יהונתן אייבשיץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו של הרבי ר' יהונתן אייבשיץ (ת"נ - תקכ"ד)]]
+[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו של רבי יהונתן אייבשיץ (ת"נ - תקכ"ד)]]
-רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ"ד - [[כ"א אלול]] [[תקכ"ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.
+רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ"ד - [[כ"א אלול]] [[תקכ"ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי ה[[פוסקים]] בדורו.
 ==תולדות חיים==
-נולד בשנת ה'ת"ן, לאביו רבי נתן נטע אב"ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב"ד העליישוב ופינטשוב.
+נולד בשנת ה'ת"ן, לאביו רבי נתן נטע אב"ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב"ד העליישוב ו[[פינטשוב|פינטשוב.]]
 תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב"ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז"ל]].
@@ שורה 18: / שורה 19: @@
 בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת ה'תפ"ז, כשהתקבל חותנו לאב"ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר "ראב"ד".
-בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק"א]], התקבל כאב"ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב"ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ"רבן של כל בני הגולה". כשנגזרה בשנת [[תק"ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר "ברון", דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.
+בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק"א]], התקבל כאב"ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב"ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה י[[ישיבה|שיבתו]] בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ"רבן של כל בני הגולה". כשנגזרה בשנת [[תק"ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר "ברון", דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.
 בשנת [[תק"ו]] נבחר כאב"ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג"ר ברוך כ"ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק"ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג"ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב"ד שלש הקהילות הגדולות "אה"ו". שם "למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה".
-בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב"ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: "[[שבתי צבי|ש"צ]] מלכא משיחא". ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב"ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב"ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 42.}}.
+בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב"ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: "[[שבתי צבי|ש"צ]] מלכא משיחא". בספר היחיד שכתב על הפולמוס, 'לוחות עדות', טען רבי יהונתן להגנתו, שאין לחפש בקמיעותיו משמעות מילולית (פשט) ואין לראותם כרצף מילולי, אלא מדובר בסודות עליונים, צירופי אותיות וצירופי שמות קדושים. ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב"ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב"ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 42.}}.
 נפטר בשנת [[תקכ"ד]], ביום [[כ"א באלול]].