שידוך – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
במקרה שהבחור או הבחורה נמצאים רחוק מהוריהם, מעבר לים וכדומה, לא כדאי שהם יחליטו לבדם ללא התייעצות עם הוריהם, אלא רצוי שאחד ההורים יסע לשם על מנת לסייע בהחלטה על השידוך{{הערה|אגרות קודש חלק כג, עמוד קיג.}}. | במקרה שהבחור או הבחורה נמצאים רחוק מהוריהם, מעבר לים וכדומה, לא כדאי שהם יחליטו לבדם ללא התייעצות עם הוריהם, אלא רצוי שאחד ההורים יסע לשם על מנת לסייע בהחלטה על השידוך{{הערה|אגרות קודש חלק כג, עמוד קיג.}}. | ||
רצוי שלא יהיו הפרשי גיל גדולים בין החתן לכלה{{הערה|אגרות קודש חלק ז, עמוד קפד. תשורה ברוין-חסיד תשפ"ב מענה ד "שידוכין - פער גילאים": "היא מבוגרת ממנו בארבע שנים!".}}, אך אין מניעה שהכלה תהיה גדולה מהחתן{{הערה|כך היה גם בנישואי הרבי והרבנית, כשהרבנית גדולה מהרבי כמעט בשנה.}}. | רצוי שלא יהיו הפרשי גיל גדולים בין החתן לכלה{{הערה|אגרות קודש חלק ז, עמוד קפד. תשורה ברוין-חסיד תשפ"ב מענה ד "שידוכין - פער גילאים": "היא מבוגרת ממנו בארבע שנים!". ראו '''שידוך בגיל קרוב קצת ולא בחילוק של עשר שנים ויותר''' בשבועון כפר חב"ד גליון 2085 עמ' 16 מדור מבית המלכות.}}, אך אין מניעה שהכלה תהיה גדולה מהחתן{{הערה|כך היה גם בנישואי הרבי והרבנית, כשהרבנית גדולה מהרבי כמעט בשנה.}}. | ||
כאשר ישנם שמועות על התנהגות לא טובה של המשודך בשנים עברו, צריך לדעת שעיקר הדגש בהחלטה על השידוך הוא המצב הנוכחי שבהווה וההחלטה התקיפה בנוגע לעתיד, ולא העבר{{הערה|אגרות קודש חלק יב, עמוד שפה.}}. | כאשר ישנם שמועות על התנהגות לא טובה של המשודך בשנים עברו, צריך לדעת שעיקר הדגש בהחלטה על השידוך הוא המצב הנוכחי שבהווה וההחלטה התקיפה בנוגע לעתיד, ולא העבר{{הערה|אגרות קודש חלק יב, עמוד שפה.}}. | ||
| שורה 97: | שורה 97: | ||
==סגירת השידוך== | ==סגירת השידוך== | ||
===מזל טוב=== | ===מזל טוב=== | ||
מנהג חסידים שלאחר הסכמת החתן והכלה להשתדך – פונים בבקשת ברכה והסכמה מ[[הרבי]], וכיום - ע"י [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] וכדומה{{הערה|"אין לו להישען כלל לא על בינת עצמו, ולא על השדכן ולא על הרופא ולא על הסרסור, שאין כל אלו אלא ענינים מסופקים, ויש לו דרך ודאית לפתור את ספקותיו . . לשאול את פי הרבי". אגרות קודש חלק ג' עמוד נד.}}. | מנהג חסידים שלאחר הסכמת החתן והכלה להשתדך – פונים בבקשת ברכה והסכמה מ[[הרבי]], וכיום - ע"י [[כתיבה לרבי]] [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|באמצעות האגרות קודש]] וכדומה{{הערה|"אין לו להישען כלל לא על בינת עצמו, ולא על השדכן ולא על הרופא ולא על הסרסור, שאין כל אלו אלא ענינים מסופקים, ויש לו דרך ודאית לפתור את ספקותיו . . לשאול את פי הרבי". אגרות קודש חלק ג' עמוד נד.}}. | ||
לאחר קבלת "ברכה והסכמה" מהרבי, מפרסמים את השידוך ברבים, ומאחלים מזל טוב. | לאחר קבלת "ברכה והסכמה" מהרבי, מפרסמים את השידוך ברבים, ומאחלים מזל טוב. | ||