מרדכי יפה – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית קישורים לדפי פירושונים
מ תיקון מונחון
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד עריכה חזותית
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|הלבוש|הלבוש החב"די}}
{{דמות
{{דמות
|שם=מרדכי יפה
|שם=מרדכי יפה
שורה 32: שורה 33:
הלבוש חלק על רבו [[הרמ"א]] שסבר שאסור ללמוד [[חכמות חיצוניות]] משום [[ביטול תורה]], וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו.
הלבוש חלק על רבו [[הרמ"א]] שסבר שאסור ללמוד [[חכמות חיצוניות]] משום [[ביטול תורה]], וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו.


הלבוש היה גם מקובל גדל, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}}.
הלבוש היה גם מקובל גדול, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 42: שורה 43:
*חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.
*חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.


מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', והרב [[אברהם יצחק קוק]] ומשפחות [[וילהלם]] ו[[קניג]] החב"דיות.  
מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', {{מונחון|ר' [[מנחם מענדל מ"מ יפה]]|שם משפחתו שנהגה "מָמִיופה" הוא ראשי תיבות :ממשפחת מרדכי יפה, שהוא בעל הלבושים}}, והרב [[אברהם יצחק קוק]] ומשפחות [[וילהלם]], [[גופין (פירושונים)|גופין]] ו[[קניג]] החב"דיות.


==ספריו==
==ספריו==
שורה 65: שורה 66:
==אצל רבותינו נשיאנו==
==אצל רבותינו נשיאנו==


הלבוש מוזכר רבות ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ובקונטרס אחרון שלו, וכן ב[[שו"ת צמח צדק]] שאף דן בדבריו פעמים רבות{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.}}.
הלבוש מוזכר רבות ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ובקונטרס אחרון שלו, וכן ב[[שו"ת צמח צדק]] שאף דן בדבריו פעמים רבות{{הערה|ראו לדוגמה שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.}}.


ב[[ספר הזכרונות]] מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}} שאביו של רבי [[יואל בעל שם]] מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל.
ב[[ספר הזכרונות]] מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}} שאביו של רבי [[יואל בעל שם]] מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל.


הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות ב[[תורת החסידות]], ההבדל בין [[חג הפורים]] ל[[חג החנוכה]], שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של [[בני ישראל]], ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף{{הערה|לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראה לדוגמא [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ח]] עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים [[תשי"א]] הערה 79, ועוד.}}.
הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות ב[[תורת החסידות]], ההבדל בין [[חג הפורים]] ל[[חג החנוכה]], שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של [[בני ישראל]], ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף{{הערה|לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראו לדוגמה [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ח]] עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים [[תשי"א]] הערה 79, ועוד.}}.


כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום{{הערה|אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה ל[[תהלים אוהל יוסף יצחק]] (עמ' 3).}}.
כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום{{הערה|אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה ל[[תהלים אהל יוסף יצחק]] (עמ' 3).}}.


{{אחרונים}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]