה|על פי בקשתו של 'ה[[בבא מאיר]]' שכיהן באותם ימים כרבה של ארפוד (בישיבת חב"ד כיהן כמנהל הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]], חתנו של הבבא מאיר).}}. בשנת [[תשי"ט]], לאחר שנתיים בהן כיהן כמורה בישיבה, היתה מחשבה שיתמנה כמחליפו של מנהל וראש הישיבה הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]], ובמכתב בקשר לכך לשליח הראשי הרב [[שלמה מטוסוב]], נכתב כי הוא מתאים לתפקידו בהיותו מורה מסור ותלמיד חכם גדול, אך לבסוף הדבר לא יצא אל הפועל והרב קריספין המשיך בתפקידו כמנהל עוד מספר שנים. | ||
לאחר עלייתו לארץ הקודש נטל חלק באירועים חב"דיים ובמשך שנות כהונתו כרב הראשי, היה בידידות קרובה עם חסידי חב"ד בעירו ובהם הרב [[דוד נחשון]] יו"ר ניידות חב"ד וצבאות השם. | לאחר עלייתו לארץ הקודש נטל חלק באירועים חב"דיים ובמשך שנות כהונתו כרב הראשי, היה בידידות קרובה עם חסידי חב"ד בעירו ובהם הרב [[דוד נחשון]] יו"ר [[ניידות חב"ד]] וצבאות השם. | ||
השתתף בכתיבת חידושי תורה בקבצים שיצאו לאור לכבוד יום הולדתו של הרבי. | השתתף בכתיבת חידושי תורה בקבצים שיצאו לאור לכבוד יום הולדתו של הרבי. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/bdh/1130784/ "ידיד ליובאוויטש": הלך לעולמו הרב אליהו אבוחצירא זצ"ל]''' {{אינפו}} | *[[שניאור ברגר]], '''[https://chabad.info/bdh/1130784/ "ידיד ליובאוויטש": הלך לעולמו הרב אליהו אבוחצירא זצ"ל]''' {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ערך יתום}} | {{ערך יתום}} | ||
{{מיון רגיל:אבוחצירא, אליהו}} | {{מיון רגיל:אבוחצירא, אליהו}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]] | [[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:33, 10 בספטמבר 2024
האדמו"ר רבי אליהו אבוחצירא (תרצ"ב, 1932 - ה' אלול תשפ"ד, 2024) היה זקן רבני משפחת אבוחצירא, ורבה הספרדי של העיר נוף הגליל.
קורות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בארפוד שבמרוקו, בשנת תרצ"ב, לרבי שמואל אבוחצירא, נכדו של רבי יעקב אבוחצירא ה'אביר יעקב'. בצעירותו התמנה על ידי רבי מאיר אבוחצירא ללמד בתלמוד תורה המקומי, הוסמך כשוחט ובודק על ידי הבבא סאלי ובנו רבי מאיר.
בתחילת שנות הכ"ף עלה לארץ הקודש וקבע את מגוריו ברמלה. הוסמך לרבנות על ידי רבני העיר טבריה, על ידי בית הדין בתל אביב ועל ידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק נסים ואיסר יהודה אונטרמן.
בשנת תשל"ב התמנה לרבה הספרדי של העיר נצרת עילית[1].
לאחר פרישתו לגמלאות, עבר לאשדוד, ועמד בראש קהילת "משכנות שמואל" על שם אביו.
בשנותיו האחרונות, נחשב לזקן רבני משפחת אבוחצירא, והנהיג את המשפחה מבחינה רוחנית.
נטמן בבית העלמין באשדוד בחלקה שרכש עוד בחייו ליד רבני העיר הותיקים.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בתקופת מגוריו בארפוד, שימש כמורה בישיבת חב"ד[2]. בשנת תשי"ט, לאחר שנתיים בהן כיהן כמורה בישיבה, היתה מחשבה שיתמנה כמחליפו של מנהל וראש הישיבה הרב עמינדב מכלוף קריספין, ובמכתב בקשר לכך לשליח הראשי הרב שלמה מטוסוב, נכתב כי הוא מתאים לתפקידו בהיותו מורה מסור ותלמיד חכם גדול, אך לבסוף הדבר לא יצא אל הפועל והרב קריספין המשיך בתפקידו כמנהל עוד מספר שנים.
לאחר עלייתו לארץ הקודש נטל חלק באירועים חב"דיים ובמשך שנות כהונתו כרב הראשי, היה בידידות קרובה עם חסידי חב"ד בעירו ובהם הרב דוד נחשון יו"ר ניידות חב"ד וצבאות השם.
השתתף בכתיבת חידושי תורה בקבצים שיצאו לאור לכבוד יום הולדתו של הרבי.
לקראת חג השבועות תנש"א הגיע אל הרבי ועל כך סיפר: "אצל הרבי ראיתי במוחש את מימושם של דברי חז"ל 'אינו דומה מאור פניו בשבת לשל חול'. בחנתי פעם אחר פעם וראיתי איך נשתנו פניו הק' לבלי הכר בשבת קודש מפניו בחול".
במהלך חלוקת דולרים לצדקה, עיכבו הרבי וביקש לשמוע ממנו כמה פרטים, כנראה על דבר שושלת אבוחצירא.
גם לאחר פרישתו לגמלאות והתיישבותו באשדוד, היה בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי ובמיוחד עם השליח הרב מרדכי מנשה לאופר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ לצד הרב הראשי האשכנזי הרב פנחס מילר.
- ↑ על פי בקשתו של 'הבבא מאיר' שכיהן באותם ימים כרבה של ארפוד (בישיבת חב"ד כיהן כמנהל הרב עמינדב מכלוף קריספין, חתנו של הבבא מאיר).
ערך זה הוא "יתום", כלומר אין ערכים בחב"דפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.