תפילין רבינו תם: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: קישורים לדפי פירושונים |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
קיימות ארבע שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי ה[[תפילין]]. השיטות הידועות הם שיטת [[רש"י]] ושיטת [[רבינו תם]]. ההלכה נפסקה כרש"י, ולכן נהגו כל עם ישראל להניח [[תפילין]] הקרויות [[תפילין]] דרש"י. | קיימות ארבע שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי ה[[תפילין]]. השיטות הידועות הם שיטת [[רש"י]] ושיטת [[רבינו תם]]. ההלכה נפסקה כרש"י, ולכן נהגו כל עם ישראל להניח [[תפילין]] הקרויות [[תפילין]] דרש"י. | ||
לשיטת [[ | לשיטת [[רבינו תם]] יש לסדר את הפרשיות של תפילין של ראש בסדר זה: "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע", מימין לשמאל של זה שמסתכל על מניח התפילין. | ||
==הנחתם== | ==הנחתם== | ||
גרסה אחרונה מ־20:37, 8 באוגוסט 2024
תפילין רבינו תם הם שיטתו של רבינו תם במצות תפילין, שלא נקבעה כחובה הלכתית. המהדרים מניחים תפילין על פי שיטת רבינו תם בנוסף לתפילין הקבועות, שהם לשיטת רש"י. חסידי חב"ד נוהגים באופן גורף להניח גם תפילין אלו. מאז שנת תשל"ו, אז עורר הרבי על הנחת תפילין ר"ת, החלו להניח תפלין רבנו תם עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה).
שיטת רבינו תם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיימות ארבע שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי התפילין. השיטות הידועות הם שיטת רש"י ושיטת רבינו תם. ההלכה נפסקה כרש"י, ולכן נהגו כל עם ישראל להניח תפילין הקרויות תפילין דרש"י.
לשיטת רבינו תם יש לסדר את הפרשיות של תפילין של ראש בסדר זה: "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע", מימין לשמאל של זה שמסתכל על מניח התפילין.
הנחתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשולחן ערוך בית יוסף כותב[1]: "ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם". ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי תפילין ויניחם".
על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.
חסידי חב"ד נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק לאחר החתונה. בנוסף, בחורים בגיל 18 שרצו להניח גם הם תפילין דרבינו-תם היו צריכים לשאול על-כך את הרבי, לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם המשפיע על כך.
בהתוועדות פורים תשל"ו הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מהבר מצוה במיוחד כדי להתגבר על חושך הגלות ולזרז את הגאולה[2], לאחר כמה זמן הרבי הורה שלא רק מהבר מצווה אלא עוד קודם לכן - מזמן הנחת הפילין[3]. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.
זמן ההנחה של תפילין דרבינו תם הוא דווקא מייד לאחר תפילת שחרית[4].
מנהגי חב"ד בהנחת תפילין דר"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוהגים להניח תפילין דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות קריאת שמע ופרשת קדש והיה כי יביאך. (שמות יג, א) ושש זכירות.
בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת".
כדאי ונכון להניח תפילין דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת תפילין דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), ובדיעבד יכול להניחם כל היום.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן ל"ד - המחלוקת בין רש"י לר"ת בסדר הנחת הפרשיות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד -
- איסר שפרינגר, סדר הפרשיות בתפילין, בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה
| סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מצוות מהתורה ותקנות דרבנן | כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה | |||
| כתיבת סת"ם | סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה | |||
| כתבי קודש מיוחדים | ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש | |||
| מושגים קרובים | מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין | |||
הערות שוליים
- ↑ סימן לד סעיף ב.
- ↑ נדפס בספר "ילקוט בר מצוה" ע' 55-6 - הנחה בלתי מוגה.
- ↑ ראה ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 632 (נדפס גם בספר "ילקוט בר מצוה" ע' 57): "בדורנו זה פשט המנהג (ובפרט מנהג חב"ד) שמתחילים להניח תפילין דר"ת באותו זמן שמתחילים להניח תפילין דרש"י (כולל גם בנוגע לזמן ההכנה שלפני בר-מצווה) - ראה לקו"ש ח"ב ע' 507 ובהערה 39, ונתבאר בארוכה בשיחת פורים תשל"ו".
- ↑ מענה הרבי בכתב יד קודש. נדפס בשבועון כפר חב"ד 1905 עמוד 14.