דעת עליון ודעת תחתון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
שולם ליברמן (שיחה | תרומות) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
עניין הדעת באופן כללי הוא התקשרות חזקה של השכל בעניין מסויים עד שהדבר בא ב"הרגשה" – ויש בזה שני אופנים: '''דעת עליון''' הוא כשהשכל מתקשר במה שלמעלה ממנו (בכח המשכיל שברצון), ו'''דעת תחתון''' כשהוא מתקשר במה שלמטה ממנו (במידות). | עניין הדעת באופן כללי הוא התקשרות חזקה של השכל בעניין מסויים עד שהדבר בא ב"הרגשה" – ויש בזה שני אופנים: '''דעת עליון''' הוא כשהשכל מתקשר במה שלמעלה ממנו (בכח המשכיל שברצון), ו'''דעת תחתון''' כשהוא מתקשר במה שלמטה ממנו (במידות). | ||
לכל אחד משני אופני התקשרות אלו יש שתי "תוצאות": '''א.''' מהו ה"מורגש", '''ב.''' איזה "אופי" יש למידות הנולדות מדעת זה. ארבעה עניינים אלו מוסברים בחסידות הן בכוחות הנפש (בדעת האדם) והן באלוקות (בעולמות העליונים). היינו, '''בכללות'''{{הערה|הדגשת המילה "בכללות" מרמזת שבפרטות יש בזה הרבה יותר הסברים. לדוגמא, בדעת עליון שבאלוקות בלבד ישנם כמה הסברים (עניינים): '''א.''' ש'תחתון' הם נבראים ו'עליון' הוא אצילות. '''ב.''' שבאלוקות גופא יש תחתון ועליון. '''ג.''' ובזה גופא כמה הסברים זה למעלה מזה.}} | לכל אחד משני אופני התקשרות אלו יש שתי "תוצאות": '''א.''' מהו ה"מורגש", '''ב.''' איזה "אופי" יש למידות הנולדות מדעת זה. ארבעה עניינים אלו מוסברים בחסידות הן בכוחות הנפש (בדעת האדם) והן באלוקות (בעולמות העליונים). היינו, '''בכללות'''{{הערה|הדגשת המילה "בכללות" מרמזת שבפרטות יש בזה הרבה יותר הסברים. לדוגמא, בדעת עליון שבאלוקות בלבד ישנם כמה הסברים (עניינים): '''א.''' ש'תחתון' הם נבראים ו'עליון' הוא אצילות. '''ב.''' שבאלוקות גופא יש תחתון ועליון. '''ג.''' ובזה גופא כמה הסברים זה למעלה מזה.}} מוסברים בזה בחסידות שמונה עניינים: מהו המורגש ואיזה אופי יש למידות הנולדות מדעת תחתון שבנפש, איך מתבטאים שני עניינים אלו בדעת עליון שבנפש, ואיך הם בדעת תחתון ועליון שבאלוקות (בעולמות העליונים). | ||
==בנפש== | ==בנפש== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
אך מכיון שדיעה זו נמשכת '''מ'''השכל (ולכן '''למטה''' ממנו), היא יכולה למשוך את האדם הן לטוב והן לרע, ולכן נקראת 'עץ הדעת טוב ורע'. | אך מכיון שדיעה זו נמשכת '''מ'''השכל (ולכן '''למטה''' ממנו), היא יכולה למשוך את האדם הן לטוב והן לרע, ולכן נקראת 'עץ הדעת טוב ורע'. | ||
====המידות הנולדות מבחינה זו==== | |||
התבוננות חיצונית (בחכמה ובינה בלבד) - מולידה מידות "חיצוניות", והדעת '''הוא''' הממשיך ומגלה את פנימיות המידות. ההבדל שבין מידות חיצוניות לפנימיות מתבטא בשני עניינים: | |||
'''א.''' מידות פנימיות (הנמשכות ע"י הדעת) הן בתוקף יותר, וכדוגמת ההבדל בין תינוק או אישה (שאין בהם דעת/ שדעתם קלה - וניתן לפתותם בנקל{{הערה|שבת לג ב' ובכמה מקומות.}}) לאדם בוגר (שגם אם אינו חכם קשה להזיזו מדעתו). | |||
'''ב.''' הדעת פועלת שהתפעלות המידות עצמה תהיה פנימית (ולא חיצונית בלבד), שהמידות יהיו אמיתיות ו"נקיות" מתערובת רע. לדוגמא: כשהאדם מתפעל בתפילה באהבה כרשפי אש אבל מיד לאחר התפילה יכול להתפעל (להיעלב ולכעוס) כשפוגעים בכבודו או בממונו הרי זו ראיה שגם בשעת התפילה הייתה התלהבותו חיצונית בלבד (כי אם הייתה "נקיה" בתכלית הבירור רק לה' לבדו מאין יבוא לו התלהבות לדבר זר מיד או לכעוס בעבור כבודו וממונו?){{הערה|שם=מאמרים תקס"ט}} | |||
===דעת עליון=== | ===דעת עליון=== | ||
דעת עליון שבנפש הוא הנקרא [[מוחין דגדלות]], שיכול להכיל במוחו אף דבר שהוא נגד רצונו ועם כל זה לא יכעוס כלל. שמפני גדלות הדעת לא נמשך ממנו התפעלות, ועד לדרגא שלא יתפעל משום דבר. | דעת עליון שבנפש הוא הנקרא [[מוחין דגדלות]], שיכול להכיל במוחו אף דבר שהוא נגד רצונו ועם כל זה לא יכעוס כלל. שמפני גדלות הדעת לא נמשך ממנו התפעלות, ועד לדרגא שלא יתפעל משום דבר. | ||
על 'דיעה' זו נאמר בזהר{הערה|אד"ר דקכ"ח ע"ב.}} סבא דעתוי סתים, כי בחינה זו היא "[[מוחא סתימאה]]" שבנפש{{הערה|ואפילו למעלה מזה - מבחינת [[אוירא דחפיא אקרומא דמוחא]], כפי שנאמר במבוא שערים להאר"י (שער ג' חלק ב' פרק ג'), ובקצרה בע"ח שער א"א רפ"ד, ומוסבר בלקוטי תורה מטות בביאור ע"פ החלצו מאתכם.}}. היינו, דעת עליון היא הממשיכה בנפש את גילוי בחינת היחידה, התקשרות עצם הנשמה באלוקות. | על 'דיעה' זו נאמר בזהר{{הערה|אד"ר דקכ"ח ע"ב.}} סבא דעתוי סתים, כי בחינה זו היא "[[מוחא סתימאה]]" שבנפש{{הערה|ואפילו למעלה מזה - מבחינת [[אוירא דחפיא אקרומא דמוחא]], כפי שנאמר במבוא שערים להאר"י (שער ג' חלק ב' פרק ג'), ובקצרה בע"ח שער א"א רפ"ד, ומוסבר בלקוטי תורה מטות בביאור ע"פ החלצו מאתכם.}}. היינו, דעת עליון היא הממשיכה בנפש את גילוי בחינת היחידה, התקשרות עצם הנשמה באלוקות. | ||
===יחודן=== | ===יחודן=== | ||
| שורה 50: | שורה 57: | ||
====דעת עליון==== | ====דעת עליון==== | ||
דיעה זו היא בדרגת האלוקות שלמעלה לגמרי משייכות לבריאה. לגבי דרגה זו הכול כלא חשיב ולעולם אין שום תפיסת מקום{{הערה|והטעם לזה, כי בדרגה זו מאיר האור האלוקי בכל תוקפו, ולכן נרגשת האמת האלוקית כפי שהיא – ש"כולא קמיה כלא חשיב", ולמאומה מלבד אלוקות אין תפיסת מקום.}}. דרגה זו היא השורש לניסים (שבהם הקב"ה אינו מתחשב בלבושי הטבע אלא מנהיג את הבריאה לפי רצונו). | דיעה זו היא בדרגת האלוקות שלמעלה לגמרי משייכות לבריאה. לגבי דרגה זו הכול כלא חשיב ולעולם אין שום תפיסת מקום{{הערה|והטעם לזה, כי בדרגה זו מאיר האור האלוקי בכל תוקפו, ולכן נרגשת האמת האלוקית כפי שהיא – ש"כולא קמיה כלא חשיב", ולמאומה מלבד אלוקות אין תפיסת מקום.}}. דרגה זו היא השורש לניסים (שבהם [[הקב"ה]] אינו מתחשב בלבושי הטבע אלא מנהיג את הבריאה לפי רצונו). | ||
דעה זו קשורה לשם הוי', כפי שכתוב "יהללו את שם '''הוי'''' כי הוא ציוה ונבראו". היינו, כי שם הוי' הוא האור האלוקי שבתפארת (שהיא כללות '''המידות''', למעלה ממלכות – למעלה משורש הנבראים), ולכן הבריאה שמשם זה היא באופן "ממילא", בלי התעסקות: ה' רק ציוה והעולמות "נבראו" (כביכול מעצמן, לא ע"י התעסקות בבריאתן), הכוח המהווה אינו מתלבש בפעולת ההתהוות (אלא מרומם ומופלא ממנה), ופעולת ההתהוות אינה תופסת מקום לגביו. | דעה זו קשורה לשם הוי', כפי שכתוב "יהללו את שם '''הוי'''' כי הוא ציוה ונבראו". היינו, כי שם הוי' הוא האור האלוקי שבתפארת (שהיא כללות '''המידות''', למעלה ממלכות – למעלה משורש הנבראים), ולכן הבריאה שמשם זה היא באופן "ממילא", בלי התעסקות: ה' רק ציוה והעולמות "נבראו" (כביכול מעצמן, לא ע"י התעסקות בבריאתן), הכוח המהווה אינו מתלבש בפעולת ההתהוות (אלא מרומם ומופלא ממנה), ופעולת ההתהוות אינה תופסת מקום לגביו. | ||
====דעת תחתון==== | ====דעת תחתון==== | ||
| שורה 80: | שורה 86: | ||
דעת תחתון נמצא בין השכל והמידות והוא המוליד את המידות{{הערה|ליתר דיוק הוא ממשיך את פנימיות השכל בפנימיות המידות. כי עצם התהוות המידות הוא מהבינה ולא מהדעת (כמוסבר בכמה מקומות, ופשוט).}}, ולכן כשמדברים על "סדר השתלשלות" (שהמוחין מולידים את מידות, והמידות את המחשבה דיבור ומעשה) מצויירות הספירות זו תחת זו. | דעת תחתון נמצא בין השכל והמידות והוא המוליד את המידות{{הערה|ליתר דיוק הוא ממשיך את פנימיות השכל בפנימיות המידות. כי עצם התהוות המידות הוא מהבינה ולא מהדעת (כמוסבר בכמה מקומות, ופשוט).}}, ולכן כשמדברים על "סדר השתלשלות" (שהמוחין מולידים את מידות, והמידות את המחשבה דיבור ומעשה) מצויירות הספירות זו תחת זו. | ||
אבל דעת עליון הוא המקשר את חכמה ובינה אל עצם הנפש ומחבר ביניהן, ולכן מציירים אותו לא מתחתם אלא ביניהן ולמעלה (שהרי שתיהן מקבלות ממנו). ומאחר שדעת זו ממשיכה את עצם הנפש היא פועלת שגם המידות לא יהיו מוגבלות (לפי השכל שהולידן) אלא בלתי מוגבלות: אהבה רבה ויראה עילאה. ומכיון שמידות אלו הן בלתי מוגבלות לכן הן מצויירות בשני קוים (ולא זו תחת זו): גבורה והוד תחת הבינה, חסד ונצח תחת | אבל דעת עליון הוא המקשר את חכמה ובינה אל עצם הנפש ומחבר ביניהן, ולכן מציירים אותו לא מתחתם אלא ביניהן ולמעלה (שהרי שתיהן מקבלות ממנו). ומאחר שדעת זו ממשיכה את עצם הנפש היא פועלת שגם המידות לא יהיו מוגבלות (לפי השכל שהולידן) אלא בלתי מוגבלות: אהבה רבה ויראה עילאה. ומכיון שמידות אלו הן בלתי מוגבלות לכן הן מצויירות בשני קוים (ולא זו תחת זו): גבורה והוד תחת הבינה, חסד ונצח תחת החכמה{{הערה|שם=מאמרים תקס"ט}}. | ||
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;" | {| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;" | ||
| שורה 89: | שורה 95: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[דעת עליון]] | * [[דעת עליון]] ו[[דעת תחתון]] | ||
* [[יחודא עילאה]] | * [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]] | ||
* [[ביטול היש]] | * [[ביטול היש]] ו[[ביטול במציאות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||