יחיאל מלמד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==אודותיו== | ==אודותיו== | ||
מנהגו של ר' יחיאל היה לבוא לרבו | מנהגו של ר' יחיאל היה לבוא לרבו ל[[ראש השנה]] ולשהות אצלו עד אחר [[חג הסוכות]]. | ||
אשתו היתה מבקשת ממנו בכל שנה שיבקש מהרבי עצה וברכה עבור מצבם הכלכלי{{הערה|ברשימות דברים עמ' 83 מובא שטענה לו אשתו "מילא לעניות כבר הורגלנו, אבל מה נעשה לבנותינו שהגיעו לפרקן?!". כך טענה עד שאילצה אותו שיסע לאדמו"ר הזקן במיוחד על דבר שאלת העניינים השמיים, ולא בימי החגים או שבת או ראש חודש. כי אם באחד מימי החול וכן עשה.}}. אך כשנכנס ל[[יחידות]] היה שואל על ענייני "עבודה", והיה שוכח על בקשת אשתו. | אשתו היתה מבקשת ממנו בכל שנה שיבקש מהרבי עצה וברכה עבור מצבם הכלכלי{{הערה|ברשימות דברים עמ' 83 מובא שטענה לו אשתו "מילא לעניות כבר הורגלנו, אבל מה נעשה לבנותינו שהגיעו לפרקן?!". כך טענה עד שאילצה אותו שיסע לאדמו"ר הזקן במיוחד על דבר שאלת העניינים השמיים, ולא בימי החגים או שבת או ראש חודש. כי אם באחד מימי החול וכן עשה.}}. אך כשנכנס ל[[יחידות]] היה שואל על ענייני "עבודה", והיה שוכח על בקשת אשתו. | ||
גרסה אחרונה מ־17:58, 5 באוגוסט 2024
החסיד ר' יחיאל 'מלמד' היה מחסידיו של אדמו"ר הזקן היה עני ומדוכא אך היה חסיד עובד גדול.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהגו של ר' יחיאל היה לבוא לרבו לראש השנה ולשהות אצלו עד אחר חג הסוכות.
אשתו היתה מבקשת ממנו בכל שנה שיבקש מהרבי עצה וברכה עבור מצבם הכלכלי[1]. אך כשנכנס ליחידות היה שואל על ענייני "עבודה", והיה שוכח על בקשת אשתו.
אחר חג הסוכות נכנס לאדמו"ר הזקן ליחידות, אך שוב שאל על דבר ענייני עבודה ואת ענייניו הגשמיים שכח לגמרי, אך כשיצא מחדרו של הרבי נזכר בהבטחתו לאשתו, חזר ונכנס ויתאונן לפני אדמו"ר הזקן על מצבו הגשמי.
אמר לו אדמו"ר הזקן, שמע נא יחיאל, יש בגן עדן נשמות שזה ת"ק שנה עומדים ומתחננים שיורידום לעולם הזה בגוף כדי לקיים תורה ומצוות בגשמיות ועדיין לא פעלו, ואילו אתה כבר פעלת ויש לך טענות?[2].
ייתכן שהוא המוזכר במכתב אדמו"ר הריי"צ "החסיד ר' אלטר יחיאל ז"ל מלמד מליאזנא"[3].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 133-134.
הערות שוליים
- ↑ ברשימות דברים עמ' 83 מובא שטענה לו אשתו "מילא לעניות כבר הורגלנו, אבל מה נעשה לבנותינו שהגיעו לפרקן?!". כך טענה עד שאילצה אותו שיסע לאדמו"ר הזקן במיוחד על דבר שאלת העניינים השמיים, ולא בימי החגים או שבת או ראש חודש. כי אם באחד מימי החול וכן עשה.
- ↑ שמועות וסיפורים ח"ב עמ' 39.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג עמ' שנד.