יוסף חיים זוננפלד – הבדלי גרסאות

==תולדות חיים==

הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר"פ]], בגלל התנגדות חלק גדול מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'תר"פ ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי נכבדים מהמוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] תר"פ מכתב לרב קוק שבו הם מבקשים ממנו "להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים", בין החותמים היה גם נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן.

[[אדמו"ר הריי"צ]] היה עמו בקשרי מכתבים בנוגע לפעילות למען יהודי [[רוסיה]].

לקראת [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ח]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]] הראשון של יציאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ממאסר, פרסם אגרת ברכה לאדמו"ר הריי"צ בביטאון של '[[אגודת ישראל]]'{{הערה|האגרת פורסמה בגיליון [[י"א תמוז]] ה'[[תרפ"ח]]}}. על אגרת זו השיב לו הרבי בברכות מאליפות, כפי שרואים בפתיחת המכתב: {{ציטוטון|הרה"ג המפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, בעל מדות תרומיות הנודע בשם תהלה בתוככי העוסקים בחיזוק הדת והאמונה, מרביץ תורה, עה"י פטה"ח כו' וכו'}}. בהמשך המכתב מודה לו הרבי על הברכות, ולאחר מכן מבקש את עזרתו ותמיכתו למען יהודי [[ברית המועצות]], ומפנה אותו להתעניינות מיוחדת אצל העסקנים {{ציטוטון|במדינות הידועים לכת"ר}}{{הערה|לכאורה הכוונה ל[[צ'כסולובקיה]] ו[[הונגריה]].}}, מי מהם יוכל לעזור. בספר "האיש על העדה", המשרטט את דמותו של רבי יוסף חיים, מובא שאחרי תחלופת מכתבים זו עמד בקשר מתמיד עם [[הרבי הריי"צ]] בקשר לפעולות שונות בחיזוק היהדות.

==צאצאיו==

על צאצאיו של הרב זוננפלד נמנים מספר [[חסידי חב"ד]], ביניהם:

*הרב יוסף חיים זוננפלד - [[ירושלים]].

*הרב יעקב זוננפלד - שליח הרבי בשכונת רמות ירושלים.

*מרת מרים - רעיית ר' [[אברהם זיגמן]], ירושלים.

*מרת רבקה - רעיית ר' [[ראובן דונין]].

[[קטגוריה:אישים בירושלים]]

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]]