מספר קידמי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
!אות!! ערך | !אות!! ערך | ||
|- | |- | ||
|[[א]]||[[ | |[[א]]||[[1 (מספר)|1]] | ||
|- | |- | ||
|[[ב]]||[[שלוש|3]] | |[[ב]]||[[שלוש|3]] | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
מכיון שבגמטריא זו נוסף על ערך כל אות ערך כל האותיות שקדמו לה, היא נקראת 'מספר קידמי'. המשמעות העמוקה בזה היא, שבלשון הקודש לא עומדת כל אות בפני עצמה אלא כוללת את כל האותיות שלפניה, ויתר על כן - סדר האותיות אינו אקראי אלא מכוון ביותר. | מכיון שבגמטריא זו נוסף על ערך כל אות ערך כל האותיות שקדמו לה, היא נקראת 'מספר קידמי'. המשמעות העמוקה בזה היא, שבלשון הקודש לא עומדת כל אות בפני עצמה אלא כוללת את כל האותיות שלפניה, ויתר על כן - סדר האותיות אינו אקראי אלא מכוון ביותר. | ||
מבחינה מסויימת מקביל חישוב זה למושג המתמטי 'מספר משולשי'{{הערה|בתורת המספרים מספר טבעי כלשהו (היינו, מספר חיובי שלם) יקרא "מספר טבעי '''משולשי'''" אם אפשר לסדר מספר כזה | מבחינה מסויימת מקביל חישוב זה למושג המתמטי 'מספר משולשי'{{הערה|בתורת המספרים מספר טבעי כלשהו (היינו, מספר חיובי שלם) יקרא "מספר טבעי '''משולשי'''" אם אפשר לסדר מספר כזה של עצמים (כדורים, או כל דבר אחר) בצורת משולש שווה צלעות.}} (היות וכל מספר הוא קומה נוספת על כל המספרים שלפניו), אך למעשה יש ביניהם שוני גדול. מספר משולשי רגיל ניתן לחשב באמצעות נוסחה פשוטה{{הערה|שמחלקת את סכום כל המספרים לזוגות בעלות ערך שווה. לוגמא: לחשב את סכום את כל המספרים מ-1 עד 100, ניתן לסדר את המספרים בזוגות: 1+100, 2+99, 3+98... וכן הלאה, כך שישנם 50 זוגות שהערך של כולם זהה, והתוצאה היא 5050.}}, אבל מכיון שבלשון הקודש ערך האותיות כ' ואילך 'קופץ'{{הערה|היינו, בשונה ממספרים ששם כל מספר תמיד גדול רק באחד מזה שקדמו, הנה בלשון הקודש אותיות א-ט הן יחידות, אותיות כ-צ הן עשרות, ואותיות ק-ת הן מאות.}} לא ניתן להשתמש בנוסחא זו כדי לחשב מספר קדמי. | ||
להבהרת והמחשת העניין נראה (לדוגמא) את 'משולש' האות דל"ת: | להבהרת והמחשת העניין נראה (לדוגמא) את 'משולש' האות דל"ת: | ||