יצחק אלחנן ספקטור: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:45, 7 בדצמבר 2024

הרב יצחק אלחנן ספקטור קובנר
רב העיר קובנא ממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה
רבי יצחק אלחנן קובנר
לידה	תקע"ז
	ראס רוסיה כיום בלארוס
פטירה	כ"א באדר תרנ"ו
	ליטא רוסיה
מקום פעילות	אירופה
השתייכות	ליטאים
רבותיו	הרב בנימין דיסקין
תלמידיו	הרב יעקב ליפשיץ
חיבוריו	"מעין יצחק" "עץ פרי" "נחל יצחק" "באר יצחק"

הרב יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז - כ"א אדר תרנ"ו), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. מתואר בפי אדמו"ר הריי"צ כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל"^[1].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה ראש שבמחוז גרודנו ברוסיה (כיום בלרוס), לרב ישראל איסר^[2] וזוגתו מרת רחל. כבר בילדותו ניכרו בו חושיו המיוחדים.

ובערך בזמן הבר מצוה שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק^[3], לאחר חתונתו למד אצל רב העיר וולקוביסק, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.

בשנת תקצ"ז, התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת תקצ"ט עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת תר"ו עבר לנישוויז ובשנת תרי"א לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי רוסיה.

בשנת תרכ"ד מונה לרב העיר קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה.

רבי יצחק אלחנן נפטר בקובנה בכ"א אדר תרנ"ו.

קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תר"נ, כאשר החל אדמו"ר הרש"ב בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק^[4].

הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, והרבי אף מצטט את פסקיו פעמים מספר^[5].

מבני משפחתו היו חסידי חב"ד - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור.

מזכירו ויד ימינו היה רבי יעקב ליפשיץ, אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.

רבי יצחק אלחנן נתן סמיכה לרבנות לרבים מחסידי חב"ד, ביניהם היה רבי ברוך שניאור שניאורסון, סבו של הרבי, רב העיירה פודוברנקה.

בעת שהוכנסה לרבי להגהה (לצורך הדפסה בעיתון אלגמיינער זשורנאל) רשימת שיחתו הקדושה עם הרב צבי כהנא בחלוקת הדולרים בסיוון תש"נ הוסיף בכתב יד קדשו את שמו של הרב ספקטור לרשימת גדולי ישראל שעמדו בקשר הדוק עם חב"ד ורבותינו נשיאנו.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שו"ת באר יצחק.
שו"ת נחל יצחק.
שו"ת עין יצחק.
עץ פרי - מאמר לחיזוק לומדי תורה.
מעין יצחק.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יעקב ליפשיץ, תולדות יצחק.
הרב יעקב ליפשיץ, גאון יצחק.
ר' יעקב קוסובסקי שחור, אגרות ר' יצחק אלחנן הגותו, משנתו ומכתביו.
ר' אליעזר שטרן, לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור בראש הספר תשובות רבינו יצחק אלחנן, ירושלים תש"ע.
מליצי יושר - בשם אומרו (עמ' 306 ואילך) ר' אב' אל' סופר, ‏מליצי יושר, ירושלים תשס"ג, באתר אוצר החכמה, ירושלים מנחם אב תשס"ג.
מעין יצחק המנוקד (בהקדמת הספר) ר' עמ' סופר, ‏מעין יצחק, ירושלים תשנ"ט, באתר אוצר החכמה, ירושלים אדר ב' תש"ס.
עץ פרי המנוקד בהקדמה, ירושלים תשנ"ט, מהנ"ל.
ר' מנחם מנדל פלאטו, רבי יצחק אלחנן ספקטור, תשע"ב.

הערות שוליים

↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' רב.
↑ שהי' רב ומו"ץ בעיר
↑ המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.
↑ קונטרס חנוך לנער.
↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א', עמ' 389.

[1] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' רב.

[2] שהי' רב ומו"ץ בעיר

[3] המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.

[4] קונטרס חנוך לנער.

[5] התוועדויות תשמ"ג חלק א', עמ' 389.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' היה מגאוני דורו, ומתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל".<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F עמ' רב].</REF>
-בשנת [[תר"ן]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הדזמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד להרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F חנוך לנער]</REF>
+{{דמות
+|שם=הרב יצחק אלחנן ספקטור קובנר
+|תמונה=ספקטור.jpg
+|כינוי= רבי יצחק אלחנן קובנר
+|תיאור=רב העיר קובנא ממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה
+|תאריך לידה= תקע"ז
+|מקום לידה=[[ראס]] רוסיה כיום בלארוס
+|תאריך פטירה=[[כ"א באדר]] תרנ"ו
+|מקום פטירה=ליטא רוסיה
+|מקום פעילות=אירופה
+|תפקידים נוספים=
+|רבותיו= הרב בנימין דיסקין
+|תלמידיו= הרב יעקב ליפשיץ
+|חיבוריו="מעין יצחק" "עץ פרי" "נחל יצחק" "באר יצחק"
+|השתייכות= [[מתנגדים|ליטאים]]
+}}
+הרב '''יצחק אלחנן ספקטור''' ([[תקע"ז]] - [[כ"א אדר]] [[תרנ"ו]]), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. מתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל"{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=יצחק+אלחנן עמ' רב].}}.
-הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, ו[[הרבי]] אף מצטט את פסקיו בהערכה.<REF> [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=68ce10c6-6544-4961-9346-0fc05c11e5fd&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F nw עמ' 389]</REF>
+==תולדות חיים==
-נפטר בשנת [[תרנ"ו]].
+נולד בעיירה ראש שבמחוז גרודנו ברוסיה (כיום בלרוס), לרב ישראל איסר{{הערה| שהי' רב ומו"ץ בעיר}} וזוגתו מרת רחל.  כבר בילדותו ניכרו בו חושיו המיוחדים.
+ובערך בזמן ה[[בר מצוה]] שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק{{הערה|המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.}}, לאחר חתונתו למד אצל רב העיר וולקוביסק, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.
+בשנת [[תקצ"ז]], התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת [[תקצ"ט]] עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת [[תר"ו]] עבר לנישוויז ובשנת [[תרי"א]] לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי [[רוסיה]].
+בשנת [[תרכ"ד]] מונה לרב העיר קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה.
+רבי יצחק אלחנן נפטר בקובנה ב[[כ"א אדר]] [[תרנ"ו]].
+==קשריו עם חסידות חב"ד==
+בשנת [[תר"נ]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=יצחק+אלחנן קונטרס חנוך לנער].}}.
+הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, ו[[הרבי]] אף מצטט את פסקיו פעמים מספר{{הערה|1= [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=68ce10c6-6544-4961-9346-0fc05c11e5fd&st=יצחק+אלחנן&pgnum=393 עמ' 389].}}.
+מבני משפחתו היו [[חסיד]]י [[חב"ד]] - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור.
+מזכירו ויד ימינו היה רבי [[יעקב ליפשיץ]], אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.
+רבי יצחק אלחנן נתן [[סמיכה לרבנות]] לרבים מ[[חסידי חב"ד]], ביניהם היה רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו של הרבי, רב העיירה פודוברנקה.
+בעת שהוכנסה לרבי להגהה (לצורך הדפסה בעיתון [[אלגמיינער זשורנאל]]) רשימת שיחתו הקדושה עם הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת הדולרים]] ב[[סיוון]] [[תש"נ]] הוסיף בכתב יד קדשו את שמו של הרב ספקטור לרשימת גדולי ישראל שעמדו בקשר הדוק עם חב"ד ו[[רבותינו נשיאנו]].
+==ספריו==
+*שו"ת באר יצחק.
+*שו"ת נחל יצחק.
+*שו"ת עין יצחק.
+*עץ פרי - מאמר לחיזוק לומדי תורה.
+*מעין יצחק.
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[יעקב ליפשיץ]], '''תולדות יצחק'''.
+*הרב [[יעקב ליפשיץ]], '''גאון יצחק'''.
+*ר' יעקב קוסובסקי שחור, '''אגרות ר' יצחק אלחנן''' הגותו, משנתו ומכתביו.
+*ר' אליעזר שטרן, '''לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור''' בראש הספר תשובות רבינו יצחק אלחנן, ירושלים [[תש"ע]].
+*'''מליצי יושר - בשם אומרו''' (עמ' 306 ואילך) {{אוצר החכמה|ר' אב' אל' סופר|מליצי יושר|25848|ירושלים תשס"ג}}, ירושלים [[מנחם אב]] [[תשס"ג]].
+*'''מעין יצחק''' המנוקד (בהקדמת הספר) {{אוצר החכמה|ר' עמ' סופר|מעין יצחק|108241|ירושלים תשנ"ט}}, ירושלים [[אדר ב']] [[תש"ס]].
+*'''עץ פרי''' המנוקד בהקדמה, ירושלים תשנ"ט, מהנ"ל.
+*ר' מנחם מנדל פלאטו, '''רבי יצחק אלחנן ספקטור''', [[תשע"ב]].
+{{אחרונים}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:גדולי ליטא]]
+{{מיון רגיל: ספקטור יצחק אלחנן}}
+[[קטגוריה:רבני ליטא]]
+[[קטגוריה:אחרונים]]
+[[קטגוריה:רבני ערים]]
+[[קטגוריה:רבנים]]

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ