מסכת בבא קמא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(20 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
מסכת '''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=2&format=pdf בבא קמא]''' יש 10 פרקים, ו118 דפים.
[[קובץ:אש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אש, מארבעת אבות הנזיקין]]
[[קובץ:שור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שור, הראשון מארבע אבות נזיקין]]
מסכת '''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=2&format=pdf בבא קמא]''' יש עשרה פרקים, ומאה ושמונה עשרה דפים. היא השער הראשון בין שלשת המסכתות העוסקים בדינים של בין אדם לחבירו (שנקבצו לאחר מכן ב[[שולחן ערוך]] חלק [[חושן משפט]]. המסכת עוסקת בדיני מזיק, גנב וגזלן.


המסכת עוסקת בדיני מזיק, גנב וגזלן.
מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
== יסודות בהבנת המסכת ==
== יסודות בהבנת המסכת ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מזיק]]}}


'''מזיק''' הינו אדם, שור או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו.
'''מזיק''' הינו אדם, [[שור]] או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו.


בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות<REF>[[בבא קמא]] דף ב, א.</REF> נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,<REF>ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.</REF>. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.
בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות{{הערה|1=[[בבא קמא]] דף ב, א.}} נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,{{הערה|1=ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.}}. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.


== היזק שאינו ניכר ==
כשהיה אדמו"ר הרש"ב כבן שבע, שלח אותו אביו אדמו"ר המהר"ש להיבחן על המשנה העוסקת בארבעת אבות הנזיקין אצל אחיו הבכור של אדמו"ר המהר"ש - [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. ר' ברוך סיפר לאדמו"ר הרש"ב כי הוא זוכר שכשהיה כבן שבע נכנס אל אדמו"ר הזקן להיבחן על משנה זו, שאמר לו ביאור על כל אחד מארבעת האבות: '''השור''' - מלשון שור, מסתכלים להיכן שאינם צריכים. '''הבור''' - מלשון בור, שדה בור שאינה מעובדת, צומחים שם צמחי פרע, לומדים ומקיימים מצוות אך בדרך מצות אנשים מלומדה - בלי עבודה '''המבעה''' - זה השן, עושים ברכה ובכל זאת המאכל נאכל. '''ההבער''' - כעס.  
היזק שאינו ניכר הינו כל היזק שאין ניכר לעין ההיזק. היזק כזה אינו נחשב להיזק ממשי אלא להיזק רוחני, ולכן נחלקו האמוראים בגמרא אם הינו נחשב להיזק, ולהלכה נפסק כי אינו נחשב להיזק כזה שהתורה חייבה לשלם עליו, ולכן פטור הוא מדיני אדם וחייב בדיני שמים.


== דיני דגרמי ==
כשסיפר אדמו"ר הריי"צ את הסיפור, העיר אחד הנוכחים כי ישנה דעה נוספת כי מבעה זהו אדם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=3b&format=pdf בבא קמא דף ג' עמוד ב']}}, ענה לו אדמו"ר הריי"צ:'''לא צריכים למזיק גדול יותר מאשר האדם!"'''{{הערה|ספר השיחות הת"ש-תש"א הלשון הקודש, שבת פרשת משפטים בסעודה}}.
כל היזק שלא נגרם על ידי האדם, בהמתו או חפציו ישירות, נחשב להיזק שנעשה על ידי גרמא.
=== נכסי מלוג ===
'''נכסי מלוג''' הינן נכסים של אשה נשואה, שעל פי דיני הכתובה אוכל הבעל את פירות הנכסים, וגוף הנכסים שייך לאשה.


מיני היזקות אלו נחלקות לשנים:<REF>ראה תוס' [[ב"ב]] כג ב, ד"ה זאת.</REF> גרמא, שהינו היזק שאינו קשור כלל לפעולה של האדם עצמו אלא הינו פועל יוצא, כגון המסלק כרים מתחת לכלי הנופל מראש הגג ועומד ליפול, הכופף את תבואת חבירו לפני האש, הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו, בכל היזקות אלו אין האדם עצמו עושה את פעול ההיזק, אלא רק מכשיר בעקיפין פועל אחר של היזק שאינה נעשית על ידו, וכן את ההיזק נעשה מיד בשעת הפעולה, אלא זמן מה לאחר מכן.
משמעותה של המילה 'מלוג' הוא קיצוץ וחיסור, ומורה על כך שהבעל אוכל ומחסר את פירות הנכסים, ואינו צריך להשיבם לאחר ה[[גירושין]].


המין השני של גרמא, הוא "דיני דגרמי", כגון מי שהטעה את חבירו ביחס לשויו של מטבע, וכן כל דבר שמיד בשעת מעשה נגמר ההיזק ואינו זקוק לפעולה נוספת.
אין כל חילוק הלכתי בדין זה, בין נכסים שהיו לאשה בשעת הנישואין, לבין נכסים שקיבלה האשה לאחר הנישואין.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175 ד"ה שומרת]}}


בעוד שביחס לדין "גרמא" מודים כולם שפטור הוא המזיק מדיני אדם וחייב רק בדיני שמים, שונה הוא הדין ביחס לדיני דגרמי, עליו נחלקים רבי מאיר וחכמים, וההלכה נפסקת כרבי מאיר שחייב.
== ביאורי הרבי ==
*'''ב ב.''' דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=7eaa8b05-8117-4d8b-ba9a-093efcdfb683&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=132 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 120 הערה 47 (עמ' 132)]


למרות זאת נפסקת ההלכה ביחס להיזק שאינו ניכר, שפטור הוא, מכיון ששם, מכיון שההיזק אינו ניכר, אין זה נחשב להיזק כלל!<REF>הצ"צ בשם [[הרמב"ן]].</REF>
*'''יב ב.''' [[שלמים]] משולחן גבוה קאכיל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=78&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 66 (עמ' 78)]


ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה [[אדמו"ר הצמח צדק]] - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.
*'''נד ב.''' אחד [[שור]] ואחד כל בהמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&hilite=f75cd2aa-70b4-407a-aa79-f80682a94cbc&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמ' 146 (עמ' 162)]


הצמח צדק<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=246 צמח צדק גיטין פ"ה, עמ' 238]</REF> מביא בנוגע לזה את דברי הרשב"א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש"היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא". כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.
*'''פב א.''' אכילת שום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=b59e98b9-7b29-4853-a4c1-e0fb1cadfb8c&st=%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=87 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 75 (עמ' 87)]


=== ביאורי הרבי ===
*'''ב ב.''' דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=7eaa8b05-8117-4d8b-ba9a-093efcdfb683&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=132 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 120 הערה 47 (עמ' 132)]
*'''יב ב.''' שלמים משולחן גבוה קאכיל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=78&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 66 (עמ' 78)]
*'''נד ב.''' אחד שור ואחד כל בהמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&hilite=f75cd2aa-70b4-407a-aa79-f80682a94cbc&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמ' 146 (עמ' 162)]
*'''פב א.''' אכילת שום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=b59e98b9-7b29-4853-a4c1-e0fb1cadfb8c&st=%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=87 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 75 (עמ' 87)]
*'''צב א.''' בתר עניא אזלא עניותא דתנן עשירים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=160 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 145 (עמ' 160)]
*'''צב א.''' בתר עניא אזלא עניותא דתנן עשירים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=160 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 145 (עמ' 160)]
*'''צב א.''' מנא הא מילתא דאמרי אינשי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=d9325384-78d8-4010-a582-a5ea9d4dc6b4&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 התוועדויות תשמ"ד ח"א עמ' 548 (עמ' 552)]
 
*'''צח ב.''' חמץ בפסח הכל מצווים לבערו. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/14/2/233&search=%d7%91%5c%22%d7%a7 לקוטי שיחות חל"א, הוספות לפרשת בא, עמ' 233]
*'''צב א.''' מנא הא מילתא דאמרי אינשי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=d9325384-78d8-4010-a582-a5ea9d4dc6b4&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 התוועדויות [[תשד"מ]] חלק א' עמ' 548 (עמ' 552)], [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15984&hilite=8cad34ac-ced8-4344-b091-b6238ff9150d&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=155 ח"א].
*'''קג א.''' לא יתן לא לידי בנו וכו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14930&st=&pgnum=21 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 9 (עמ' 21)]
 
*'''קיא ב.''' רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=52 לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)]
*'''צח ב.''' [[חמץ]] ב[[פסח]] הכל מצווים לבערו. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/14/2/233&search=%d7%91%5c%22%d7%a7 לקוטי שיחות חל"א, הוספות לפרשת בא, עמ' 233]
=== ביאורי נשיאי חב"ד ===
 
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=b370db81-1324-486c-a994-d00dd99a5e9d&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05e7%u05de%u05d0 צמח צדק עמ' 258 (עמ' 266)]
*'''קג א.''' לא יתן לא לידי בנו וכו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14930&st=&pgnum=21 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 9 (עמ' 21)]
 
*'''קיא ב.''' רשות [[יורש]] לאו כרשות לוקח דמי. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=52 לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)]
 
== ביאורי נשיאי חב"ד ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=266 צמח צדק עמ' 258 (עמ' 266)]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־03:35, 9 בדצמבר 2021

אש, מארבעת אבות הנזיקין
שור, הראשון מארבע אבות נזיקין

מסכת בבא קמא יש עשרה פרקים, ומאה ושמונה עשרה דפים. היא השער הראשון בין שלשת המסכתות העוסקים בדינים של בין אדם לחבירו (שנקבצו לאחר מכן בשולחן ערוך חלק חושן משפט. המסכת עוסקת בדיני מזיק, גנב וגזלן.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

יסודות בהבנת המסכת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מזיק

מזיק הינו אדם, שור או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו.

בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות[1] נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,[2]. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.

כשהיה אדמו"ר הרש"ב כבן שבע, שלח אותו אביו אדמו"ר המהר"ש להיבחן על המשנה העוסקת בארבעת אבות הנזיקין אצל אחיו הבכור של אדמו"ר המהר"ש - ברוך שלום. ר' ברוך סיפר לאדמו"ר הרש"ב כי הוא זוכר שכשהיה כבן שבע נכנס אל אדמו"ר הזקן להיבחן על משנה זו, שאמר לו ביאור על כל אחד מארבעת האבות: השור - מלשון שור, מסתכלים להיכן שאינם צריכים. הבור - מלשון בור, שדה בור שאינה מעובדת, צומחים שם צמחי פרע, לומדים ומקיימים מצוות אך בדרך מצות אנשים מלומדה - בלי עבודה המבעה - זה השן, עושים ברכה ובכל זאת המאכל נאכל. ההבער - כעס.

כשסיפר אדמו"ר הריי"צ את הסיפור, העיר אחד הנוכחים כי ישנה דעה נוספת כי מבעה זהו אדם[3], ענה לו אדמו"ר הריי"צ:לא צריכים למזיק גדול יותר מאשר האדם!"[4].

נכסי מלוג[עריכה | עריכת קוד מקור]

נכסי מלוג הינן נכסים של אשה נשואה, שעל פי דיני הכתובה אוכל הבעל את פירות הנכסים, וגוף הנכסים שייך לאשה.

משמעותה של המילה 'מלוג' הוא קיצוץ וחיסור, ומורה על כך שהבעל אוכל ומחסר את פירות הנכסים, ואינו צריך להשיבם לאחר הגירושין.

אין כל חילוק הלכתי בדין זה, בין נכסים שהיו לאשה בשעת הנישואין, לבין נכסים שקיבלה האשה לאחר הנישואין.[5]

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בבא קמא דף ב, א.
  2. ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.
  3. בבא קמא דף ג' עמוד ב'
  4. ספר השיחות הת"ש-תש"א הלשון הקודש, שבת פרשת משפטים בסעודה
  5. צמח צדק יבמות עמ' 175 ד"ה שומרת