ניגוני חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מעלת הנגינה: הוספת פתגמים על מעלת הנגינה) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
להלן מספר פתגמים על מעלת הניגונים | להלן מספר פתגמים על מעלת הניגונים | ||
* <ref>[[תבנית:היום יום/כ"ב תמוז|היום יום כ"ב תמוז]]</ref>"ניגון חסידי מחזק את התקוה | * <ref>[[תבנית:היום יום/כ"ב תמוז|היום יום כ"ב תמוז]]</ref>"ניגון חסידי מחזק את התקוה וה[[בטחון]], מביא [[שמחה]] ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה". | ||
* הלשון קולמוס | * הלשון קולמוס ה[[לב]] והניגון קולמוס ה[[נפש.]] | ||
* התוועדות ללא ניגון אינה התוועדות | * [[התוועדות]] ללא ניגון אינה [[התוועדות]] | ||
* מי שלא יכול לנגן אינו בדרגת חסיד | * מי שלא יכול לנגן אינו בדרגת [[חסיד]] | ||
* מי שיש לו חוש בנגינה יש לו חוש | * מי שיש לו [[חוש]] בנגינה יש לו [[חוש]] ב[[חסידות]] | ||
*<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ס"א.</ref>[[ניגון חסידי]] ו[[התוועדות חסידית]] - [[מלח]] ופלפל הם ל[[עבודת ה'|עבודת]] ה[[חסיד]] | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
גרסה אחרונה מ־12:13, 20 באוגוסט 2024
ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות שהולחנו על ידי חסידי חב"ד בשעת עבודתם את השם או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם ככולם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות ועשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" באידיש) אופיניים המביעות עמקות המחשבה והתעוררות פנימית נפשית. מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני החסידות הכללית. בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים ושבעה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים".
בעצם, מה שאירע לתורת החסידות בכללותה, אירע גם לניגון החסידי. ובעוד שהבעל שם טוב הטיל נשמת רוח חיים - בא אדמו"ר הזקן והעמיק וגילה לרבים את הפנימיות שבנשמת הניגון. מכאן נשתזרה נימה חדשה בנגינה החסידית, זוהי נימה חב"דית, שהיא עמוקה ואצילית. הנגינה החב"דית מופיעה יחד באותו הזמן עם התגלות תורת חב"ד בשנים תקל"ב-תקל"ג.
סוגי ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניגון מכוון: ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים.
- ניגון מיוחס (ממולא): ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן החזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.
- ניגון שוטה: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיוצא בזה.
הניגון החב"די בנוי מהרגש הלב ודביקות הנפש ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו בתפילה, שקוע במחשבות התבוננות והכרת באלקות, בהבנה והשגה הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וברעותא דליבא ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפילה זו הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפילה. גם בעת התוועדות חסידים בינם לבין עצמם. בימים טובים, יומי דפגרא ומסיבות רעים, הנחשבות אצל חסידי חב"ד כעין הקדמה או המשך לתפילתם - גם אז אינם מסתפקים בניגונים עליזים ושמחים, אלא בוחרים גם בניגונים רגשיים-לבביים. כחו של הניגון בעת התועדות רעים של החסידים, ביכולתו להפוך את האדם ממהות למהות. אגדת החסידים עשירה בסיפורים אודות כמה וכמה נפשות מישראל שנעשו בעלי תשובה ושנתקרבו לחסידות על ידי הניגונים ששמעו בעת התועדות החסידים.
מסופר, שבאחת ההתועדויות בליובאוויטש, בתקופת אדמו"ר הרש"ב, ביומא טבא, כשקבוצת המנגנים מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שרו בחבורה ניגון ידוע בחוסר סדר קצת, העיר אז אדמו"ר הרש"ב ואמר: "ניגון בכלל הוא ענין של יופי, שמביא לידי התגלות היופי שבנפש, וה"סדר" שבניגון ענינו - כליל היופי".
על הדיוק המקסימלי בו צריכים לנגן, ניתן ללמוד מפתגם שהיה מורגל בפיו של אדמו"ר הרש"ב - שמה שאמרו רז"ל חייב אדם לומר בלשון רבו, הוא לאו דוקא בנוגע לענין של תורה, או מנהג ישראל, אלא אפילו בתנועה של ניגון, כי צריכים למסור כל ניגון בטהרתו ובדיוקו המקורי, ואיך ומתי שרו אותו.
כן שימש הניגון ביטוי מיוחד בכל המאורעות החשובים בחייהם של חסידי חב"ד ובפרט בענייני התורה והמצוה.
מעלת הנגינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקובל מרבותינו נשיאינו בשם אדמו"ר הצמח צדק ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו[1].
להלן מספר פתגמים על מעלת הניגונים
- הלשון קולמוס הלב והניגון קולמוס הנפש.
- התוועדות ללא ניגון אינה התוועדות
- מי שלא יכול לנגן אינו בדרגת חסיד
- מי שיש לו חוש בנגינה יש לו חוש בחסידות
- [3]ניגון חסידי והתוועדות חסידית - מלח ופלפל הם לעבודת החסיד
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פורטל ניגוני חב"ד
- ספר הניגונים - ספר תווים לניגוני חב"ד
- ניח"ח - ניגוני חסידי חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמואל זלמנוב, ספר הניגונים - תווים מדויקים לניגוני חב"ד, תש"ט-תש"מ (3 כרכים).
- זושא וולף, היכל הנגינה - לקט שיחות ואגרות אדמו"רי חב"ד אודות ניגוני חב"ד, היכל מנחם ירושלים, תשס"ז.
- יצחק ישראל דב גרינוולד, וקחו מזמרץ הארץ - שירי נכר והעלאתם אל הקדושה, במשנת הבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים, בתוך היכל הבעש"ט גליון לט עמוד סט, וגליון מ עמוד מה
- ניגון כתחליף לפדיון, לקט סיפורי חסדים על הניגון החסידי, שבועון כפר חב"ד 1927 עמוד 47
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מדור ניגוני חב"ד
- ניגוני חב"ד להאזנה לחיצה על הקישור, מפעילה נגן פלאש, המשמיע את כל הניגונים המצויים במדור ניגוני חב"ד שבאתר חב"ד אינפו
- ניגוני חב"ד באתר 'היכל הנגינה' - רשימת ניגונים ואפשרות להאזנה
- לשמיעת ניגוני חב"ד בביצוע הרב יאיר כלב - אתר 'תניא אור'
- 'הללוהו בנעוועל': הפאנל ההיסטורי המלא על ניגוני חב"ד • להאזנה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- סקירה על ניגוני חב"ד - מאת הרב שמואל זלמנוב במבוא לספר הניגונים
- המיוחד בניגוני חב"ד - מאת ר' שלום יעקובסון
- הרב יחיאל יהודה קופצ'יק, חוברת 'היכל הנגינה' לילדים, ת"ת חב"ד בית שמש, כסלו תשע"ג
- המרדף במבוך | שחקו וגלו עד כמה אתם מכירים את ניגוני חב"ד
- טוביה בלוי, הניגון והריקוד החסידי, הרצאה בספריה הלאומית בירושלים, בשנת תש"ל
- הרב יוסף יצחק קסלמן במשא מאלף: מהי מהותם העצומה של ניגוני חב"ד?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ 'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.
- ↑ היום יום כ"ב תמוז
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ס"א.