תורת הנאום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(לכשירחיב...) |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תורת הנאום''' היא הנחיה שיטתית בנוגע לדרך הנכונה לדבר מול קהל, בצורה ברורה ומובנת ובאופן שישפיע על השומעים. אומנות זו, היא אומנות ספציפית בתוך תורת ה'''רטוריקה''' (Rhetoric) - הדרך להשפיע באמצעות דיבור. | |||
[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289221/jewish/Public-Speaking.htm מכתב לר' זלמן יפה סיון תשכ"ח: דיבור בפני קהל] | ==עיקרי תורת הנאום== | ||
לפי המקובל, תורת הנאום כוללת התייחסות למספר רכיבים, כשהעיקריים שבהם: | |||
*העברת המסר: פתיחת הנאום בצורה מושכת, מבנה הדברים, ניסוח משפט סיכום הכולל את עיקרי המסר וחזרה עליו מספר פעמים, מעבר נכון בית המקטעים, וצורת הסיכום. | |||
*חיבור עם הקהל: יצירת קשר עין, דוגמאות רלוונטיות מעולם הידע והענין של הקהל{{הערה|כולל היכרות עם אזכורים שעלולים להיות מוקש בהעברת המסר, כמו שמות ודוגמאות שלא כדאי להזכיר, וכדומה.}}. | |||
*אינטונציה: שימוש נכון בהגבהת והנמכת הקול להעצמת המסר ויצירת עניין. דיבור בהתלהבות. | |||
*יצירת ענין: שילוב סיפורים והומור. שימוש נכון בתנועות גוף והבעה. | |||
==היחס לדרכי הנאום בתורת רבותינו נשיאינו== | |||
רבותינו נשיאינו העלו על נס את חשיבות רכישת תורת הנאום{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5054211/jewish/page.htm מכתב ה' ניסן תשי"ז]: "נכון הדבר לפתח כשרון הדרוש והנאום. והשי"ת יצליחו גם בזה". [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4928937/jewish/page.htm לקוטי שיחות חכ"ג עמוד 490]: "נעם לי לקרות שמתגלה בו כשרון נואם לפני הרבים, ומנצל כשרונו זה לדברי התעוררות להחזקת היהדות וקיום התורה ומצות".}}, להתרגל לנאום בשפה ברורה באופן שיאפשר לחסידים לנצל אירועים ולצבור השפעה בתפקידי מפתח. | |||
במכתבי רבותינו נשיאינו מופיעות עצות שונות בקשר עם פיתוח כשרון הנאום: | |||
*להתכונן מול המראה{{הערה|התמים מוסף שבועון בית משיח גליון י"ז, מענה אדמו"ר הריי"צ למרת פויזנר מפיטסבורג.}} | |||
*להתחיל כל נאום בדברי שבח ומעלה ובתיבול סיפור מדברי רז"ל{{הערה|שם=חט}} | |||
*לנאום בשפה המדינה ולעורר בדברי אהבה וחיבה ולהדגיש את הטוב והמעלה{{הערה|שם=חט|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד תיא.}} | |||
*שהנאום יוביל למעשה בפועל{{הערה|שם=יח|1=[https://www.igrot.com/answer/18/237 אגרות קודש הרבי חלק י"ח עמוד רלז] לרב [[משה יצחק העכט]].}} | |||
*לרשום ראשי פרקים מהנאומים, במטרה שיוכל להשתמש בתוכן הדברים גם במקומות אחרים{{הערה|שם=יח}} | |||
*אין לתת חשיבות עיקרית לתחושת הנואם, העיקר שהקהל יושפע מהדברים{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289221/jewish/Public-Speaking.htm מכתב לר' זלמן יפה סיון תשכ"ח: דיבור בפני קהל].}}. | |||
*אין מניעה שהדרשה תהיה ארוכה, והדבר אפילו עדיף, ובלבד שתהיה הכנה מתאימה לכך{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289921/jewish/The-Length-of-a-Sermon.htm מכתב הרבי לר' זלמן יפה].}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''תורת הנאום''', מדור במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח גליונות כג ואילך | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | |||
[[קטגוריה:דיבור]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:27, 10 בנובמבר 2024
תורת הנאום היא הנחיה שיטתית בנוגע לדרך הנכונה לדבר מול קהל, בצורה ברורה ומובנת ובאופן שישפיע על השומעים. אומנות זו, היא אומנות ספציפית בתוך תורת הרטוריקה (Rhetoric) - הדרך להשפיע באמצעות דיבור.
עיקרי תורת הנאום[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי המקובל, תורת הנאום כוללת התייחסות למספר רכיבים, כשהעיקריים שבהם:
- העברת המסר: פתיחת הנאום בצורה מושכת, מבנה הדברים, ניסוח משפט סיכום הכולל את עיקרי המסר וחזרה עליו מספר פעמים, מעבר נכון בית המקטעים, וצורת הסיכום.
- חיבור עם הקהל: יצירת קשר עין, דוגמאות רלוונטיות מעולם הידע והענין של הקהל[1].
- אינטונציה: שימוש נכון בהגבהת והנמכת הקול להעצמת המסר ויצירת עניין. דיבור בהתלהבות.
- יצירת ענין: שילוב סיפורים והומור. שימוש נכון בתנועות גוף והבעה.
היחס לדרכי הנאום בתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבותינו נשיאינו העלו על נס את חשיבות רכישת תורת הנאום[2], להתרגל לנאום בשפה ברורה באופן שיאפשר לחסידים לנצל אירועים ולצבור השפעה בתפקידי מפתח.
במכתבי רבותינו נשיאינו מופיעות עצות שונות בקשר עם פיתוח כשרון הנאום:
- להתכונן מול המראה[3]
- להתחיל כל נאום בדברי שבח ומעלה ובתיבול סיפור מדברי רז"ל[4]
- לנאום בשפה המדינה ולעורר בדברי אהבה וחיבה ולהדגיש את הטוב והמעלה[4]
- שהנאום יוביל למעשה בפועל[5]
- לרשום ראשי פרקים מהנאומים, במטרה שיוכל להשתמש בתוכן הדברים גם במקומות אחרים[5]
- אין לתת חשיבות עיקרית לתחושת הנואם, העיקר שהקהל יושפע מהדברים[6].
- אין מניעה שהדרשה תהיה ארוכה, והדבר אפילו עדיף, ובלבד שתהיה הכנה מתאימה לכך[7]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תורת הנאום, מדור במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח גליונות כג ואילך
הערות שוליים
- ↑ כולל היכרות עם אזכורים שעלולים להיות מוקש בהעברת המסר, כמו שמות ודוגמאות שלא כדאי להזכיר, וכדומה.
- ↑ ראו לדוגמא מכתב ה' ניסן תשי"ז: "נכון הדבר לפתח כשרון הדרוש והנאום. והשי"ת יצליחו גם בזה". לקוטי שיחות חכ"ג עמוד 490: "נעם לי לקרות שמתגלה בו כשרון נואם לפני הרבים, ומנצל כשרונו זה לדברי התעוררות להחזקת היהדות וקיום התורה ומצות".
- ↑ התמים מוסף שבועון בית משיח גליון י"ז, מענה אדמו"ר הריי"צ למרת פויזנר מפיטסבורג.
- ↑ 4.0 4.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד תיא.
- ↑ 5.0 5.1 אגרות קודש הרבי חלק י"ח עמוד רלז לרב משה יצחק העכט.
- ↑ מכתב לר' זלמן יפה סיון תשכ"ח: דיבור בפני קהל.
- ↑ מכתב הרבי לר' זלמן יפה.