שער היחוד והאמונה - פרק ט': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ט''' | '''פרק ט - יחוד הספירות באלוקות''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
[[תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ח'|בפרק הקודם]] הוסבר שאחדותו של הקב"ה פשוטה{{הערה|אך האדם אינו יכול להבין זאת באמת, כי הוא מצייר את העניינים למעלה כפי שהם בו - ובו המידות מורכבות '''ואינן''' באחדות פשוטה.}}, ולא מובן: הספירות הן אלוקות ממש, והן עשר (דהיינו - ריבוי)!, ואיך יתכן ריבוי באלוקות? - ויתבאר בפרק זה. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{פרק תניא|פרק=ט | {{פרק תניא|פרק=ט|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ט'}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
הקב"ה נעלה שלא בערך '''מכל''' תפיסה והשגה{{הערה|דהיינו, אפילו מחכמה דאצילות שהיא 'ראשית' הנבראים.}}. ניתן להבין '''כיצד נאצלו''' הספירות{{הערה|ומוסבר באריכות בתורת הקבלה והחסידות. לדוגמא, בשער היחוד פרק כ"ה.}}, אבל לא '''איך הן מיוחדות''' איתו. | |||
אך לעבודת השם '''אין צורך להבין''' אפילו כיצד{{הערה|שזהו עניין ל"משכילים" בלבד, ומבואר הייטב, וראה הערה קודמת.}} נאצלו הספירות. כל יהודי '''יכול וצריך להאמין''' באמונה שלימה שהספירות הן 'חד' עם מהותו ועצמותו. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[ | *[[אחדות פשוטה]] | ||
*[[יחוד הספירות]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ח'|פרק ח']]|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק | {{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק י'|פרק י']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]] | [[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:55, 13 במאי 2024
| תרשים כולל של שער היחוד והאמונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ט - יחוד הספירות באלוקות
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרק הקודם הוסבר שאחדותו של הקב"ה פשוטה[1], ולא מובן: הספירות הן אלוקות ממש, והן עשר (דהיינו - ריבוי)!, ואיך יתכן ריבוי באלוקות? - ויתבאר בפרק זה.
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק ט | ||
|---|---|---|
פרק ט אבל לגבי הקדוש ברוך הוא מדרגת החכמה שהיא תחלת מחשבה וראשיתה, היא סוף מעשה אצלו, דהיינו שנחשבת כאילו היא בחינת ומדרגת עשייה לגבי הקדוש ברוך הוא כדכתיב כולם בחכמה עשית, והיינו לומר שכערך החיות שבעשיה גופנית וגשמיית לערך חיות החכמה שהיא ראשית ומקור החיות באדם, וכל הברואים גשמיים שהוא כאין לגבי חיות שבאותיות הדבור, שהוא כאין לגבי החיות שבאותיות המחשבה, שהוא כאין לגבי חיות ומעלת המדות שמהן נמשכה מחשבה זו, שהוא כאין לגבי חיות ומעלת ומדרגת החכמה בינה ודעת מקור המדות, כן ממש ערך מדרגת ומעלת החכמה שהיא ראשית ומקור החיות שבכל העולמות לגבי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו,, המרומם והמתנשא ריבוא רבבות מדרגות רוממות יותר מרוממות מדרגת החכמה על בחינת חיות שבעשייה שהיא רוממות חמש מדרגות לבד שהן מדרגות בחינת עשייה ודבור ומחשבה ומדות ושכל אבל הקדוש ברוך הוא רם ומתנשא ממדרגת החכמה רבבות מדרגות כאלו עד אין קץ, רק מפני שאין בנבראים כח להשיג רק ההשתלשלות ממדרגת חכמה שהיא ראשיתם למדרגת עשיה השפלה, לכך אנו אומרים שלגבי הקדוש ברוך הוא נחשבת מדרגת החכמה כמדרגת עשיה ממש, דהיינו לומר שהוא רם ונשא ונעלה עילוי רב מאד מאד ממדרגת החכמה, ולא שייך כלל לייחס אצלו שום ענין המתייחס לחכמה אפילו בדרך מעלה ועילוי רב, כגון לומר עליו שאי אפשר לשום נברא עליונים ותחתונים להשיג חכמתו או מהותו, כי ענין ההשגה מתייחס ונופל על דבר חכמה ושכל לומר שאפשר להשיגו או אי אפשר להשיגו מפני עומק המושג, אבל הקדוש ברוך הוא שהוא למעלה מן השכל והחכמה לא שייך כלל לומר בו שאי אפשר להשיגו מפני עומק המושג, כי אינו בבחינת השגה כלל, והאומר עליו שאי אפשר להשיגו הוא כאומר על איזו חכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג שכל השומע יצחק לו, לפי שחוש המישוש אינו מתייחס ונופל אלא על עשייה גשמית הנתפסת בידים, וככה ממש נחשבת לגבי הקב"ה מדרגת השכל וההשגה כעשייה גשמית ממש, ואפילו השגת שכלים שבעולמות עליונים ואפילו מדרגת חכמה עילאה המחיה את כולם כדכתיב כולם בחכמה עשית. ומה שהקדוש ברוך הוא נקרא חכם בכתוב וגם חז"ל כינו לו מדרגת ומעלת החכמה, היינו משום שהוא מקור החכמה, שממנו יתברך נמשך ונאצל מהות מדרגת חכמה עילאה שבעולם האצילות, וכן רחום וחסיד על שם שהוא מקור הרחמים והחסדים, וכן שאר המדות שכולן נמשכו ונאצלו ממנו יתברך ודרך וענין ההמשכה והאצילות איך ומה ידוע למשכילים:*
והנה אין לנו עסק בנסתרות, אך הנגלות לנו להאמין אמונה שלימה דאיהו וגרמוהי חד, דהיינו מדותיו של הקדוש ברוך הוא ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו עם מהותו ועצמותו המרומם לבדו רוממות אין קץ מבחינת חכמה ושכל והשגה, ולכן גם יחודו שמתייחד עם מדותיו שהאציל מאתו יתברך גם כן אינו בבחינת השגה להשיג איך מתייחד בהן, ולכן נקראו מדותיו של הקדוש ברוך הוא שהן הספירות בזוהר הקדוש רזא דמהימנותא שהיא האמונה שלמעלה מן השכל: |
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקב"ה נעלה שלא בערך מכל תפיסה והשגה[2]. ניתן להבין כיצד נאצלו הספירות[3], אבל לא איך הן מיוחדות איתו.
אך לעבודת השם אין צורך להבין אפילו כיצד[4] נאצלו הספירות. כל יהודי יכול וצריך להאמין באמונה שלימה שהספירות הן 'חד' עם מהותו ועצמותו.
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק ח' |
פרקי שער היחוד והאמונה | הבא: פרק י' |