חסידות ויז'ניץ – הבדלי גרסאות
פרטים מתבקשים, הזזת תו למקומו הנכון |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|איור המיוחס ל'צמח צדיק' מויז'ניץ]] | [[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|איור המיוחס ל'צמח צדיק' מויז'ניץ]] | ||
''' | '''חסידות ויז'ניץ''' (בכתיב יידי: '''וויזשניץ, וויזניטץ''' או '''וויזניצא''') היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום ב[[אוקראינה]]), וראשיה הם ה[[אדמו"ר]]ים ממשפחת הגר. | ||
==תולדות החסידות== | ==תולדות החסידות== | ||
[[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ (במרכז)]] | [[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ (במרכז)]] | ||
האדמו"ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי [[מנחם מנדל מקוסוב]], כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד ה[[בעש"ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" בכל עת ובכל זמן}}. ה"אהבת שלום" היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ"ו]] כיהן כאדמו"ר רבי חיים מקוסוב ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת [[תרי"ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת [[תרמ"ה]]. | האדמו"ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי [[מנחם מנדל מקוסוב]], כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד ה[[בעש"ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" בכל עת ובכל זמן}}. ה"אהבת שלום" היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]], ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ"ו]] כיהן כאדמו"ר רבי חיים מקוסוב ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת [[תרי"ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת [[תרמ"ה]]. | ||
אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל '''האמרי ברוך''' . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ ([[תרנ"ג]]) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ"ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35598 ה'אהבת ישראל']}} מויז'ניץ, על שם ספרו. | אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל '''האמרי ברוך''' . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ ([[תרנ"ג]]) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ"ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35598 ה'אהבת ישראל']}} מויז'ניץ, על שם ספרו. | ||
| שורה 32: | שורה 31: | ||
==חסידות ויז'ניץ כיום== | ==חסידות ויז'ניץ כיום== | ||
לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע"ב]]), הוכתרו שני בניו לאדמו"רים, הרב [[ישראל הגר]] כאדמו"ר של החצר המרכזית. ואחיו הצעיר הרב [[מנחם מענדל הגר]] כאדמו"ר בחצר שהקים המכונה 'ויז'ניץ מרכז'. | |||
לאחר פטירתו של רבי מרדכי הגר בכ"ט אדר תשע"ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים בארצות הברית וישראל. | |||
לאחר פטירתו של רבי מרדכי בכ"ט אדר תשע"ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים בארצות הברית וישראל. | |||
[[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי [[יעקב הגר]] והוא האדמו"ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו"ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו"ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'. | [[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי [[יעקב הגר]] והוא האדמו"ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו"ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו"ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'. | ||
ב[[סיון]] [[תשפ"ד]] קיבל הרב קורנרייך את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] מידי הרב [[אליהו עזגאווי]]{{הערה|בתוך: אבריימקה אייזנשטיין, [https://chabad.info/shishi-info-magazine/1095538/ סטטוס אינפו: כל מה שפספסתם בשבוע חג השבועות בחב"ד] {{אינפו}}}}. | |||
== דרך החסידות == | == דרך החסידות == | ||
מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]]. | מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]]. | ||
כשהזכירו לפני הרבי את דרכה של ויז'ניץ בעבודת ה' מתוך שמחה, התבטא הרבי שהעובדה שוויז'ניץ נמצאת בבני ברק, היא דבר המתבקש, מכיוון שהיא מחדירה וממשיכה את עניין השמחה במקום עם כאלו שהנהגתם בקו של עצבות, בנוסף הזכיר הרבי את דרך [[אהבת ישראל]] שחסידות ויז'ניץ שמה עליה דגש רב{{הערה|תורת מנחם – מנחם ציון כרך ב' עמ' 352, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=ויז'ניץ תורת מנחם תשי"ד] {{קישור שבור}}}}. | |||
[[קובץ:משה יהושע הגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]] | [[קובץ:משה יהושע הגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]] | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
[[קטגוריה:חסידות ויז'ניץ|*]] | |||