מאיר שמחה חן (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מאיר שמחה חן''' (נולד | [[קובץ:מאיר שמחה חן תשפ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חן (תשפ"ב)]] | ||
[[קובץ:ר' מאיר שמחה חן תשפ''א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חן לצד הרב אלירם כהן (תשפ"א)]] | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=גבאי בית הכנסת בית מנחם ועסקן ציבורי הנמנה על מייסדי כפר חב"ד|אחר=גביר וחסיד ידוע מהעיר נעוול מחסידי אדמו"ר הרש"ב|ראו=מאיר שמחה חן}} | |||
הרב '''מאיר שמחה חן''' (נולד ב[[כ' אדר]] [[תרצ"ד]] 1934{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/08_063.jpg בתצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים] מופיע שנולד בשנת 1935 אך בוידאו 'עדכוני חב״ד;דור המשך של הנגרות בכפר חב"ד , הסרטון שלא כדאי לפספס, ר' מאיר שמחה חן , והאחיין פיצ׳ה פרידמן , והתמים משה הלפרין,' ברשת החברתית פייסבוק דקה: 1:06 הוא אומר שנולד בשנת תרצ"ד (שנת תרצ"ד כללה את השנים הלועזיות 1933 ו-1934 אך לא את שנת 1935).}}) הוא [[גבאי]] [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], [[משפיע]] בבית הכנסת לצעירים, וחבר ועדת הביקורת של [[ועד כפר חב"ד|ועד]] האגודה. נמנה על מייסדי [[כפר חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ויטבסק]] שב[[רוסיה]] | נולד ב[[ויטבסק]] שב[[רוסיה]] ל[[משפיע]] הרב [[דובער חן]] ולמרת פייגה. | ||
בעודו ילד נמלט לבדו מגבולות רוסיה בבריחה הידועה שקיבלה לימים את הכינוי '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' כשהוא מצטרף עם דרכון מזוייף כבן משפחה לאחת ממשפחות החסידים שיצאו באותה שעה, בעוד | בעודו ילד נמלט לבדו מגבולות רוסיה בבריחה הידועה שקיבלה לימים את הכינוי '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' כשהוא מצטרף עם דרכון מזוייף כבן משפחה לאחת ממשפחות החסידים שיצאו באותה שעה, בעוד שהוריו נותרו מעבר למסך הברזל. | ||
בשנים [[תש"ח]] - [[תש"ט]] שהה במחנה העצורים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. | בשנים [[תש"ח]] - [[תש"ט]] שהה במחנה העצורים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ יחד עם סביו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]]. | בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ יחד עם סביו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]]. | ||
בשנים תש"ט - [[תשי"א]] למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה| | בשנים תש"ט - [[תשי"א]] למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים תל אביב]]. | ||
נשא את מרת שרה ביילה{{הערה|נפטרה ב[[טבת]] [[תשע"ח]].}}. | |||
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשכ"א]] נסע לרבי. לאחר שזכה בגורל על כרטיס הנסיעה, הוא נכנס לשני [[יחידות|יחידויות]] אל הרבי, אחת עם הגעתו לרבי ואחת לפני נסיעתו חזרה. ביחידות השניה כתב לרבי על תנאי נוחות מועדפים במגורים ב[[ארצות הברית]] ושאל את הרבי אם להישאר בארצות הברית ולא לעלות ארצה, הרבי העיר את תשומת ליבו לכך שהזכיר בשאלתו רק שיקולי נוחות גשמיים ולא כתב כלל על ההיבטים הרוחניים להצעת המעבר, לאחר מכן הורה לו הרבי לשוב למקומו בכפר חב"ד בהתאם להוראת אדמו"ר הריי"צ לסבו ולו לגור בכפר חב"ד. | לקראת [[י"א ניסן]] [[תשכ"א]] נסע לרבי. לאחר שזכה בגורל על כרטיס הנסיעה, הוא נכנס לשני [[יחידות|יחידויות]] אל הרבי, אחת עם הגעתו לרבי ואחת לפני נסיעתו חזרה. ביחידות השניה כתב לרבי על תנאי נוחות מועדפים במגורים ב[[ארצות הברית]] ושאל את הרבי אם להישאר בארצות הברית ולא לעלות ארצה, הרבי העיר את תשומת ליבו לכך שהזכיר בשאלתו רק שיקולי נוחות גשמיים ולא כתב כלל על ההיבטים הרוחניים להצעת המעבר, לאחר מכן הורה לו הרבי לשוב למקומו בכפר חב"ד בהתאם להוראת אדמו"ר הריי"צ לסבו ולו לגור בכפר חב"ד. | ||
בעת ששהה אצל הרבי בשנים בהן נערכו [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ]] השתתף בסעודות בהוראת [[הרבנית נחמה דינה]], הרבנית ביקשה שישתתף בהן בשל העובדה שסביו הרב [[מאיר שמחה חן]] היה בן בית בבית משפחתה ברוסיה ובשל כך ראוי שנינו יסב בסעודות הנערכות בבית אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[shnior.blogspot.com/2016/03/blog-post_58.html סיפור שסיפר לי הדוד שלי, החסיד היקר מאיר שמחה חן שי'] באתר הבלוג של הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)]].}}. | |||
עסק לפרנסתו כמורה לנגרות ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר. | עסק לפרנסתו כמורה לנגרות ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר. | ||
משמש כגבאי בית הכנסת בית מנחם | בעת הריסת בית הכנסת הישן ובניית בית הכנסת בית מנחם כיהן כחבר בוועד הרחבת הבניין{{הערה|ראו את צילום מסמכי וועד ההרחבה בספר '''התמים הראשון''', שניאור זלמן רבינוביץ, תשפ"א, ישראל.}}. | ||
משמש כגבאי בית הכנסת בית מנחם , הוא אחראי על תפעול מניין [[קריאת התורה]] בחדר השני בבית הכנסת, נודע במנהגו לגבות התחייבויות לשינון מאמרי חסידות בע"פ [[עלייה לתורה|מהעולים לתורה]]. | |||
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי אחיינו הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] נקרא לשמש כמשפיע במקום. | עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי אחיינו הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] נקרא לשמש כמשפיע במקום. | ||
משמש כחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה בכפר, במשך שנים רבות הוא נבחר מדי מערכת בחירות על ידי התושבים. | משמש כחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה בכפר, במשך שנים רבות הוא נבחר מדי מערכת בחירות על ידי התושבים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 40: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:משפחת חן]] | [[קטגוריה:משפחת חן]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]] | |||
[[קטגוריה:גבאים]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:19, 8 באוקטובר 2024
הרב מאיר שמחה חן (נולד בכ' אדר תרצ"ד 1934[1]) הוא גבאי בית הכנסת בית מנחם, משפיע בבית הכנסת לצעירים, וחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה. נמנה על מייסדי כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בויטבסק שברוסיה למשפיע הרב דובער חן ולמרת פייגה.
בעודו ילד נמלט לבדו מגבולות רוסיה בבריחה הידועה שקיבלה לימים את הכינוי 'יציאת רוסיה תש"ו' כשהוא מצטרף עם דרכון מזוייף כבן משפחה לאחת ממשפחות החסידים שיצאו באותה שעה, בעוד שהוריו נותרו מעבר למסך הברזל.
בשנים תש"ח - תש"ט שהה במחנה העצורים פוקינג שבגרמניה.
בשנת תש"ט עלה לארץ יחד עם סביו הרב שניאור זלמן קלמנסון בהוראת אדמו"ר הריי"ץ.
בשנים תש"ט - תשי"א למד בישיבות תומכי תמימים לוד ואחי תמימים תל אביב.
נשא את מרת שרה ביילה[2].
לקראת י"א ניסן תשכ"א נסע לרבי. לאחר שזכה בגורל על כרטיס הנסיעה, הוא נכנס לשני יחידויות אל הרבי, אחת עם הגעתו לרבי ואחת לפני נסיעתו חזרה. ביחידות השניה כתב לרבי על תנאי נוחות מועדפים במגורים בארצות הברית ושאל את הרבי אם להישאר בארצות הברית ולא לעלות ארצה, הרבי העיר את תשומת ליבו לכך שהזכיר בשאלתו רק שיקולי נוחות גשמיים ולא כתב כלל על ההיבטים הרוחניים להצעת המעבר, לאחר מכן הורה לו הרבי לשוב למקומו בכפר חב"ד בהתאם להוראת אדמו"ר הריי"צ לסבו ולו לגור בכפר חב"ד.
בעת ששהה אצל הרבי בשנים בהן נערכו סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ השתתף בסעודות בהוראת הרבנית נחמה דינה, הרבנית ביקשה שישתתף בהן בשל העובדה שסביו הרב מאיר שמחה חן היה בן בית בבית משפחתה ברוסיה ובשל כך ראוי שנינו יסב בסעודות הנערכות בבית אדמו"ר הריי"צ[3].
עסק לפרנסתו כמורה לנגרות בבית הספר למלאכה בכפר.
בעת הריסת בית הכנסת הישן ובניית בית הכנסת בית מנחם כיהן כחבר בוועד הרחבת הבניין[4].
משמש כגבאי בית הכנסת בית מנחם , הוא אחראי על תפעול מניין קריאת התורה בחדר השני בבית הכנסת, נודע במנהגו לגבות התחייבויות לשינון מאמרי חסידות בע"פ מהעולים לתורה.
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי אחיינו הרב יוסף יצחק פרידמן נקרא לשמש כמשפיע במקום.
משמש כחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה בכפר, במשך שנים רבות הוא נבחר מדי מערכת בחירות על ידי התושבים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, יהודה.
- בנו, דוד.
- בתו, דבורה.
- בתו, לאה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חיים שאול נוישטט, ראיון לתוכנית עדכוני חב"ד לרגל ג' תמוז תשפ"ד
באתר גוגל דרייב - הם כבר ניצחו בבחירה שלהם ראיון לאתר חב"ד און ליין על הבחירות לועד האגודה תשפ"ד
- "כך הייתה נראית חתונה בכפר": ר' מאיר שמחה חן חוגג 89
הערות שוליים
- ↑ בתצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים מופיע שנולד בשנת 1935 אך בוידאו 'עדכוני חב״ד;דור המשך של הנגרות בכפר חב"ד , הסרטון שלא כדאי לפספס, ר' מאיר שמחה חן , והאחיין פיצ׳ה פרידמן , והתמים משה הלפרין,' ברשת החברתית פייסבוק דקה: 1:06 הוא אומר שנולד בשנת תרצ"ד (שנת תרצ"ד כללה את השנים הלועזיות 1933 ו-1934 אך לא את שנת 1935).
- ↑ נפטרה בטבת תשע"ח.
- ↑ [shnior.blogspot.com/2016/03/blog-post_58.html סיפור שסיפר לי הדוד שלי, החסיד היקר מאיר שמחה חן שי'] באתר הבלוג של הרב שניאור זלמן פרידמן (צפת).
- ↑ ראו את צילום מסמכי וועד ההרחבה בספר התמים הראשון, שניאור זלמן רבינוביץ, תשפ"א, ישראל.
