סמיכה לרבנות – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תקנות הרבי|}} | {{תקנות הרבי|}} | ||
[[קובץ:סמיכה770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] חותם על תעודות סמיכה של [[תות"ל המרכזית 770]]]] | [[קובץ:סמיכה770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] חותם על תעודות סמיכה של [[תות"ל המרכזית 770]]]] | ||
'''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי כללי ה[[תורה]], ולהקרא בתואר [[רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב שהוסמך בעצמו, כשהמסמיך הראשון היה [[משה רבינו]] והמוסמך הראשון - [[יהושע בן נון]]{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פרק ד'.}} הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל. | '''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי כללי ה[[תורה]], ולהקרא בתואר [[רב (תואר)|רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב שהוסמך בעצמו, כשהמסמיך הראשון היה [[משה רבינו]] והמוסמך הראשון - [[יהושע בן נון]]{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פרק ד'.}} הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל. | ||
שכיום המנהג שהרב המוסמך מקבל "כתב סמיכה". | שכיום המנהג שהרב המוסמך מקבל "כתב סמיכה". | ||
== מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה == | == מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה == | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
כך גם נהגה [[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה ב-770]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] על פי הוראת הרבי להדריך את התלמידים לדחות את לימודי הסמיכה לגיל מבוגר יותר, רק לאחר שהתלמידים ירכשו ידיעה טובה בלימוד ה[[גמרא]]{{הערה|במכתב למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] כותב הרבי: "היותר קשיש בכיתה שלהם בגיל כ"א, ורובם בני כ' שנה, אם כן מהו החיפזון בלימוד להוראה טרם למדו איזה שנים גפ"ת?". תלמידי ה'[[קבוצה]]' יכלו לגשת לבחינות הסמיכה רק שנה לאחר תום שנת ה'קבוצה' (בתחילת השנה השלישית ללימודם בישיבה ב-770).}}. | כך גם נהגה [[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה ב-770]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] על פי הוראת הרבי להדריך את התלמידים לדחות את לימודי הסמיכה לגיל מבוגר יותר, רק לאחר שהתלמידים ירכשו ידיעה טובה בלימוד ה[[גמרא]]{{הערה|במכתב למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] כותב הרבי: "היותר קשיש בכיתה שלהם בגיל כ"א, ורובם בני כ' שנה, אם כן מהו החיפזון בלימוד להוראה טרם למדו איזה שנים גפ"ת?". תלמידי ה'[[קבוצה]]' יכלו לגשת לבחינות הסמיכה רק שנה לאחר תום שנת ה'קבוצה' (בתחילת השנה השלישית ללימודם בישיבה ב-770).}}. | ||
כשהרב [[שרגא פייביש ווגל]] חפץ להפחית מפעילותו בשליחות לטובת לימודי[סמיכה לרבנות בעקבות ייסורי מצפון על כך שלא הוסמך כבר כבחור ישיבה שלל זאת הרבי והתבטא ששליחותו היא הסמיכה{{הערה|לשון הרבי: "סמיכתו - שמוסד כ"ק מו"ח אדמו"ר שבלונדון סומך עליו ומוחו וליבו נעשים זכים אלף פעמים ככה (תורה אור בתחילתו). אזכיר על הציון". מענה לרב נחמן סודק, [[ליקוט מענות קודש]] מילואים חלק ה' עמ' 419. ראו גם בהערת הת' דובער מענדל שטרנברג, קובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]], [https://drive.google.com/drive/folders/1Y9NICS_g-J664mbqzSK0qX9CdqoH6yD8 גליון רעה לשבת פרשת תרומה תשפ"ו עמ' 17].}}. | |||
===תעודת הסמיכה החב"דית=== | ===תעודת הסמיכה החב"דית=== | ||
| שורה 46: | שורה 48: | ||
על החסיד ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]] וכן על החסיד ר' [[דוד צבי חן]] מסופר שהיה אחד משלושת החסידים הבודדים שהוסמכו להוראה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ש"פ ויצא, י"א בכסלו תשמ"ג התוועדויות חלק א' עמ' 543.}}. | על החסיד ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]] וכן על החסיד ר' [[דוד צבי חן]] מסופר שהיה אחד משלושת החסידים הבודדים שהוסמכו להוראה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ש"פ ויצא, י"א בכסלו תשמ"ג התוועדויות חלק א' עמ' 543.}}. | ||
במסורת המשפחתית של צאצאי ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי]] מקובל שקיבל סמיכה לרבנות מאחד מרבותינו נשיאינו, אדמו"ר המהר"ש או [[אדמו"ר הרש"ב]]. | במסורת המשפחתית של צאצאי ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)|משה מרדכי פוגורלסקי]] מקובל שקיבל סמיכה לרבנות מאחד מרבותינו נשיאינו, אדמו"ר המהר"ש או [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
==סמיכה לדיינות== | ==סמיכה לדיינות== | ||
| שורה 56: | שורה 58: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מכון למען ילמדו]] | *[[מכון למען ילמדו]] | ||
*[[מכון סמיכה למעשה]] | *[[מכון סמיכה למעשה]] | ||