משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:57, 20 באוגוסט 2024

הרב משה מרדכי הכהן עמרמי - פוגורלסקי (תרכ"ג - ג' אלול תש"א) היה ראש ישיבה ורב בפוצ'פ ומחבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ברמת גן.

תולדות חייםעריכה

נולד בשנת תרכ"ג בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שהיה שו"ב בעיירה.

בהיותו תלמיד ישיבה, בחר בו יהודי עשיר בשם קריצ'בסקי לחתן לבתו, הוא שילם כסף, כדי שבשנים שנותרו עד החתונה יסודר במתכונת 'ימים' קבועה, לאחר שעד אז ישן מדי פעם על ספסל בבית כנסת, הוא שכר לו מורים ורבנים, עד שבגיל שש עשרה נשא את הבת שרה מינה שהייתה אז בת ארבע עשרה. לאחר החתונה קיבל סמיכה לרבנות מהחפץ חיים ומאדמו"ר המהר"ש (או הרש"ב)^[1].

תחילה שימש כשו"ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נתן גנסין, המכונה ר' העשיל נטע. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש.

לאחר פסח תר"ע התמנה כר"מ בנגלה בישיבת תומכי תמימים שצעדרין. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי הייתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות.

הרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר"מ בשצעדרין בזמן חורף תרע"א ונתקבל להיות ר"מ בתומכי תמימים ליובאוויטש. אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף תרע"ב כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ.

ר' משה סייע בפוצ'פ לרב גנסין, ושימש כמשגיח על השוחטים בעיר.

נולדו לו 18 ילדים ועשרה מהם נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת תרע"ג, גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות. בן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל.

באותה תקופה עלו הקומוניסטים לשלטון. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלח, מצרך מבוקש, אבל חסרו מוצרי מזון אחרים. אשתו יצאה למוסקבה עם שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזון, ומזה התפרנסה המשפחה. בנסיעה אחת נדבקה בטיפוס הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, בגיל חמישים ואחת בלבד.

בסתיו תרע"ז נפטר הרב גנסין. מכיוון שלא הסכים לכהן כרב במקומו ללא בקשה מהקהילה, הכריז בני הקהילה על בחירתו כרב.

לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה שעל רב המקום להיות נשוי, עקב היותו כהן, התחתן עם רווקה מבוגרת בשם שפרה רחל, שלא נישאה עד אז עקב רצונה להתחתן רק עם רב.

בתחילת שנות התר"צ נאסר על לימוד תורה, הוא נכלא יחד עם רוצח אלים, שלא הזיק לו, ואף חל בו שינוי פנימי. ניסו גם להאכילו בטריפות במרמה, אך הוא גילה זאת וניצל^[2].

בארץ ישראלעריכה

במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו.

בשנת תרצ"ז קיבל רשות לעזוב את רוסיה והפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ברמת גן. הוא נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן.

ברמת גן פגש בחברו הטוב הרב משה אקסלרוד, וכן בתלמידו הרב ישראל לייב ליפשיץ, שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש.

במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן.

גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה. נסיון למנותו לראש ישיבת אחי תמימים תל אביב לא יצא לפועל^[3]

הרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה.

בני משפחתו מחזיקים בידיהם כתבים שונים ובהם רישומים מתמטיים שלו, אותם כתב בסוף ימיו.

ביום ג' באלול תש"א נפטר.

משפחתועריכה

בנו, דב עמרמי.
בנו, הירשל (צבי).
בתו, רבקה.
בתו, חיה בסקין.
בתו, מרים.
בתו, ציפורה
בנו, נח עמרמי.

בנו אברהם טבע בנהר, ועוד עשרה ילדים נפטרו בילדותם.

ספריועריכה

נתיבים במי הים - ג' חלקים - למעלה מחמישים חקירות עמוקות בדיני מקוואות, על פי סדר מסכת מקוואות. בהדפסת הספק התעסקה אלמרנו לאחר פטירתו. לספר הסכמות של גדולי ארץ ישראל.
מזמרת הארץ - ב' חלקים - על מצוות התלויות בארץ. הכרך הראשון יצא עוד בחייו. לאחר פטירתו, עסקה אלמנתו בהדפסת החלק השני של הספר שהופיע בשנת תשי"ג. בספר מכתב של אדמו"ר הריי"צ שנכתב ביום ב' בכסלו תש"י אל הרבנית שפרה רחל: "במענה על כתבה השי"ת ישלח לה רפואה ויחזקה וימלא משאלות לבבה להדפיס עוד מחיבורי בעלה הרה"ג".
דרכים למשה - תשובות ועניינים שונים בהם הרב משה מברר בעיון הדק היטב בדברי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק. החידוש העיקרי בספר הוא הוא חלק האגדה והדרוש בהם הוא מתגלה המחבר גם כבעל רעיון ומחשבה עמוקה. הדברים מתובלים ברעיונות מתוך ספרי חסידות חב"ד. הספר יצא על ידי בניו בשנת תש"כ.

כמו כן הניח אחריו כתבי יד רבים היכולים למלא עוד ספרים רבים. רק מעט מזעיר נדפס בקובץ 'יגדיל תורה' ובספר 'הר המלך' על הרמב"ם.

בספר סופרים וספרים כתב הרב שלמה יוסף זווין דברי הערכה על ספריו.

לקריאה נוספתעריכה

תולדות חייו של הרב עמרמי, מאת שניאור זלמן ברגר בשבועון בית משיח גיליון 380.

הערות שוליים

↑ על פי ספר זיכרון שכתבה כלתו חיה דבורה עמרמי
↑ על פי נכדו אמציה עמרמי
↑ מפי הרב מרדכי שמואל אשכנזי

[1] על פי ספר זיכרון שכתבה כלתו חיה דבורה עמרמי

[2] על פי נכדו אמציה עמרמי

[3] מפי הרב מרדכי שמואל אשכנזי

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:משה מרדכי עמרמי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה מרדכי עמרמי]]
-הרב '''משה מרדכי הכהן עמרמי''' - פארלסקי נולד בשנת [[תרכ"ג]] בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו"ב. נפטר בג' [[אלול]] [[תש"א]], שימש כראש ישיבה בפוצ'פ וחיבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ב[[רמת גן]].
+הרב '''משה מרדכי הכהן עמרמי''' - פוגורלסקי ([[תרכ"ג]] - [[ג' אלול]] [[תש"א]]) היה ראש ישיבה ורב ב[[ישיבת חב"ד פוצ'פ|פוצ'פ]] ומחבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ב[[רמת גן]].
-==ימי ילדותו==
+==תולדות חיים==
-על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.
+נולד בשנת [[תרכ"ג]] ב[[עיירה]] פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שהיה [[שו"ב]] בעיירה.
-"חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת. כשהיתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מועמד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו"אוכל ימים". לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת.
-"קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן.
+בהיותו תלמיד ישיבה, בחר בו יהודי עשיר בשם קריצ'בסקי לחתן לבתו, הוא שילם כסף, כדי שבשנים שנותרו עד החתונה יסודר במתכונת 'ימים' קבועה, לאחר שעד אז ישן מדי פעם על ספסל בבית כנסת, הוא שכר לו מורים ורבנים, עד שבגיל שש עשרה נשא את הבת שרה מינה שהייתה אז בת ארבע עשרה. לאחר החתונה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[החפץ חיים]] ומאדמו"ר [[המהר"ש]] (או הרש"ב){{הערה|על פי ספר זיכרון שכתבה כלתו חיה דבורה עמרמי}}.
-"כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ"החפץ חיים" וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר ב[[אדמו"ר המהר"ש]] (או [[אדמו"ר הרש"ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו ב[[תרל"ט]] ואדמו"ר המהר"ש הסתלק ב[[תרמ"ג]]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ".
+תחילה שימש כ[[שו"ב]] בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי [[יהושע נתן גנסין]], המכונה ר' העשיל נטע. בהיותו [[שוחט]] מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
-תחילה שימש כשו"ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נטע גנסין, המכונה ר' העשיל נטע, שהיה מחשובי חסדי חב"ד ומגאוני התורה המפורסמים בדורו. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
+לאחר [[פסח]] [[תר"ע]] התמנה כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי הייתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות.
-== ר"מ בישיבת "תומכי תמימים" ==
+הרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר"מ בשצעדרין בזמן חורף [[תרע"א]] ונתקבל להיות ר"מ ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף [[תרע"ב]] כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ.
-לאחר [[פסח]] [[תר"ע]] התמנה ר' משה כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. תלמידיו הכירו בו עד מהרה כגאון אדיר הבקי בכל מקצועות התורה, עמקן ומחדש נפלא, אך עם זאת התנהג בהצנע לכת ובלי בליטות – הנהגה של [[חסיד]] [[פנימי]]. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי היתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות.
-תלמידיו של הרב פרלסקי סיפרו עד לסוף ימיהם בהערכה רבה על הר"מ שלהם, שהותיר בהם רושם עז למרות שלמדו אצלו תקופה כה קצרה.
+ר' משה סייע בפוצ'פ לרב גנסין, ושימש כמשגיח על השוחטים בעיר.
-הרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר"מ בשצעדרין בזמן [[חורף]] [[תרע"א]] ונתקבל להיות ר"מ ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] מתייחס לכך באחד ממכתביו בשנת [[תרפ"ד]]: הרב ר' משה מרדכי שי' הרב דפאצעפ (שהיה תחילה שו"ב שם. ומפורסם ללמדן גדול, ומומחה להעמיד תלמידים בעלי ידיעה גדולה בלימוד...)" אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף [[תרע"ב]] כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ.
+נולדו לו 18 ילדים ועשרה מהם נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת [[תרע"ג]], גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות. בן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל.
-== פעילותו בפוצ'פ ==
+באותה תקופה עלו הקומוניסטים לשלטון. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלח, מצרך מבוקש, אבל חסרו מוצרי [[מזון]] אחרים. אשתו יצאה ל[[מוסקבה]] עם שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזון, ומזה התפרנסה המשפחה. בנסיעה אחת נדבקה ב[[טיפוס]] הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, בגיל חמישים ואחת בלבד.
-בפוצ'פ שימש ברבנות באותה תקופה רבי הרשל נטע גנסין, שרבים מתלמידיו למדו בליובאוויטש. הרב הבחין ברבי משה מרדכי כי הינו כלי יקר, ולא הסכים שיקחו אותו לעיירות אחרות לשמש בהן כרב. הוא טען באוזניו כי הוא הולך ומזקין וכי הוא רוצה שימלא את מקומו אחריו. כך אכן היה. הרב גנסין כיהן כרב עוד שנים רבות, שכן האריך ימים, ומשה מרדכי סייע בעדו בעבודת הרבנות, אך לא שימש ברבנות בפועל. את פרנסתו מצא מהשגחה על שוחטי העיר ובכל שאלה שהתעוררה היה הפוסק המכריע. בניו זוכרים כי תמיד השתדל למצוא את הדרך לפסיקה מקילה.
-ביתו של הרב משה מרדכי היה גם בית ועד לחכמים – בית מכניס אורחים בסבר פנים יפות, כפי שמספר על כך הבן צבי: "הנה לביתנו היו סרים להתאכסן כל מיני שד"רים, מגידים ורבנים רבים. ולמה דווקא אלינו? לבית אבא? ראשית, מפני שהיה לנו אולם גדול בו עמדו כמה ספות עם פרגודים להלנת אורחים. שנית, כל כלי הקודש היו בטוחים בביתנו בכשרות למהדרין מן המהדרין, מה שאין כן בבית מלון סתם. והשלישית, שאצלנו הכל ניתן בחינם אין כסף. נוסף על כך היה אבא מעניק מתת יד לנצרך, נוסף על האש"ל".
+בסתיו [[תרע"ז]] נפטר הרב גנסין. מכיוון שלא הסכים לכהן כרב במקומו ללא בקשה מהקהילה, הכריז בני הקהילה על בחירתו כרב.
-== ייסוריו ==
+לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה שעל רב המקום להיות נשוי, עקב היותו כהן, התחתן עם רווקה מבוגרת בשם שפרה רחל, שלא נישאה עד אז עקב רצונה להתחתן רק עם רב.
-צרות גדולות ידע הרב משה מרדכי בחייו. 18 ילדים נולדו לו ועשרה מהם ל"ע נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. הרב ורעייתו קיבלו זאת כגזירה שאין להרהר אחריה. רק כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת [[תרע"ג]], גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא שרה-מינה הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם אפוא לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות.
-אם לא די בעשרה ילדים שנפטרו, הרי שבן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל. כך משמונה עשרה ילדים שנולדו, נותרו בחיים רק שבעה.
-באותה תקופה תפסו הקומוניסטים את  השלטון, והחלו לחולל מהפך בחיי הכלכלה של אזרחי רוסיה. בתוך תקופה קצרה סבלו אזורים נרחבים מרעב כבד. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלח, מצרך מבוקש, אבל חסרו מוצרי מזון אחרים. יצאה אפוא שרה מינה ל[[מוסקבה]] הרחוקה כשבאמתחתה שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזון, ומזה התפרנסה המשפחה.
+בתחילת שנות התר"צ נאסר על לימוד תורה, הוא נכלא יחד עם רוצח אלים, שלא הזיק לו, ואף חל בו שינוי פנימי. ניסו גם להאכילו בטריפות במרמה, אך הוא גילה זאת וניצל{{הערה|על פי נכדו אמציה עמרמי}}.
-בנסיעה אחת נדבקה בטיפוס הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, והיא בת חמישית ואחת שנים בלבד.
+=== בארץ ישראל ===
+במשך שנים רבות לצאת את [[רוסיה]] ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו.
-הרב נשאר אפוא אלמן, כאשר כמה מהילדים עדיין קטנים ורכים בשנים. הגדולים שבהם היו מוכרחים לעזוב את הבית, כיון שהמשטר הקומוניסטי חייב את הילדים ללמוד בבתי ספר גויים. רבי משה מרדכי, כמו שאר חסידי חב"ד, מסר את נפשו על כך, ובהוראת רבותינו נשיאנו לא נתן לילדיו ללמוד בבתי ספר הקומוניסטים אלא בחיידר, ועל כן שלחם מהבית.
+בשנת [[תרצ"ז]] קיבל רשות לעזוב את [[רוסיה]] והפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ב[[רמת גן]]. הוא נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן.
-המשפחה התפזרה אפוא. ב[[ארץ ישראל]] כבר התגוררו בניו דוב, הירשל (צבי) ורבקה. ב[[ארצות הברית]] התגוררה הבת מרת חיה בסקין ואילו הבת הצעירה יותר, מרים, נסעה לאודסה ושם נישאה, בבית נשארו אפוא רק הילדים הקטנים – ציפורה ונח.
+ברמת גן פגש בחברו הטוב הרב [[משה אקסלרוד]], וכן בתלמידו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]], שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש.
-== רבה של פוצ'פ ==
-ב[[סתיו]] [[תרע"ז]] נפטר הרב גנסין. אך טבעי היה שרבי משה מרדכי ייכנס למקומו, אולם הוא סירב לשאת בתפקיד לפני שהקהילה תתכנס ותחליט מעצמה האם לבחור בו כרב – כיון שלא רצה לקבל את המשרה מכוח הצוואה של הרב גנסין. הקהילה, כצפוי, בחרה בו לרבה החדש של פוצ'פ.
-לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה כי לא יאה לרב להתגורר לבדו ללא אישה. אולם רבי משה מרדכי היה [[כהן]], ולא יכול היה להתחתן עם גרושה. מאידך, איזו רווקה תסכים להינשא כשהוא בשנות החמישים לחייו?! בני הקהילה פתחו אפוא בחיפושים נרחבים אחר אישה מתאימה, עד שנמצאה אישה מבוגרת ושמה שפרה רחל. היא היתה נערה שכל חייה חפצה להינשא לרב – והנה זכתה והיתה לרבנית.
-עם עלותו על כס הרבנות נעשה עד מהרה לאחד מגדולי המשיבים,  וכל דבר קשה ומסובך שאלו אותו והוא השיב בפשטות ובבהירות. בנו הפרופסור נח עמרמי מספר, כי לאביו היתה התכתבות ענפה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בענייני הלכה. הרב שהתחבב על כל תושבי העיר, שימש כתובת לכל בעיה, וכל בני פוצ'פ ראו בו לא רק רב, כי אם גם אב ופטרון. הוא היה דואג למחסורים של עניי העיר ופעל רבות לטובתם של כל הנדכאים ושבורי הלב.
-== מאסרו ==
-בשנים ההן אסר השלטון הקומוניסטי על לימוד התורה, אולם רבי משה מרדכי דבק בדרכי אבותינו נשיאנו ולימד תורה ב[[מסירות נפש]] ילדים ונערים, בהם גם ילדיו, ובגין כך נאסר. מאסרו נמשך כשנה תמימה. מספר נכדו מר אמציה עמרמי: מאסרו היה בתחילת שנות השלושים, והוא הועבר למאסר בעיירה הומיל, שם נכלא בחדר אחד עם רוצח אלים, בכוונה תחילה כדי שהרוצח יזיק לו. אולם לאחר זמן, הבחינו הסוהרים כי הרוצח לא רק שלא נגע בו לרעה, אלא אף נרגע מתאוות ההיזק שהיתה לו. הוא דאג לרב וכיבדו בגלל חכמתו הרבה. סוהריו ניסו להאכילו טריפות במרמה, אולם הוא גילה זאת וכך ניצל מלהיכשל במאכלות אסורות.
-== עליתו לארץ ישראל ==
-הרב פוגורלסקי ניסה במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו.
-בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת [[תרצ"ז]] קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ב[[רמת גן]]. הוא אכן נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן.
-ברמת גן פגש בחברו הטוב משכבר הימים הגאון הרב [[משה אקסלרוד]], וכן את תלמידו הרב לייב ליפשיץ, שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש.
 במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן.
-גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה לכל שואל. פנו אליו בשאלות מערים קרובות ורחוקות. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], מרא דאתרא ד[[כפר חב"ד]], מספר כי בשלב מסוים רצו למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], אולם בגלל גילו המבוגר הדבר לא יצא לפועל.
+גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה. נסיון למנותו לראש ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] לא יצא לפועל{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}}
 הרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה.
@@ שורה 61: / שורה 40: @@
 בני משפחתו מחזיקים בידיהם כתבים שונים ובהם רישומים מתמטיים שלו, אותם כתב בסוף ימיו.
-== פטירתו ==
+ביום [[ג' באלול]] [[תש"א]] נפטר.
-ביום ג' באלול תש"א נפטר הרב משה מרדכי עמרמי – פוגורלסקי בעיר [[רמת גן]]. פטירתו השרתה אבל כבד בקרב ידידיו ומכיריו ובפרט בקרב קהילת [[חב"ד]] ב[[רמת גן]].
+== משפחתו ==
+*בנו, דב עמרמי.
+*בנו, הירשל (צבי).
+*בתו, רבקה.
+*בתו, חיה בסקין.
+*בתו, מרים.
+*בתו, ציפורה
+*בנו, נח עמרמי.
+בנו אברהם טבע בנהר, ועוד עשרה ילדים נפטרו בילדותם.
 == ספריו ==
-*'''נתיבים במי הים''' – ג' חלקים - למעלה מחמישים חקירות עמוקות בדיני מקוואות, על פי סדר מסכת מקוואות. בהדפסת הספק התעסקה אלמרנו לאחר פטירתו. לספר הסכמות של גדולי ארץ ישראל.
+*'''נתיבים במי הים''' - ג' חלקים - למעלה מחמישים חקירות עמוקות בדיני מקוואות, על פי סדר מסכת מקוואות. בהדפסת הספק התעסקה אלמרנו לאחר פטירתו. לספר הסכמות של גדולי ארץ ישראל.
-*'''מזמרת הארץ''' – ב' חלקים - על מצוות התלויות בארץ. הכרך הראשון יצא עוד בחייו. לאחר פטירתו, עסקה אלמנתו בהדפסת החלק השני של הספר שהופיע בשנת [[תשי"ג]]. בספר מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנכתב ביום ב' ב[[כסלו]] [[תש"י]] אל הרבנית שפרה רחל ע"ה: "במענה על כתבה השי"ת ישלח לה רפואה ויחזקה וימלא משאלות לבבה להדפיס עוד מחיבורי בעלה הרה"ג ז"ל".
+*'''מזמרת הארץ''' - ב' חלקים - על מצוות התלויות בארץ. הכרך הראשון יצא עוד בחייו. לאחר פטירתו, עסקה אלמנתו בהדפסת החלק השני של הספר שהופיע בשנת [[תשי"ג]]. בספר מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנכתב ביום ב' ב[[כסלו]] [[תש"י]] אל הרבנית שפרה רחל: "במענה על כתבה השי"ת ישלח לה רפואה ויחזקה וימלא משאלות לבבה להדפיס עוד מחיבורי בעלה הרה"ג".
-*'''דרכים למשה''' - תשובות ועניינים שונים בהם הרב משה מברר בעיון הדק היטב בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. החידוש העיקרי בספר הוא הוא חלק האגדה והדרוש בהם הוא מתגלה המחבר גם כבעל רעיון ומחשבה עמוקה. הדברים מתובלים ברעיונות מתוך ספרי חסידות חב"ד. הספר יצא על ידי בניו בשנת [[תש"כ]].
+*'''דרכים למשה''' - תשובות ועניינים שונים בהם הרב משה מברר בעיון הדק היטב בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. החידוש העיקרי בספר הוא הוא חלק האגדה והדרוש בהם הוא מתגלה המחבר גם כבעל רעיון ו[[מחשבה]] עמוקה. הדברים מתובלים ברעיונות מתוך ספרי [[חסידות חב"ד]]. הספר יצא על ידי בניו בשנת [[תש"כ]].
 כמו כן הניח אחריו כתבי יד רבים היכולים למלא עוד ספרים רבים. רק מעט מזעיר נדפס בקובץ '[[יגדיל תורה]]' ובספר '[[הר המלך]]' על הרמב"ם.
@@ שורה 73: / שורה 61: @@
 בספר [[סופרים וספרים]] כתב הרב [[שלמה יוסף זווין]] דברי הערכה על ספריו.
-==מקור לערך==
+==לקריאה נוספת==
-המקור לערך זה: מאמר נרחב לתולדות חייו של הרב עמרמי, מאת [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 380.
+*תולדות חייו של הרב עמרמי, מאת [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 380.
-[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ע]]
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ע]]
+{{מיון רגיל: עמרמי, משה מרדכי}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]]
+[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]
+[[קטגוריה:אישים בשצעדרין]]