כבר היה לעולמים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כבר היה לעולמים | '''כבר היה לעולמים''' הוא ביטוי [[תורה|תורני]], מתוך מאמרו של [[שלמה המלך]] ב[[קהלת]], על דברים שנראים כאילו "רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא", אבל האמת היא ש"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים"{{הערה|[[קהלת]] א, י.}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מתאר ב[[ספר התניא|תניא]] פרק ל"ו, שהגילוי [[אור אין סוף ברוך הוא|האלוקי]] שיהיה ב[[ימות המשיח]] איננו חידוש, כי "כבר היה לעולמים מעין זה בשעת [[מתן תורה]]", כמו שאומרת ה[[תורה שבכתב|תורה]]: {{הערה|דברים ד, לה.}}: "אתה הראת לדעת כי [[ה' הוא האלוקים|ה' הוא האלהים]] [[אין עוד מלבדו]]". | |||
הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה מ[[:קטגוריה:יעודי הגאולה|יעודי הגאולה]]. | הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה מ[[:קטגוריה:יעודי הגאולה|יעודי הגאולה]]. | ||
== מתי | == הכל היה כבר == | ||
אמרו רז"ל{{הערה|סש"ב פל"ו.}} ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחלתו - והוא מוכרח גם מפשוטו של מקרא המספר אשר הטבעים נשתנו לגריעותא מכמו שנבראו, על ידי הקללה הבאה בעקב חטא עץ הדעת. מובן אשר כדי שיחזרו לשלימותם, כמו בעת שנבראו{{הערה|וכמו שתרגם אונקלוס "ויכולו" - "ואשתכללו".}} על כל פנים, צריך שתסור הקללה, היינו על ידי כפרת חטא עץ הדעת. וזהו שיהיה בימות המשיח כשיקוים היעוד ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|(ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב ובסוף הל' מלכים: ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ד' בלבד).}} - | |||
ולהביא את ימות המשיח ולזכות להם הוא ע"י העבודה עתה, שענינה להשרות השכינה בעולם הזה, היינו שיהיה העולם בהמצב כמו שהיה קודם החטא, שאז היתה שכינה בתחתונים, ויהיה לעתיד לבא ביתר שאת. וכדברי רז"ל{{הערה|ב"ר פי"ט, ז.}}, עיקר שכינה בתחתונים היתה כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה כו', והצדיקים משכינים אותה בארץ. ולמדין זה ממה שנאמר צדיקים ירשו ארץ וישכנו גו' דקאי בעיקרו אלעתיד לבא{{הערה|אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.}}. | |||
== מתי היה כבר? == | |||
=== בתחילת הבריאה === | === בתחילת הבריאה === | ||
עולם על מילואו נברא, ורק שאחרי [[חטא עץ הדעת]], נתערב [[טוב]] ו[[רע]], ועוד. בזמן הגאולה תחזור העולם למצב שבו הוא כבר | עולם על מילואו נברא, ורק שאחרי [[חטא עץ הדעת]], נתערב [[טוב]] ו[[רע]], ועוד. בזמן הגאולה תחזור העולם למצב שבו הוא כבר היה. | ||
=== [[תיבת נח]] === | === [[תיבת נח]] === | ||
| שורה 12: | שורה 19: | ||
=== [[יציאת מצרים]] === | === [[יציאת מצרים]] === | ||
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": א. דומות ליצי"מ. ב. נפלאות אפי' בערך ליצי"מ<ref name=":0">כימי צאתך תשמ"ב, סה"מ מלוקט ב. | "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": א. דומות ליצי"מ. ב. נפלאות אפי' בערך ליצי"מ<ref name=":0">כימי צאתך תשמ"ב, סה"מ מלוקט ב.}}. | ||
=== [[מתן תורה]] === | === [[מתן תורה]] === | ||
| שורה 21: | שורה 28: | ||
== רק "מעין זה" == | == רק "מעין זה" == | ||
(אף שכבר | (אף שכבר היה, הרי זה רק "מעין זה", ולעתיד לבא יהיה) חידוש שלא מצינו לעולם{{הערה|לקו"ש חל"ה ע' 206.}}. ובכל יעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר היה, אכן יש לבאר מהו השלימות והחידוש שיהיה בזה בזמן הגאולה. | ||
== למאי נפקא מינה == | == למאי נפקא מינה == | ||
זה | מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום{{הערה|ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א.}}, וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה<ref name=":0" />. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא{{הערה|סנהדרין צא, א. וברש"י שם.}} "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"{{הערה|ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.}}. | ||
זה שכבר היה | וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה{{הערה|לקו"ש חי"ח ע' 273.}}. | ||
== אנו רוצים גאולה שלימה == | == אנו רוצים גאולה שלימה == | ||
ועוד והוא העיקר | ועוד והוא העיקר שבני ישראל לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כי אם רוצים בגילוי חדש שלא היה לעולמים{{הערה|התוועדויות תנש"א ח"א ע' 335.}}. | ||
{{גאולה ומשיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מטבעות לשון]] | |||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:21, 18 בנובמבר 2024
כבר היה לעולמים הוא ביטוי תורני, מתוך מאמרו של שלמה המלך בקהלת, על דברים שנראים כאילו "רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא", אבל האמת היא ש"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים"[1].
אדמו"ר הזקן מתאר בתניא פרק ל"ו, שהגילוי האלוקי שיהיה בימות המשיח איננו חידוש, כי "כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה", כמו שאומרת התורה: [2]: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו".
הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה מיעודי הגאולה.
הכל היה כבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמרו רז"ל[3] ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחלתו - והוא מוכרח גם מפשוטו של מקרא המספר אשר הטבעים נשתנו לגריעותא מכמו שנבראו, על ידי הקללה הבאה בעקב חטא עץ הדעת. מובן אשר כדי שיחזרו לשלימותם, כמו בעת שנבראו[4] על כל פנים, צריך שתסור הקללה, היינו על ידי כפרת חטא עץ הדעת. וזהו שיהיה בימות המשיח כשיקוים היעוד ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[5] -
ולהביא את ימות המשיח ולזכות להם הוא ע"י העבודה עתה, שענינה להשרות השכינה בעולם הזה, היינו שיהיה העולם בהמצב כמו שהיה קודם החטא, שאז היתה שכינה בתחתונים, ויהיה לעתיד לבא ביתר שאת. וכדברי רז"ל[6], עיקר שכינה בתחתונים היתה כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה כו', והצדיקים משכינים אותה בארץ. ולמדין זה ממה שנאמר צדיקים ירשו ארץ וישכנו גו' דקאי בעיקרו אלעתיד לבא[7].
מתי היה כבר?[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם על מילואו נברא, ורק שאחרי חטא עץ הדעת, נתערב טוב ורע, ועוד. בזמן הגאולה תחזור העולם למצב שבו הוא כבר היה.
תיבת נח[עריכה | עריכת קוד מקור]
היתה מצב כמו הזמן של הגאולה.
יציאת מצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": א. דומות ליצי"מ. ב. נפלאות אפי' בערך ליצי"מ<ref name=":0">כימי צאתך תשמ"ב, סה"מ מלוקט ב.}}.
מתן תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו שאמו"ר הזקן מפרש בתניא פל"ו (מקור הציטוט).
זמן בית ראשון - מלכות שלמה המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]
אז מצב עם ישראל היתה בשלימות, קיימא סיהרא בשלימותא, בדומה לזמן הגאולה.
רק "מעין זה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
(אף שכבר היה, הרי זה רק "מעין זה", ולעתיד לבא יהיה) חידוש שלא מצינו לעולם[8]. ובכל יעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר היה, אכן יש לבאר מהו השלימות והחידוש שיהיה בזה בזמן הגאולה.
למאי נפקא מינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום[9], וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה[10]. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא[11] "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"[12].
וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה[13].
אנו רוצים גאולה שלימה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועוד והוא העיקר שבני ישראל לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כי אם רוצים בגילוי חדש שלא היה לעולמים[14].
הערות שוליים
- ↑ קהלת א, י.
- ↑ דברים ד, לה.
- ↑ סש"ב פל"ו.
- ↑ וכמו שתרגם אונקלוס "ויכולו" - "ואשתכללו".
- ↑ (ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב ובסוף הל' מלכים: ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ד' בלבד).
- ↑ ב"ר פי"ט, ז.
- ↑ אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.
- ↑ לקו"ש חל"ה ע' 206.
- ↑ ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:0 - ↑ סנהדרין צא, א. וברש"י שם.
- ↑ ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.
- ↑ לקו"ש חי"ח ע' 273.
- ↑ התוועדויות תנש"א ח"א ע' 335.